Writing television and radio programs / [by] Edgar E. Willis.
Edgar E. Willis
ספרבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
את חכי לי ואחזר אך חכי היטב
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
- 1973 השותפים ביצירה:
- דרורי, שלמה (מלחין);
- לוי, שם-טוב (מעבד מוזיקלי);
- סימונוב, קונסטנטין (מחבר);
- שלונסקי, אברהם (מתרגם)
| את חכי לי ואחזור, אך חכי היטב. את חכי לי גם בקדר מסגריר הלב. את חכי לעת כפורים, את חכי בחום, את חכי עת אחרים ישתכחו עד תום. את חכי, חכי, ולו לא יבוא מיכתב. את חכי אם גם ילאו המחכים לשוא. את חכי לי ואחזור, וארור הסח בבטחה גמורה לאמור: "מת הוא... ונשכח"... יאמינו אם ואב, כי אינני חי, ייעפו חכות לשוא כל רעי, אחי. וישתו כוס יין מר, זכר נשמתי... את חכי וכוס נמהר אל נא, אל תשתי! את חכי לי ואחזור, חי אחזורה, חי! המה ישתאו לאמור: "נס הוא בודאי!" המה לא חיכו, ואיך בין תבין נפשם כי רק את בחכותיך הצלתיני שם. איך נצלתי, - זאת נדע רק אני ואת: כי יותר מכל אדם לחכות ידעת. |
|
השיר "את חכי לי ואחזור" (מרוסית: "“Жди меня) נכתב על ידי משורר רוסי בשם קונסטנטין מיכאילוביץ' סימונוב והינו שיר אהבה על לוחם שיוצא אל החזית ונפרד מאהובתו ומבקש ממנה לחכות לשובו מן המלחמה. השיר נכתב בתקופת מבצע ברברוסה, הכינוי לפלישה של גרמניה הנאצית לשטחי ברית המועצות בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השניה. השיר אומץ בחזית כשיר אהבה שמטרתו להעלות את המוראל בקרב הלוחמים, אך בפועל, נכתב מתוך כאב ליבו של סימונוב, שהמאהבת שלו, שחקנית רוסיה בשם ולנטינה סרובה, לא ניאותה לחיזוריו. השיר, שאומץ על ידי המשטר הסובייטי והתפרסם מפה לאוזן בין השוחות של המלחמה, קנה לעצמו שם והופץ בין חייליהם של צבאות רבים ברחבי העולם. לעברית השיר תורגם פעמיים, על ידי שלמה אבן שושן, ששמר על קשר ישיר למילים ברוסית וכן על ידי אברהם שלונסקי, שתרגומו משנת 1943 הפך לגרסה המולחנת של השיר בכל הגרסאות שלו בעברית. הלחן של שלמה דרורי נכתב בשנת 1943, בזמן ששירת בצבא הבריטי במסגרת יחידה שעסקה באבטחת נמלים ושדות תעופה. דרורי אף זכה להצטרף ללהקת הבריגדה ולהופיע עם השיר בהלחנתו בהופעה בעיר החוף בארי, שבדרום איטליה. למרבה התדהמה, שעות ספורות לפני ההופעה התבשר דרורי כי אימו, עימה נותק הקשר מאז פרוץ המלחמה, אותרה על ידי קצין אמריקאי יהודי וכי היא בדרכה להופעה שלו בבארי. דרורי הנרגש פגש את אימו לראשונה מאז היה בן שש עשרה, בחדר החזרות ובנוכחות חבריו ללהקה. הסתבר שאימו הוסתרה על ידי חסידי אומות עולם באוסטריה במהלך השואה והוברחה לאיטליה לאחר כיבושה בידי בעלות הברית, היכן שאיתר אותה, לגמרי במקרה, קרוב משפחה של בעלה המנוח שהיה קצין בצבא האמריקאי. עם תחילת ההופעה, נפוץ מיד הסיפור ואף סופר מעל לבמה, אלא שכשהגיע תורו של דרורי לשיר את השיר, קיבלו לפתע המילים שלו משמעות חדשה ומצמררת, משל נכתבו על הפגישה הגורלית עם אימו מספר שעות קודם לכן. דרורי ברח מן הבמה, אך הדבר התקבל בהתרגשות ובהכלה על ידי הקהל, שהריע לו והזיל עימו דמעה נוכח האירוע המרגש. |
| כותר |
את חכי לי ואחזר אך חכי היטב |
|---|---|
| כותרים נוספים |
Жди меня, и я вернусь [звукозапись] |
| בביצוע |
לוי, שם-טוב; לביא, אריק |
| תאריך היצירה |
1973 |
| השותפים ביצירה |
דרורי, שלמה 1921-2010 (מלחין)
לוי, שם-טוב 1950- (מעבד מוזיקלי, מנצח, מבצע) סימונוב, קונסטנטין 1915-1979 (מחבר) שלונסקי, אברהם 1900-1973 (מתרגם) לביא, אריק 1927-2004 (זמר, מבצע) רשות השידור. קול ישראל |
| הערת מקום וזמן |
8.1973. תל אביב בית המורה. |
| סוגה |
Radio programs,Songs, Hebrew Folk songs |
| שפה |
heb |
| משך |
00:03:08 |
| הערות |
מלחין, שלמה דרורי (דויטשר). לחן עברי לשיר הרוסי "Жди меня, и я вернусь". מתוך "דו רה ומי עוד". המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל. הוקלט על-ידי קול ישראל. |
| הערת משתתפים |
אריק לביא בליווי להקה כלית; ניצוח, שם טוב לוי. |
| מספר מדף |
MCD-0236 - 20 |
| מספר מערכת |
990032502620205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר "את חכי לי ואחזור" (מרוסית: "“Жди меня) נכתב על ידי משורר רוסי בשם קונסטנטין מיכאילוביץ' סימונוב והינו שיר אהבה על לוחם שיוצא אל החזית ונפרד מאהובתו ומבקש ממנה לחכות לשובו מן המלחמה. השיר נכתב בתקופת מבצע ברברוסה, הכינוי לפלישה של גרמניה הנאצית לשטחי ברית המועצות בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השניה. השיר אומץ בחזית כשיר אהבה שמטרתו להעלות את המוראל בקרב הלוחמים, אך בפועל, נכתב מתוך כאב ליבו של סימונוב, שהמאהבת שלו, שחקנית רוסיה בשם ולנטינה סרובה, לא ניאותה לחיזוריו.
השיר, שאומץ על ידי המשטר הסובייטי והתפרסם מפה לאוזן בין השוחות של המלחמה, קנה לעצמו שם והופץ בין חייליהם של צבאות רבים ברחבי העולם. לעברית השיר תורגם פעמיים, על ידי שלמה אבן שושן, ששמר על קשר ישיר למילים ברוסית וכן על ידי אברהם שלונסקי, שתרגומו משנת 1943 הפך לגרסה המולחנת של השיר בכל הגרסאות שלו בעברית.
הלחן של שלמה דרורי נכתב בשנת 1943, בזמן ששירת בצבא הבריטי במסגרת יחידה שעסקה באבטחת נמלים ושדות תעופה. דרורי אף זכה להצטרף ללהקת הבריגדה ולהופיע עם השיר בהלחנתו בהופעה בעיר החוף בארי, שבדרום איטליה. למרבה התדהמה, שעות ספורות לפני ההופעה התבשר דרורי כי אימו, עימה נותק הקשר מאז פרוץ המלחמה, אותרה על ידי קצין אמריקאי יהודי וכי היא בדרכה להופעה שלו בבארי. דרורי הנרגש פגש את אימו לראשונה מאז היה בן שש עשרה, בחדר החזרות ובנוכחות חבריו ללהקה. הסתבר שאימו הוסתרה על ידי חסידי אומות עולם באוסטריה במהלך השואה והוברחה לאיטליה לאחר כיבושה בידי בעלות הברית, היכן שאיתר אותה, לגמרי במקרה, קרוב משפחה של בעלה המנוח שהיה קצין בצבא האמריקאי. עם תחילת ההופעה, נפוץ מיד הסיפור ואף סופר מעל לבמה, אלא שכשהגיע תורו של דרורי לשיר את השיר, קיבלו לפתע המילים שלו משמעות חדשה ומצמררת, משל נכתבו על הפגישה הגורלית עם אימו מספר שעות קודם לכן. דרורי ברח מן הבמה, אך הדבר התקבל בהתרגשות ובהכלה על ידי הקהל, שהריע לו והזיל עימו דמעה נוכח האירוע המרגש.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
