הדרך אל הכפר

הקלטה מסחרית

מתוך אלבום:

השותפים ביצירה:

הירש, נורית (מלחין, מעבד מוזיקלי);
טהרלב, יורם (מחבר)

נגן שירים ברצף

01.

פרח הלילך

3:14
03.

הבתים שנגמרו ליד הים

3:08
04.

בפרדס ליד השוקת

3:22
05.

הדרך אל הכפר

3:38
06.

רוח צפונית רוח דרומית

2:27
07.

ושוב אתכם

3:07
08.

אל הדרך

3:41
10.

רק בישראל

2:06
11.

בוא בשלום

3:15
12.

כבר אחרי חצות

3:08
13.

אתה לי ארץ

3:35
14.

חלקת אלוהים

3:48
15.

עומד על קו רקיע

2:31
16.

חשמל בכפות ידיך

3:56
17.

בואי לאילת

4:16
18.

אל תשאלי אם אני אוהב

5:08
19.

נחמה

3:38
20.

תני לי יד

3:46
21.

אח יא ראב

4:02

נגן שירים ברצף

	על הדרך היורדת מן הכפר בין עצי האלונים והאלה נשארו עוד בוודאי צעדי ועקבותי ואמי עוד קוראת לי בקולה. אך איני יודעת מה קרה אי אבדה הדרך הברוכה אי אבדה הדרך אל הכפר הדרך בה רציתי לשוב בחזרה. אל הדרך הקסומה של ילדותי אני שבה בחסות הערפל ונוגעת בכולם בפניהם ובקולם כמו נוגעת בארץ ישראל. אך איני יודעת מה קרה אי אבדה הדרך הברוכה אי אבדה הדרך אל הכפר הדרך בה רציתי לשוב בחזרה. ואני עוברת ואני זוכרת כל מה שהשארתי שם עוד ניצב הבית בין עצי הזית רוח באה מן הים. עוד ניצב הבית בין עצי הזית רוח באה מן הים ואני עוברת ואני זוכרת ולבי עודנו שם. בלילות הארוכים הלבנים עת הנפש לא תמצא מנוחתה אני קמה מעפר אני שבה אל הכפר כמו ילדה שחוזרת אל ביתה. אך איני יודעת מה קרה אי אבדה הדרך הברוכה אי אבדה הדרך אל הכפר הדרך בה רציתי לשוב בחזרה.

	רבקה זוהר, אחת הכוכבות הגדולות ביותר בשמי המוסיקה הישראלית בשנות השישים והשבעים, עברה אחרי נישואיה לגור בניו יורק. שם הידרדרה לעולם הסמים והיתה מכורה לסמים קשים. למרות זאת המשיכה להופיע ערב-ערב במועדון ישראלי בעיר. רופאה ישראלית, שהיתה מגיעה למועדון פעם בשבוע, ראתה את מצבה של רבקה ולקחה אותה כמעט בכוח לבית חולים לשם גמילה מהסמים. לאחר תלאות רבות החליטו מכריה הוותיקים מעולם הזמר לנסות להחזיר אותה לארץ עם שיר חדש שיעשה לה היכרות מחודשת עם הקהל הצעיר. נורית הירש הביאה לי לחן נוגע ללב ואני כתבתי לו מילים המתארות את הכפר פקיעין בגליל, הכפר שבו חייתה משפחתה של רבקה זוהר כמעט אלפיים שנה! רבקה היתה באמת צאצאית של המשפחה היהודית היחידה שמעולם לא עזבה את הארץ, ולא הלכה לגולה, משפחת זינתי מפקיעין. השיר הוקלט בניו יורק ומיד אחרי הקלטתו חזרה רבקה לארץ והשתקמה לחלוטין. נכתב לפסטיגל 1985 וזכה במקום הראשון. [מתוך האתר של יורם טהרלב]

כותר	הדרך אל הכפר
בביצוע	זהר, רבקה
מתוך	נורית הירש
חברת התקליטים	[אור יהודה] : הד ארצי
תאריך היצירה	1992
השותפים ביצירה	הירש, נורית 1942- (מלחין, מעבד מוזיקלי) זהר, רבקה 1948- (מבצע) טהרלב, יורם 1938-2022 (מחבר)
סוגה	Songs, Hebrew
שפה	heb
משך	00:03:38
הערות	רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו.
מספר מדף	CD/00663
מספר מערכת	990036560540205171

כותר

בביצוע

מתוך

חברת התקליטים

תאריך היצירה

השותפים ביצירה

סוגה

שפה

משך

הערות

מספר מדף

מספר מערכת

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף:

הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC

אודות

רבקה זוהר, אחת הכוכבות הגדולות ביותר בשמי המוסיקה הישראלית בשנות השישים והשבעים, עברה אחרי נישואיה לגור בניו יורק. שם הידרדרה לעולם הסמים והיתה מכורה לסמים קשים. למרות זאת המשיכה להופיע ערב-ערב במועדון ישראלי בעיר. רופאה ישראלית, שהיתה מגיעה למועדון פעם בשבוע, ראתה את מצבה של רבקה ולקחה אותה כמעט בכוח לבית חולים לשם גמילה מהסמים. לאחר תלאות רבות החליטו מכריה הוותיקים מעולם הזמר לנסות להחזיר אותה לארץ עם שיר חדש שיעשה לה היכרות מחודשת עם הקהל הצעיר. נורית הירש הביאה לי לחן נוגע ללב ואני כתבתי לו מילים המתארות את הכפר פקיעין בגליל, הכפר שבו חייתה משפחתה של רבקה זוהר כמעט אלפיים שנה! רבקה היתה באמת צאצאית של המשפחה היהודית היחידה שמעולם לא עזבה את הארץ, ולא הלכה לגולה, משפחת זינתי מפקיעין. השיר הוקלט בניו יורק ומיד אחרי הקלטתו חזרה רבקה לארץ והשתקמה לחלוטין. נכתב לפסטיגל 1985 וזכה במקום הראשון. [מתוך האתר של יורם טהרלב]