שולמית

שירה | עדינים כמו זרועות

מיכאל קגזנוב . לעינב צנגאוקר  וְלוֹהֵט בּוֹ הַלֵּב. עוֹד יוֹסִיף לִפְעֹם / חַיִּים בָּעוֹרְקִים שֶׁיָּצַר גּוּפֵךְ וְלוֹהֵט בּוֹ דָּמֵךְ. זִכְרִי זֹאת, שִׁלְחִי לוֹ / אֶת הַחֹם הַסָּמִיךְ שֶׁהוּא גַּם חֻמֵּךְ וְלוֹהֵט בּוֹ הָרוּחַ. כֵּן, עוֹדֶנּוּ שׁוֹכֵן / הָרוּחַ בִּבְשַׂר הַג

פרוזה | לחם, מדרכה, אופניים

לחם, מדרכה, אופניים שירה גרוס . תחנת הרכבת ״הרמנשטראסה״ מלוכלכת ומכעיסה, וביום שבו גנבו לדפנה את האופניים הלכלוך היה רטוב כולו והעלה ריח של שתן ועשן.  כשיצאה מהבית בבוקר לכיוון הרכבת היו השמיים בהירים ומזג האוויר כמעט נעים, ולכן החליטה להשאיר את האופניים קשורים מחוץ לבניין ולצעוד ב

חייו וזיכרונותיו של ג'אקומו קזנובה | חוקר בצהריים עם ד"ר שטפן ליט | הרצאות בספרייה הלאומית