לשכת עבודה.
עמאר, ג'ו, 1930-2009 מלחין
לצפייה בפריטבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
לשכת עבודה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- טיפת מזל
- [תל אביב] : הליקון
- 1992 השותפים ביצירה:
- עמאר, ג'ו (מלחין, מחבר);
- זלצר, דובי (מעבד מוזיקלי)
נגן שירים ברצף
-
01.
5:02אבא שלי
-
02.
4:53לילה
-
03.
5:31לה פלו בל
-
04.
4:37גלגל מסתובב
-
05.
4:03אבידי ייאנא
-
06.
6:24אל תגיד לי
-
07.
4:43איזה בוקר
-
08.
3:04שיר לשלום
-
09.
5:07קאש
-
10.
3:45בתשלומים
-
11.
3:04לשכת עבודה
-
12.
4:51דואט הסליחה
-
13.
4:29חביבי דיאלי
נגן שירים ברצף
| נזכרתי פתאום בדברי האנשים,שהפרידו אותנו מהורינוהגענו, ולא מצאנו מה שחשבנואלוקים ירחם עלינואלוקים ירחם עלינו שבעה ימים הפלגתי ביםהגעתי לחיפה ונרגעתיבהגיעי הובילו אותי ל"בית ליד"שמאל, ימין, לימדו אותישמאל, ימין, ילמדו אותי נזכרתי פתאום בדברי אנשים,שהפרידו אותנו מהורינוהגענו, ולא מצאנו מה שחשבנואלוקים ירחם עלינואלוקים ירחם עלינו יא מאמא, בואי וראי אותיבאוהל זרקו אותי,אוכל שותה ומשוטטאוי לי מה קרה לי נזכרתי פתאום בדברי אנשים,שהפרידו אותנו מהורינוהגענו, ולא מצאנו מה שחשבנואלוקים ירחם עלינואלוקים ירחם עלינו הלכתי לשכת עבודהאמר לי מאיפה אתהאמרתי לו ממרוקואמר לי צא החוצהאמר לי צא החוצה הלכתי לשכת עבודהאמר לי מאיפה אתההלכתי לשכת עבודהאמר לי מאיפה אתהאמרתי לו מפולניהתיכנס בבקשהתיכנס בבקשה נזכרתי פתאום בדברי אנשים,שהפרידו אותנו מהורינוהגענו, ולא מצאנו מה שחשבנואלוקים ירחם עלינואלוקים ירחם עלינו לקחו אותנו לאיזה קיבוץאוכל, שותה ומתלבשעובד – לא נתנו לי כסףומאז שהגענו צחקו עלינו יא מאמא בואי תראי אותיבקיבוץ זרקו אותילחם וזיתים האכילו אותיאוי לי מה שקורה ליאוי לי מה שקורה לי נזכרתי פתאום בדברי אנשים,שהפרידו אותנו מהורינוהגענו, ולא מצאנו מה שחשבנואלוקים רחם עלינואלוקים רחם עלינו |
|
"לשכת עבודה" הוא שיר שכתב והלחין הזמר והפייטן ג'ו עמר בסוף שנות החמישים ונחשב עד היום לאחד משירי המחאה החריפים ביותר שנכתבו בישראל, ובוודאי בהקשר החברתי-עדתי. יוסף ג'ו עמר עלה לארץ ממרוקו בשנת 1956 ועבד בתחילה כמורה וכחזן בארץ. בשעות הפנאי יצא שמו למרחקים כפייטן והוא הקליט את שירו הראשון, "ישמח משה". כמה שנים אחרי ובזמן מהומות ואדי סאליב כתב בעברית ובמרוקאית את השיר "לשכת עבודה". באוטוביוגרפיה שלו כתב עמר כי "זכורני הופעה נוספת אחת באולם "הבימה" בזמן בחירות. ישבתי לצידו של ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון ז"ל. הקהל צעקו לעברו: "לחם, עבודה!" ולעברי צעקו: "לשכת עבודה". הם התכוונו לשיר שחיברתי בזמן מאורעות ואדי-סאליב שבחיפה. הפער החברתי היה עמוק, והאפליה העדתית העמוקה איימה לפלג את העם". השיר שמספר על ההשפלות שעברו יוצאי המגרב בישראל, בעיקר סביב האפליה בלשכת העבודה, היה לסמל מאבקם של יוצאי צפון אפריקה לשוויון זכויות. ג'ו עמר נחשב עד היום לאחד הסמלים הגדולים של יהדות צפון אפריקה והניסיון שלה להשתלב בתרבות הישראלית. על אף שהופיע גם בפסטיבל הזמר והפזמון, שהיה הראשון שהקליט את השיר "שלגייה" של נעמי שמר ("חורפים שבעה חיכינו לך") ושהיה אחד מהחשובים של הכניסו את המוזיקה האנדלוסית ושירת יהדות מרוקו לתרבות הישראלית, נשאר "לשכת עבודה" שירו החשוב ביותר שדיבר על המצוקה של העולים ועל התקווה לשינוי. |
| כותר |
לשכת עבודה |
|---|---|
| בביצוע |
רווח, זאב |
| מתוך |
טיפת מזל |
| חברת התקליטים |
[תל אביב] : הליקון |
| תאריך היצירה |
1992 |
| השותפים ביצירה |
עמאר, ג'ו 1930-2009 (מלחין, מחבר)
רווח, זאב 1940- (מבצע) זלצר, דובי 1932- (מעבד מוזיקלי) |
| שפה |
heb |
| משך |
00:03:04 |
| הערות |
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו. |
| מספר מדף |
CD/00219 |
| מספר מערכת |
990036471370205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
"לשכת עבודה" הוא שיר שכתב והלחין הזמר והפייטן ג'ו עמר בסוף שנות החמישים ונחשב עד היום לאחד משירי המחאה החריפים ביותר שנכתבו בישראל, ובוודאי בהקשר החברתי-עדתי. יוסף ג'ו עמר עלה לארץ ממרוקו בשנת 1956 ועבד בתחילה כמורה וכחזן בארץ. בשעות הפנאי יצא שמו למרחקים כפייטן והוא הקליט את שירו הראשון, "ישמח משה". כמה שנים אחרי ובזמן מהומות ואדי סאליב כתב בעברית ובמרוקאית את השיר "לשכת עבודה".
באוטוביוגרפיה שלו כתב עמר כי "זכורני הופעה נוספת אחת באולם "הבימה" בזמן בחירות. ישבתי לצידו של ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון ז"ל. הקהל צעקו לעברו: "לחם, עבודה!" ולעברי צעקו: "לשכת עבודה". הם התכוונו לשיר שחיברתי בזמן מאורעות ואדי-סאליב שבחיפה. הפער החברתי היה עמוק, והאפליה העדתית העמוקה איימה לפלג את העם". השיר שמספר על ההשפלות שעברו יוצאי המגרב בישראל, בעיקר סביב האפליה בלשכת העבודה, היה לסמל מאבקם של יוצאי צפון אפריקה לשוויון זכויות.
ג'ו עמר נחשב עד היום לאחד הסמלים הגדולים של יהדות צפון אפריקה והניסיון שלה להשתלב בתרבות הישראלית. על אף שהופיע גם בפסטיבל הזמר והפזמון, שהיה הראשון שהקליט את השיר "שלגייה" של נעמי שמר ("חורפים שבעה חיכינו לך") ושהיה אחד מהחשובים של הכניסו את המוזיקה האנדלוסית ושירת יהדות מרוקו לתרבות הישראלית, נשאר "לשכת עבודה" שירו החשוב ביותר שדיבר על המצוקה של העולים ועל התקווה לשינוי.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
