בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
לכה דודי... שמור וזכור
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
השותפים ביצירה:
- נאמן, אמתי (מלחין, מעבד מוזיקלי);
- אלקבץ, שלמה בן משה (מחבר)
| לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּהפְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָהלִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָהכִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָהמֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָהסוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּהלְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּהפְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָההִתְעורְרִי הִתְעורְרִי כִּי בָא אורֵךְ קוּמִי אורִי עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי כְּבוד ה' עָלַיִךְ נִגְלָּהּלְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּהפְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָהבֹּאִי בְּשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעֲלָהּגַּם בְּשִׂמְחָה בְּרִנָּה וּבְצָהֳלָהתּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּהבּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּהלְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּהפְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה |
|
הפיוט "לכה דודי" נכתב על ידי הפרשן וחכם הקבלה מצפת, רבי שלמה אלקבץ, בן המאה השש עשרה, ונחשב ללב של תפילות קבלת השבת כפי שהן מוכרות לנו כיום. לפיוט מיוחס מקום מרכזי בהתפתחות "קבלת השבת" כחלק קבוע מתפילת הערב של יום שישי, שעד המאה השש עשרה היה בעיקר מנהג מקומי של חכמי קבלה מצפת, שהיו יוצאים לקבל את פני השבת בבגדי לבן ובשירת מזמורי תהילים. הפיוט נכתב בשפה ציורית ובשילוב רכיבים מתורת הסוד והקבלה, אך ניתן לומר כי הוא מובן גם כפשוטו מבלי צורך להבין את רבדיו העמוקים. בבסיס הפיוט מתואר הדוד, שהוא משל לעם ישראל, שיוצא לקבל את פניה של הכלה שלו, שהיא משל ליום השבת. במהלך המאות האחרונות חוברו מאות לחנים לפיוט המפורסם, שאחד ממאפייניו הייחודיים הוא יכולתו לפשוט וללבוש לחנים שונים בקלות יחסית. הלחן המובא כאן הוא מאת אמתי נאמן, מלחין ופזמונאי ישראלי שהיה גם עורך ומפיק בתחנת הרדיו "קול ישראל", שבין הלחנים הרבים שכתב נמנים גם מספר גדול של לחנים לריקודי עם. |
| בביצוע |
לוין, מוריס; אטקינס, נורמן; גרבדיאן, ליליאן; Levine, Maurice; Garabedia, Lilian |
|---|---|
| השותפים ביצירה |
נאמן, אמתי 1926-2005 (מלחין, מעבד מוזיקלי)
אלקבץ, שלמה בן משה 1505-1576 (מחבר) לוין, מוריס (מנצח, מבצע) אטקינס, נורמן 1920-2002 (זמר, מבצע) גרבדיאן, ליליאן (זמר, מבצע) Levine, Maurice (conductor, performer) Garabedia, Lilian (singer, performer) רשות השידור. קול ישראל |
| סוגה |
Songs, Hebrew,Musical traditions (Jewish) Songs, Hebrew |
| שפה |
heb |
| משך |
00:02:37 |
| הערות |
"הועתק מתקליט". המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל. הוקלט על-ידי קול ישראל. מסורת: ישראלים |
| הערת משתתפים |
נורמן אטקינס, ליליאן גרבדיאן בליווי מקהלה ; ניצוח, מוריס לוין. |
| מספר מדף |
MCD-0247 - 07 |
| מספר מערכת |
990032510180205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
הפיוט "לכה דודי" נכתב על ידי הפרשן וחכם הקבלה מצפת, רבי שלמה אלקבץ, בן המאה השש עשרה, ונחשב ללב של תפילות קבלת השבת כפי שהן מוכרות לנו כיום. לפיוט מיוחס מקום מרכזי בהתפתחות "קבלת השבת" כחלק קבוע מתפילת הערב של יום שישי, שעד המאה השש עשרה היה בעיקר מנהג מקומי של חכמי קבלה מצפת, שהיו יוצאים לקבל את פני השבת בבגדי לבן ובשירת מזמורי תהילים.
הפיוט נכתב בשפה ציורית ובשילוב רכיבים מתורת הסוד והקבלה, אך ניתן לומר כי הוא מובן גם כפשוטו מבלי צורך להבין את רבדיו העמוקים. בבסיס הפיוט מתואר הדוד, שהוא משל לעם ישראל, שיוצא לקבל את פניה של הכלה שלו, שהיא משל ליום השבת.
במהלך המאות האחרונות חוברו מאות לחנים לפיוט המפורסם, שאחד ממאפייניו הייחודיים הוא יכולתו לפשוט וללבוש לחנים שונים בקלות יחסית. הלחן המובא כאן הוא מאת אמתי נאמן, מלחין ופזמונאי ישראלי שהיה גם עורך ומפיק בתחנת הרדיו "קול ישראל", שבין הלחנים הרבים שכתב נמנים גם מספר גדול של לחנים לריקודי עם.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
