חידון: מה אתם יודעים ויודעות על חג החנוכה?
לכתבה בבלוג הספרייה
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
ירושלים של זהב
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- 3000 שנה לירושלים
- נווה מונסון : ישראל מיוזיק
- 1995 השותפים ביצירה:
- שמר, נעמי (מלחין, מחבר);
- קריבושי, דוד (מעבד מוזיקלי)
נגן שירים ברצף
-
01.
3:38ירושלים של זהב
-
04.
3:05'בונה ירושלים ה
-
07.
10:56אם אשכחך
-
08.
4:24ירושלים שלי
-
09.
2:40ולירושלים עירך
-
10.
6:57שיבנה בית המקדש
-
11.
3:53עוד ישמע
-
12.
3:51אור וירושלים
-
14.
4:31שמחו את ירושלים
נגן שירים ברצף
| אֲוִיר הָרִים צָלוּל כַּיַּיִן וְרֵיחַ אֳרָנִיםנִשָּׂא בְּרוּחַ הָעַרְבַּיִם עִם קוֹל פַּעֲמוֹנִיםוּבְתַרְדֵּמַת אִילָן וַאֶבֶן שְׁבוּיָה בַּחֲלוֹמָהּהָעִיר אֲשֶׁר בָּדָד יוֹשֶׁבֶת וּבְלִבָּהּ חוֹמָהיְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב וְשֶׁל נְחֹשֶׁת וְשֶׁל אוֹרהֲלֹא לְכָל שִׁירַיִךְ אֲנִי כִּנּוֹראֵיכָה יָבְשׁוּ בּוֹרוֹת הַמַּיִם כִּכָּר הַשּׁוּק רֵיקָהוְאֵין פּוֹקֵד אֶת הַר הַבַּיִת בָּעִיר הָעַתִּיקָהוּבַמְּעָרוֹת אֲשֶׁר בַּסֶּלַע מְיַלְּלוֹת רוּחוֹתוְאֵין יוֹרֵד אֶל יָם הַמֶּלַח בְּדֶרֶךְ יְרִיחוֹיְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב וְשֶׁל נְחֹשֶׁת וְשֶׁל אוֹרהֲלֹא לְכָל שִׁירַיִךְ אֲנִי כִּנּוֹראַךְ בְּבוֹאִי הַיּוֹם לָשִׁיר לָךְ וְלָךְ לִקְשֹׁר כְּתָרִיםקָטֹנְתִּי מִצְּעִיר בָּנַיִךְ וּמֵאַחֲרוֹן הַמְּשׁוֹרְרִיםכִּי שְׁמֵךְ צוֹרֵב אֶת הַשְּׂפָתַיִם כִּנְשִׁיקַת שָׂרָףאִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר כֻּלָּהּ זָהָביְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב וְשֶׁל נְחֹשֶׁת וְשֶׁל אוֹרהֲלֹא לְכָל שִׁירַיִךְ אֲנִי כִּנּוֹרחָזַרְנוּ אֶל בּוֹרוֹת הַמַּיִם לַשּׁוּק וְלַכִּכָּרשׁוֹפָר קוֹרֵא בְּהַר הַבַּיִת בָּעִיר הָעַתִּיקָהוּבַמְּעָרוֹת אֲשֶׁר בַּסֶּלַע אַלְפֵי שְׁמָשׁוֹת זוֹרְחוֹתנָשׁוּב נֵרֵד אֶל יָם הַמֶּלַח בְּדֶרֶךְ יְרִיחוֹיְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב וְשֶׁל נְחֹשֶׁת וְשֶׁל אוֹרהֲלֹא לְכָל שִׁירַיִךְ אֲנִי כִּנּוֹר |
|
בחורף של שנת 1967 פנה ראש עיריית ירושלים טדי קולק אל גיל אלדמע מ"קול ישראל" בבקשה לכתוב שיר על העיר ירושלים. אלדמע פנה אל נעמי שמר והציג את הבקשה. במשך שנים רבות נהגו ב"קול ישראל" לערוך במוצאי יום העצמאות פסטיבל זמר תחרותי ששודר ברדיו. באותה השנה חרגו באופן חד פעמי מן הנוהג והזמינו מחוץ לתחרות גם חמישה שירים אצל מלחינים ידועים. שמר הייתה אחת מהם. שמר, שהתקשתה בכתיבת השיר, נזכרה באגדה התלמודית על רבי עקיבא שהבטיח לרעייתו רחל 'עיר של זהב' - תכשיט של זהב בדמות ירושלים. לביצוע השיר בחרה בזמרת שולי נתן, מורה חיילת בת עשרים, שביצעה את השיר בליווי גיטרה. השיר כבש את הקהל כבר בשמיעה ראשונה, ובחצות הלילה, כאשר שולי נתן הוזמנה לבמה בשנית שר איתה הקהל בבנייני-האומה את הבית החוזר. אותה שעה החלו לנשב רוחות מלחמה ושלושה שבועות לאחר מכן, כאשר שחררו הצנחנים את הכותל, כבר היה בפיהם השיר "ירושלים של זהב". ביום 7.6.1967, יום שחרור ירושלים, הוסיפה שמר לשיר את הבית הרביעי ("חזרנו אל בורות המים"). מאיר אריאל, אשר היה לוחם בצנחנים והשתתף בקרבות על שחרור הכותל, חיבר בתגובה את השיר "ירושלים של ברזל" ובו מחאה על חללי המלחמה. רבקה מיכאלי הייתה חברה קרובה של שמר, והיא אף זו שהציעה לה להוסיף בית על העיר העתיקה. לאחר המלחמה מיכאלי שידרה את "ירושלים של ברזל" ברדיו והיא סיפרה שקיבלה טלפון משמר שאמרה לה שהיא תקעה לה סכין בגב. בשנת 2005 פרסם עיתון "הארץ" כי שמר הודתה במכתב לגיל אלדמע, זמן קצר לפני מותה, כי שמעה שיר עם בסקי ישן בשם "Pello Joxepe", והושפעה ממנו באופן לא מודע בעת כתיבת הלחן ל"ירושלים של זהב". כך היא כתבה במכתב: "בחורף 67', כשהתלבטתי בכתיבת "ירושלים של זהב" – כנראה שהשיר ההוא זחל אליי בבלי דעת. גם לא ידעתי שיד נעלמה הכתיבה לי שינויים במקור: המעבר למז'ור בתיבה הרביעית, הסקוונצה השלישית במילים "הלא לכל שירייך", והסיום. יוצא שמישהו כאילו הגן עליי וסיפק לי את שמונה התיבות שלי שמקנות לי את הזכויות לגרסה משלי על שיר העם. אבל כל זה נעשה, כאמור, בבלי דעת. אני חושבת את כל העניין לתאונת עבודה מצערת, עד כדי כך מצערת, שאולי בגלל זה חליתי. הנחמה היחידה בשבילי היא שאני מספרת לעצמי שאולי זאת מנגינה של האנוסים, ושבסך הכל החזרתי עטרה ליושנה. עכשיו אתה, גיל, יודע את האמת, ואני מרשה לך לפרסם אותה ברבים". |
| כותר |
ירושלים של זהב |
|---|---|
| בביצוע |
גורן, עדנה |
| מתוך |
3000 שנה לירושלים |
| חברת התקליטים |
נווה מונסון : ישראל מיוזיק |
| תאריך היצירה |
1995 |
| השותפים ביצירה |
שמר, נעמי 1930-2004 (מלחין, מחבר)
גורן, עדנה 1943- (מבצע) קריבושי, דוד 1944- (מעבד מוזיקלי) |
| סוגה |
Songs, Hebrew |
| שפה |
heb;eng;yid |
| משך |
00:03:38 |
| הערות |
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו. |
| מספר מדף |
CD/00229 |
| מספר מערכת |
990036901400205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
בחורף של שנת 1967 פנה ראש עיריית ירושלים טדי קולק אל גיל אלדמע מ"קול ישראל" בבקשה לכתוב שיר על העיר ירושלים. אלדמע פנה אל נעמי שמר והציג את הבקשה. במשך שנים רבות נהגו ב"קול ישראל" לערוך במוצאי יום העצמאות פסטיבל זמר תחרותי ששודר ברדיו. באותה השנה חרגו באופן חד פעמי מן הנוהג והזמינו מחוץ לתחרות גם חמישה שירים אצל מלחינים ידועים. שמר הייתה אחת מהם. שמר, שהתקשתה בכתיבת השיר, נזכרה באגדה התלמודית על רבי עקיבא שהבטיח לרעייתו רחל 'עיר של זהב' - תכשיט של זהב בדמות ירושלים. לביצוע השיר בחרה בזמרת שולי נתן, מורה חיילת בת עשרים, שביצעה את השיר בליווי גיטרה. השיר כבש את הקהל כבר בשמיעה ראשונה, ובחצות הלילה, כאשר שולי נתן הוזמנה לבמה בשנית שר איתה הקהל בבנייני-האומה את הבית החוזר. אותה שעה החלו לנשב רוחות מלחמה ושלושה שבועות לאחר מכן, כאשר שחררו הצנחנים את הכותל, כבר היה בפיהם השיר "ירושלים של זהב". ביום 7.6.1967, יום שחרור ירושלים, הוסיפה שמר לשיר את הבית הרביעי ("חזרנו אל בורות המים").
מאיר אריאל, אשר היה לוחם בצנחנים והשתתף בקרבות על שחרור הכותל, חיבר בתגובה את השיר "ירושלים של ברזל" ובו מחאה על חללי המלחמה. רבקה מיכאלי הייתה חברה קרובה של שמר, והיא אף זו שהציעה לה להוסיף בית על העיר העתיקה. לאחר המלחמה מיכאלי שידרה את "ירושלים של ברזל" ברדיו והיא סיפרה שקיבלה טלפון משמר שאמרה לה שהיא תקעה לה סכין בגב.
בשנת 2005 פרסם עיתון "הארץ" כי שמר הודתה במכתב לגיל אלדמע, זמן קצר לפני מותה, כי שמעה שיר עם בסקי ישן בשם "Pello Joxepe", והושפעה ממנו באופן לא מודע בעת כתיבת הלחן ל"ירושלים של זהב". כך היא כתבה במכתב: "בחורף 67', כשהתלבטתי בכתיבת "ירושלים של זהב" – כנראה שהשיר ההוא זחל אליי בבלי דעת. גם לא ידעתי שיד נעלמה הכתיבה לי שינויים במקור: המעבר למז'ור בתיבה הרביעית, הסקוונצה השלישית במילים "הלא לכל שירייך", והסיום. יוצא שמישהו כאילו הגן עליי וסיפק לי את שמונה התיבות שלי שמקנות לי את הזכויות לגרסה משלי על שיר העם. אבל כל זה נעשה, כאמור, בבלי דעת. אני חושבת את כל העניין לתאונת עבודה מצערת, עד כדי כך מצערת, שאולי בגלל זה חליתי. הנחמה היחידה בשבילי היא שאני מספרת לעצמי שאולי זאת מנגינה של האנוסים, ושבסך הכל החזרתי עטרה ליושנה. עכשיו אתה, גיל, יודע את האמת, ואני מרשה לך לפרסם אותה ברבים".
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
