לכה דודי... שמור וזכור
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
- 1975 השותפים ביצירה:
- לוי, יונה (מלחין);
- כרמל, דב (מעבד מוזיקלי);
- אלקבץ, שלמה בן משה (מחבר)
לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה שָׁמור וְזָכור בְּדִבּוּר אֶחָד הִשְׁמִיעָנוּ אל הַמְיֻחָד ה' אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּהּ לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה כִּי הִיא מְקור הַבְּרָכָה מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה סוף מַעֲשֶּׁה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּהּ מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה קוּמִי צְאִי מִתּוךְ הַהֲפֵכָה רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא וְהוּא יַחֲמול עָלַיִךְ חֶמְלָּהּ הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאלָּהּ הִתְעורְרִי הִתְעורְרִי כִּי בָא אורֵךְ קוּמִי אורִי עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי כְּבוד ה' עָלַיִךְ נִגְלָּהּ לא תֵבושִׁי וְלא תִכָּלְמִי מַה תִּשְׁתּוחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי וְנִבְנְתָה עִיר עַל תלָּהּ וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שׁאסָיִךְ וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ יָשִּׁישּׁ עָלַיִךְ אֱלהָיִךְ כִּמְשּׁושּׁ חָתָן עַל כַּלָּה יָמִין וּשְּׁמאל תִּפְרוצִי וְאֶת ה' תַּעֲרִיצִי עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי וְנִשְּׁמְחָה וְנָגִילָה בּואִי בְשָׁלום עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ גַּם בְּשִּׁמְחָה וּבְצָהֳלָה תּוךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה בּואִי כַלָּה בּואִי כַלָּה |
הפיוט "לכה דודי" נכתב על ידי הפרשן וחכם הקבלה מצפת, רבי שלמה אלקבץ, בן המאה השש עשרה, ונחשב ללב של תפילות קבלת השבת כפי שהן מוכרות לנו כיום. לפיוט מיוחס מקום מרכזי בהתפתחות "קבלת השבת" כחלק קבוע מתפילת הערב של יום שישי, שעד המאה השש עשרה היה בעיקר מנהג מקומי של חכמי קבלה מצפת, שהיו יוצאים לקבל את פני השבת בבגדי לבן ובשירת מזמורי תהילים. הפיוט נכתב בשפה ציורית ובשילוב רכיבים מתורת הסוד והקבלה, אך ניתן לומר כי הוא מובן גם כפשוטו מבלי צורך להבין את רבדיו העמוקים. בבסיס הפיוט מתואר הדוד, שהוא משל לעם ישראל, שיוצא לקבל את פניה של הכלה שלו, שהיא משל ליום השבת. במהלך המאות האחרונות חוברו מאות לחנים לפיוט המפורסם, שאחד ממאפייניו הייחודיים הוא יכולתו לפשוט וללבוש לחנים שונים בקלות יחסית. הלחן המובא כאן הוא מאת יונה לוי, ונכתב בסביבות 1975. |
בביצוע |
רוט, לסלו; שדה, גבי; חבורת רננים; תזמורת הבידור נתניה |
---|---|
תאריך היצירה |
1975 |
השותפים ביצירה |
לוי, יונה (מלחין)
כרמל, דב 1933- (מעבד מוזיקלי) אלקבץ, שלמה בן משה 1505-1576 (מחבר) רוט, לסלו (מנצח, מבצע) שדה, גבי (זמר, מבצע) חבורת רננים (מבצע) תזמורת הבידור נתניה (מבצע) רשות השידור. |
הערת מקום וזמן |
4.11.1975. תל אביב בית המורה. |
סוגה |
Songs, Hebrew,Musical traditions (Jewish), Sephardi Songs, Hebrew |
שפה |
heb |
משך |
00:03:52 |
הערות |
משירי פסטיבל הזמר המזרחי תשל"ו, בניני האומה, ירושלים. המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל. הוקלט על-ידי קול ישראל. מסורת: ישראלים :עדות המזרח |
הערת משתתפים |
גבי שדה בליווי תזמורת הפסטיבל, תזמורת נתניה ולהקת "רננים" ; ניצוח, לסלו רוט. |
מספר מדף |
MCD-0255 - 24 |
מספר מערכת |
990032511900205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
הפיוט "לכה דודי" נכתב על ידי הפרשן וחכם הקבלה מצפת, רבי שלמה אלקבץ, בן המאה השש עשרה, ונחשב ללב של תפילות קבלת השבת כפי שהן מוכרות לנו כיום. לפיוט מיוחס מקום מרכזי בהתפתחות "קבלת השבת" כחלק קבוע מתפילת הערב של יום שישי, שעד המאה השש עשרה היה בעיקר מנהג מקומי של חכמי קבלה מצפת, שהיו יוצאים לקבל את פני השבת בבגדי לבן ובשירת מזמורי תהילים.
הפיוט נכתב בשפה ציורית ובשילוב רכיבים מתורת הסוד והקבלה, אך ניתן לומר כי הוא מובן גם כפשוטו מבלי צורך להבין את רבדיו העמוקים. בבסיס הפיוט מתואר הדוד, שהוא משל לעם ישראל, שיוצא לקבל את פניה של הכלה שלו, שהיא משל ליום השבת.
במהלך המאות האחרונות חוברו מאות לחנים לפיוט המפורסם, שאחד ממאפייניו הייחודיים הוא יכולתו לפשוט וללבוש לחנים שונים בקלות יחסית. הלחן המובא כאן הוא מאת יונה לוי, ונכתב בסביבות 1975.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?