בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
אדון עולם אשר מלך
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
מתוך אלבום:
- Cantors, klezmorim and crooners, 1905-1953
- London, England : JSP Records
- p2009
נגן שירים ברצף
-
01.
[מחרוזת]
-
01.
טשארטקאווער חסיד
-
01.
דער הייסער
-
02.
נעם מיך צו פון דער מאשין
-
02.
נעלי טו דאס נאך א מאל
-
02.
אלי אלי למה עזבתני... אין פייער און פלאם
-
03.
ראוונע
-
03.
א חזן וואס הוסט
-
03.
א בריוועלע דער מאמען זאלסטו ניט פארזאמען
-
04.
[פאפורי]
-
04.
וואס זאל מען זינגען
-
04.
ברכת כהנים
-
05.
אקס אדעסער חסידל
-
05.
טעלעבענדע פארט קיין אמעריקע
-
05.
יהי רצון... שתחדש עלינו את החדש
-
06.
Twenty different adventures of Cohen on the telephone
-
06.
ברוך-הבא
-
06.
הנני העני ממעש
-
07.
אויף דער מאלדאוואנקע
-
07.
לענין און טראצקי
-
07.
געטצל ביי א בייסבאל-גיים
-
08.
די כהנים וועלן ווידער זינגען
-
08.
יידן לויפט צו דעם רבין
-
08.
ווו איז דאס געסעלע ווו איז די שטוב (דאס שטיבעלע)
-
09.
Marry a Yiddish boy
-
09.
כל נדרי
-
09.
אדון עולם אשר מלך
-
10.
קאטינקע
-
10.
סוזי ברען די דינסטמויד
-
10.
My yiddishe momme
-
11.
די בויבעריקער חתונה
-
11.
א יידישע מאמע
-
11.
כגונא דאנון מתיחדין לעלא
-
12.
דו פארסט אוועק
-
13.
עולם-הבא איז טייערער פון געלט
-
13.
האפ-ליא-ליא-טאנץ
-
13.
Operatic rag
-
14.
קידוש
-
14.
איך בין א בארדער ביי מיין ווייב
-
14.
ונתנה תוקף
-
15.
נאך שלש-סעודות
-
15.
חסידיש אין אמעריקע
-
15.
אוי ברודער זאג ווי הייסט (ווען קומט) דער טאג
-
16.
דער יידישער טאנץ אין ירושלים
-
16.
אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים
-
16.
דער אלטער ציגיינער
-
17.
ווען איך בין ראטשילד
-
17.
דעם רבינס ניגון
-
17.
משה-קאפויער
-
18.
יע איך האב ניט קיין פאנענעס
-
18.
על הראשונים ועל האחרונים
-
18.
קידוש
-
19.
די אלטע קשיא
-
19.
ארשת שפתינו יערב לפניך
-
19.
שופר של משיח
-
20.
קבצן ווו קריכסטו
-
20.
אלע מענטשן טוען עס
-
20.
צור ישראל קומה
-
21.
תקנת שבת
-
21.
דער טראמבעניק
-
21.
הבן יקיר לי אפרים
-
22.
אבינו מלכנו זכור כי עפר אנחנו
-
22.
טאנצן זאל זיין געטאנצט
-
22.
אין גארטן פון ליבע
-
23.
רוסישער שער
נגן שירים ברצף
| אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ / בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָאלְעֵת נַעְשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל / אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָאוְאַחְרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל / לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָאוְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה / וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָהוְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי / לְהַמְשִׁילוֹ וּלְהַחְבִּירָהבְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית / וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָהבְּלִי עֵרֶךְ בְּלִי דִמְיוֹן / בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָהבְּלִי חִבּוּר בְּלִי פֵרוּד / גְּדָל כֹּחַ וּגְבוּרָה.וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי / וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָהוְהוּא נִסִּי וּמָנוּסִי / מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָאוְהוּא רוֹפֵא וְהוּא מַרְפֵּא / וְהוּא צוֹפֶה וְהוּא עֶזְרָהבְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי / בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָהוְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי / אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָאבְּמִקְדָשׁוֹ תָּגֵל נַפְשִׁי / מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָהוְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְשִׁי / אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּוֹרָא |
|
"אדון עולם" הוא מבין הפיוטים הידועים ביותר והוא מופיע בסידורים של רוב קהילות ישראל בטרם תפילת שחרית. המשקל הערבי מחזק את ההשערה ששיר זה חובר בימי הביניים, וסביר שנכתב בספרד או באיטליה. המחבר אינו ידוע, וחלק מהאחרונים ייחסוהו לרב שרירא גאון, לרב האי גאון, או לרב שלמה אבן גבירול. עם זאת, הפיוט נמצא לראשונה בסידור בן המאה ה־13, ועל־כן המחקר דחה השערות אלו. כך כתב רבי משה מאט בספר "מטה משה" על מעלתו של הפיוט: "כל מי שמכוון בעת התחלת 'אדון עולם' ערב אני בדבר שתפלתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפלתו, ואין לו שטן ופגע רע בראש השנה ויום הכיפורים בתפלתו, ואויביו נופלים לפניו, ויש אומרים אף יצר הרע משלים איתו". כמעט לכל קהילה לחן משלה לפיוט והוא זכה גם ללחנים ישראליים בני זמננו. הידוע שבהם הוא לחנו של עוזי חיטמן (שנכתב עבור פסטיבל הזמר החסידי של שנת 1976). |
| כותר |
אדון עולם אשר מלך |
|---|---|
| בביצוע |
סירוטה, גרשון; ליוב, משה ליב; בית הכנסת הגדול ברחוב טלומצקי (ורשה) |
| מתוך |
Cantors, klezmorim and crooners, 1905-1953 |
| חברת התקליטים |
London, England : JSP Records |
| תאריך היצירה |
p2009 |
| השותפים ביצירה |
סירוטה, גרשון 1874-1943 (זמר, מבצע)
ליוב, משה ליב 1878-1960 (מנצח, מבצע) בית הכנסת הגדול ברחוב טלומצקי (ורשה) (מבצע) |
| הערת מקום וזמן |
הקלטה מקורית: ורשה; 1915. |
| סוגה |
Synagogue music,Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European Musical traditions (Jewish), Sephardi |
| שפה |
heb |
| הערות |
בליווי מקהלת בית הכנסת של ורשה. מסורת: אשכנזים :מזרח / פולין - ורשה |
| הערת מקור |
Victor, 35450-B, copied from 78 record from the Mayrent collection. |
| מספר מדף |
CD 08868 (3) |
| מספר מערכת |
990028927610205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
"אדון עולם" הוא מבין הפיוטים הידועים ביותר והוא מופיע בסידורים של רוב קהילות ישראל בטרם תפילת שחרית. המשקל הערבי מחזק את ההשערה ששיר זה חובר בימי הביניים, וסביר שנכתב בספרד או באיטליה. המחבר אינו ידוע, וחלק מהאחרונים ייחסוהו לרב שרירא גאון, לרב האי גאון, או לרב שלמה אבן גבירול. עם זאת, הפיוט נמצא לראשונה בסידור בן המאה ה־13, ועל־כן המחקר דחה השערות אלו.
כך כתב רבי משה מאט בספר "מטה משה" על מעלתו של הפיוט: "כל מי שמכוון בעת התחלת 'אדון עולם' ערב אני בדבר שתפלתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפלתו, ואין לו שטן ופגע רע בראש השנה ויום הכיפורים בתפלתו, ואויביו נופלים לפניו, ויש אומרים אף יצר הרע משלים איתו".
כמעט לכל קהילה לחן משלה לפיוט והוא זכה גם ללחנים ישראליים בני זמננו. הידוע שבהם הוא לחנו של עוזי חיטמן (שנכתב עבור פסטיבל הזמר החסידי של שנת 1976).
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
