הבה נגילה ונשמחה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- מבחר 58 ריקודי עם
- פרדסיה : התקליט
- 2003
- חלק 1
-
01.
ערב בא
-
02.
קומה אחא סבה סב
-
03.
נגון עתיק
-
04.
ודוד יפה עינים הוא רועה בשושנים
-
05.
הבה נצא במחול
-
06.
אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל
-
07.
הדרך לאילת
-
08.
דבקה בנות הכפר
-
09.
דבקה דרוז
-
10.
הבה נגילה ונשמחה
-
11.
אל יבנה הגליל
-
12.
ארצה עלינו
-
13.
המתבן של מזרע עולה באש
-
14.
בת הכרמל
-
15.
מרכבה
-
16.
הנה מה טוב ומה נעים
-
17.
טעם המן המן המן
-
18.
מחרוזת צעד תימני
-
19.
אלכסנדרובה
-
20.
רקוד יוני
-
21.
מזורקה
- חלק 2
-
01.
צדיק כתמר יפרח
-
02.
ידיד נפש
-
03.
כבר אחרי חצות עוד לא כבו את הירח
-
04.
ארץ ישראל יפה ארץ ישראל פורחת
-
05.
רב ברכות הוד ויקר לחג הסכות חג האכר
-
06.
הורה מדורה
-
07.
ציון תמתי ציון חמדתי
-
08.
אל בורות המים
-
09.
שירו השיר על תירוש דרכו בגת
-
10.
מלאך מסולם יעקב
-
11.
הורה טוב
-
12.
בת ששים
-
13.
נגונו של יוסי
-
14.
גונים
-
15.
הרועה הקטנה מן הגיא
-
16.
שישו את ירושלים גילו בה כל אוהביה
-
17.
שיר הנודד
- חלק 3
-
01.
ים השבלים שמסביב על גליו לשוט יצא הרוח
-
02.
הוי ארצי מולדתי הר טרשים קרח
-
03.
לילה לילה הרוח גוברת
-
04.
ארץ ארץ ארץ ארץ תכול אין עב
-
05.
מי האיש החפץ חיים
-
06.
הורה סחרחורת
-
07.
הורה חדרה
-
08.
לך לך למדבר הדרכים יובילו
-
09.
ויבן עזיהו מגדלים בירושלים
-
10.
קוראים לנו ללכת
-
11.
שתו העדרים
-
12.
זמר זמר לך זמר לך מכורתי
-
13.
דבקה גלבע
-
14.
עמק שלי
-
15.
שיר שמח
-
16.
ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור
-
17.
שלום על ישראל
הָבָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָההָבָה נְרַנְּנָהעוּרוּ אַחִים בְּלֵב שָׂמֵחַ. |
את השיר "הבה נגילה" חיבר המוסיקאי והמורה אברהם צבי אידלסון, לימים אבי המחקר המודרני של המוסיקה היהודית. הוא כתב את מילותיו לניגון ששמע בירושלים מפי חסידי סדיגורה בשנת 1915. אליהו הכהן מציין שכאשר אלנבי כבש את ירושלים מהתורכים, בנר ראשון של חנוכה 1917, הוכרז חג חדש, "יום הגאולה". לכבוד החג החדש נכתבו שירים רבים בנושאי גאולה, משיח ואליהו הנביא. רבים ציפו שאידלסון יחבר את "השיר האולטימטיבי" לחג זה, והוא נענה לציפיה. אידלסון סיפר כי בשנת 1918 הוא חיפש "מנגינה עממית" עבור המקהלה המעורבת שלו בירושלים "שתוכל להיות שלאגר". בחירתו נפלה על הניגון הנזכר, לו חיבר טקסט עברי ועיבד אותו לארבע קולות. המקהלה והקהל קבלו את השיר בהתפעלות. למחרת היום שרוהו בחוצות ירושלים, ובזמן קצר הוא התפשט ברחבי הארץ וממנה לאל כל העולם היהודי. |
כותר |
הבה נגילה ונשמחה |
---|---|
בביצוע |
סבו במחול (להקה) |
מתוך |
מבחר 58 ריקודי עם |
חברת התקליטים |
פרדסיה : התקליט |
תאריך היצירה |
2003 |
השותפים ביצירה |
סבו במחול (להקה) (מבצע)
|
סוגה |
Songs, Hebrew Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European, Hasidim |
שפה |
heb |
משך |
00:01:39 |
הערת משתתפים |
להקת סבו במחול. |
מספר מדף |
CD/08859 (1) |
מספר מערכת |
990030291230205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
את השיר "הבה נגילה" חיבר המוסיקאי והמורה אברהם צבי אידלסון, לימים אבי המחקר המודרני של המוסיקה היהודית. הוא כתב את מילותיו לניגון ששמע בירושלים מפי חסידי סדיגורה בשנת 1915.
אליהו הכהן מציין שכאשר אלנבי כבש את ירושלים מהתורכים, בנר ראשון של חנוכה 1917, הוכרז חג חדש, "יום הגאולה". לכבוד החג החדש נכתבו שירים רבים בנושאי גאולה, משיח ואליהו הנביא. רבים ציפו שאידלסון יחבר את "השיר האולטימטיבי" לחג זה, והוא נענה לציפיה.
אידלסון סיפר כי בשנת 1918 הוא חיפש "מנגינה עממית" עבור המקהלה המעורבת שלו בירושלים "שתוכל להיות שלאגר". בחירתו נפלה על הניגון הנזכר, לו חיבר טקסט עברי ועיבד אותו לארבע קולות. המקהלה והקהל קבלו את השיר בהתפעלות. למחרת היום שרוהו בחוצות ירושלים, ובזמן קצר הוא התפשט ברחבי הארץ וממנה לאל כל העולם היהודי.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?