חידון: מה אתם יודעים ויודעות על חג החנוכה?
לכתבה בבלוג הספרייה
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
שיר שמח
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
-
מתוך:
- נגוני חסידים
- 1956 השותפים ביצירה:
- זעירא, מרדכי (מלחין);
- אורלנד, יעקב (מחבר)
נגן שירים ברצף
-
01.
1:53שיר שמח
-
02.
1:36נגון רקוד
-
03.
1:42המבדיל בין קדש לחול חטאתינו ימחול
נגן שירים ברצף
| אִם גַּם רֹאשֵׁנוּ שָׁח וְעֶצֶב סוֹבְבָנוּ -הָבָה וְנִתְלַקַּח מִן הַשִּׂמְחָה שֶׁבָּנוּ. הַי, הַי,הָבָה וְנִתְמַלֵּאשִׂמְחָה, שִׂמְחָה כִּמְלֹא הָעַיִן,הַי, הַי,שִׁירוּ עֲלֵה, עֲלֵהעֲלֵה וּבְעַר הַיַּיִן!עֲלֵה וּבְעַר הַיַּיִן!הַי, הַי... עֲלֵה וּבְעַר כָּאֵשׁ וְהַדְלִיקֵנוּ כֹּחַ! אֲבוֹי לַמִּתְיָאֵשׁ, הַלַּיְלָה יֵשׁ לִשְׂמֹחַ! הַי, הַי, הַלַּיְלָה יִגָּאֵל כָּל מִי, כָּל מִי שֶׁנְּשָׁמָה בּוֹ, הַי, הַי, כָּל אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל - נִיצוֹץ שֶׁל נֶחָמָה בּוֹ! נִיצוֹץ שֶׁל נֶחָמָה בּוֹ! הַי, הַי... |
| השיר נכתב בנשף פורים שנערך בעיצומה של תקופת המסתננים (הפידאיון) באמצע שנות ה-50, כאשר מצב הרוח של היישוב היה קשה במיוחד. משה שרת, שר החוץ דאז, שנכח בנשף שהתקיים במועדון מפא"י, פנה ליעקב אורלנד ומרדכי זעירא שהיו במקום וביקש מהם לכתוב יחד שיר שמח לכבוד החג. השיר ששילב בין העצב והשמחה, נכתב עוד באותו ערב ושרת עצמו שר אותו מדף טיוטה לפני הקהל שהורכב מסופרים ואומנים, צמרת הבוהמה התל אביבית של אותם ימים. -- מתוך גדלנו יחד: אוסף היובל של ישראל, 1998. ; שיר זה הוא הורה, צורה ריקודית- מוסיקלית שמקורה בריקוד ממסורת הכליזמר היהודי הנקרא "פריילכס". ההורה הגיעה לארץ עם החלוצים והפכה לחלק מרכזי ברפרטואר ששרו בני העלייה השנייה והשלישית כשהם רקדו יחד במעגל. עם הזמן נכתבו מילים עבריות חדשות לריקודים אלה ומאוחר יותר הולחנו שירי הורה שהיו בעלי מאפיינים מוסיקליים דומים (סינקופות רבות ומנעד רחב).ההורה מסמלת ארצישראליות חלוצית ולכן היתה נפוצה מאוד וזכתה לפארודיות רבות. |
| כותר |
שיר שמח |
|---|---|
| בביצוע |
יערי, שרה; די זהב, אפרים |
| מתוך |
נגוני חסידים |
| תאריך היצירה |
1956 |
| השותפים ביצירה |
זעירא, מרדכי 1905-1968 (מלחין)
אורלנד, יעקב 1914-2002 (מחבר) יערי, שרה 1914-1994 (זמר, מבצע) די זהב, אפרים 1902-1957 (זמר, מבצע) |
| הערת מקום וזמן |
על גבי התקליט: 25.10.1956 |
| סוגה |
Dance music |
| שפה |
heb |
| משך |
00:01:53 |
| הערות |
מתוך: "נגוני חסידים". |
| מספר מדף |
K-03638-01-B-01 |
| מספר מערכת |
990037387080205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר נכתב בנשף פורים שנערך בעיצומה של תקופת המסתננים (הפידאיון) באמצע שנות ה-50, כאשר מצב הרוח של היישוב היה קשה במיוחד. משה שרת, שר החוץ דאז, שנכח בנשף שהתקיים במועדון מפא"י, פנה ליעקב אורלנד ומרדכי זעירא שהיו במקום וביקש מהם לכתוב יחד שיר שמח לכבוד החג. השיר ששילב בין העצב והשמחה, נכתב עוד באותו ערב ושרת עצמו שר אותו מדף טיוטה לפני הקהל שהורכב מסופרים ואומנים, צמרת הבוהמה התל אביבית של אותם ימים. -- מתוך גדלנו יחד: אוסף היובל של ישראל, 1998.
שיר זה הוא הורה, צורה ריקודית- מוסיקלית שמקורה בריקוד ממסורת הכליזמר היהודי הנקרא "פריילכס". ההורה הגיעה לארץ עם החלוצים והפכה לחלק מרכזי ברפרטואר ששרו בני העלייה השנייה והשלישית כשהם רקדו יחד במעגל. עם הזמן נכתבו מילים עבריות חדשות לריקודים אלה ומאוחר יותר הולחנו שירי הורה שהיו בעלי מאפיינים מוסיקליים דומים (סינקופות רבות ומנעד רחב).ההורה מסמלת ארצישראליות חלוצית ולכן היתה נפוצה מאוד וזכתה לפארודיות רבות.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
