בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
אויפן פריפעטשיק ברענט א פייערל
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
-
מתוך:
- ווו זיינען מיינע זיבן גוטע (יונגע) יאר (יארן)
- 1956 השותפים ביצירה:
- ורשבסקי, מרק מ. (מלחין, מחבר)
נגן שירים ברצף
-
01.
3:17ווו זיינען מיינע זיבן גוטע (יונגע) יאר (יארן)
-
02.
3:54אויפן פריפעטשיק ברענט א פייערל
-
03.
4:30אז משיח וועט קומען וועלן מיר מאכן א סעודהניו
-
04.
4:37רעגנדל
נגן שירים ברצף
| אוֹיפְן פְּרִיפֶּעטְשִיק בְּרֶענְט אַ פַיֵיערְלאוּן אִין שְׁטוּבּ אִיז הֵייס,אוּן דֶער רֶבִּי לֶערְנְט קְלֵיינֶע קִינְדֶערְלֶעךְדֵעם אַלֶף־בֵּית זָאגְט זְשֶע, קִינְדֶערְלֶעך, גֶעדֶענְקְט זְשֶע טַייעֶרֶע,ווָאס אִיר לֶערְנְט דָא;זָאגְט זְשֶע נָאךְ אַ מָאל, אוּן טאַקֶע נָאךְ אַ מָאל:קָמֶץ־אַלֶף: אָ! לֶערְנְט, קִינְדֶער, מִיט גְרוֹיס חֶשֶׁק,אַזוֹי זָאג אִיךְ אַייךְ אָן;ווֶער סְ'ווֶעט גִיכֶער פוּן אַייךְ קֶענֶען עִבְרִי,דֶער בַּאקוּמְט אַ פאָהן. זָאגְט זְשֶע, קִינְדֶערְלֶעך, גֶעדֶענְקְט זְשֶע טַייעֶרֶע,ווָאס אִיר לֶערְנְט דָא;זָאגְט זְשֶע נָאךְ אַ מָאל, אוּן טאַקֶע נָאךְ אַ מָאל:קָמֶץ־אַלֶף: אָ!לֶערְנְט, קִינְדֶער, הָאט נִישְׁט מוֹרָא,יֶעדֶער אָנְהֵייבּ אִיז שְׁווֶער;גְלִיקְלֶעךְ דֶער ווָאס הָאט גֶעלֶערְנְט תּוֹרָה,צִי דַארְף אַ מֶענְטְש נָאךְ מֶער? זָאגְט זְשֶע, קִינְדֶערְלֶעך, גֶעדֶענְקְט זְשֶע טַייעֶרֶע,ווָאס אִיר לֶערְנְט דָא;זָאגְט זְשֶע נָאךְ אַ מָאל, אוּן טאַקֶע נָאךְ אַ מָאל:קָמֶץ־אַלֶף: אָ! אִיר ווֶעט, קִינְדֶער, עֶלְטֶער ווֶערְן,ווֶעט אִיר אַלֵיין פַארְשְׁטֵיין,ווִיפְל אִין דִי אוֹתִיוֹת לִיגְן טְרֶערֶןאוּן ווִיפְל גֶעווֵיין... זָאגְט זְשֶע, קִינְדֶערְלֶעך, גֶעדֶענְקְט זְשֶע טַייעֶרֶע,ווָאס אִיר לֶערְנְט דָא;זָאגְט זְשֶע נָאךְ אַ מָאל, אוּן טאַקֶע נָאךְ אַ מָאל:קָמֶץ־אַלֶף: אָ! אַז אִיר ווֶעט, קִינְדֶער, דֶעם גָלוּת שְׁלֶעפְן,אוֹיסְגֶעמוּטְשֶעט זַיין,זָאלְט אִיר פוּן דִי אוֹתְיוֹת כּוֹח שֶעפְן,קוּקְט אִין זֵיי אַרַייןזָאגְט זְשֶע, קִינְדֶערְלֶעך, גֶעדֶענְקְט זְשֶע טַייעֶרֶע,ווָאס אִיר לֶערְנְט דָא;זָאגְט זְשֶע נָאךְ אַ מָאל, אוּן טאַקֶע נָאךְ אַ מָאל:קָמֶץ־אַלֶף: אָ! |
|
השיר מספר על "חדר" חמים, שבו בוערת אש בתוך האח והרב מלמד את התלמידים את האלפבית. השיר זה הפך לסמל של העולם היהודי הישן במזרח אירופה. השיר היידי המקורי, "דער אלף בית", פורסם על ידי שלום עליכם באוסף "יודישע פאלקסלידער פון מ. מ. ווארשאווסקי" בוורשה, 1901. השיר בחלקו מושר עד היום בחדרים חרדיים ללימוד אותיות האלף-בית, בחלק מהם לומדים את אותיות האלף-בית על ידי שירת האותיות במנגינת השיר. השיר מופיע בסרט "רשימת שינדלר" של סטיבן ספילברג, וכן הופיע כחלק מהעלילה במחזמר "טופלה טוטוריטו". השיר תורגם לעברית על ידי פסח קפלן, ופורסם חלקית לראשונה ב-1905 בספר "הזמיר". התרגום המלא, כולל שני הבתים האחרונים, מופיע בספרו "ספר הזמירות" מ-1913. |
| כותר |
אויפן פריפעטשיק ברענט א פייערל |
|---|---|
| בביצוע |
טאובה, משה; זקס, אריה |
| מתוך |
ווו זיינען מיינע זיבן גוטע (יונגע) יאר (יארן) |
| תאריך היצירה |
1956 |
| השותפים ביצירה |
ורשבסקי, מרק מ. 1848-1907 (מלחין, מחבר)
טאובה, משה 1927-2020 (זמר, מבצע) זקס, אריה 1908-1980 (מבצע) |
| הערת מקום וזמן |
על גבי התקליט: 28.2.1956. |
| סוגה |
Songs, Yiddish |
| שפה |
yid |
| משך |
00:03:54 |
| מספר מדף |
K-06917-01-A-02 |
| מספר מערכת |
990037840210205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר מספר על "חדר" חמים, שבו בוערת אש בתוך האח והרב מלמד את התלמידים את האלפבית. השיר זה הפך לסמל של העולם היהודי הישן במזרח אירופה. השיר היידי המקורי, "דער אלף בית", פורסם על ידי שלום עליכם באוסף "יודישע פאלקסלידער פון מ. מ. ווארשאווסקי" בוורשה, 1901.
השיר בחלקו מושר עד היום בחדרים חרדיים ללימוד אותיות האלף-בית, בחלק מהם לומדים את אותיות האלף-בית על ידי שירת האותיות במנגינת השיר. השיר מופיע בסרט "רשימת שינדלר" של סטיבן ספילברג, וכן הופיע כחלק מהעלילה במחזמר "טופלה טוטוריטו".
השיר תורגם לעברית על ידי פסח קפלן, ופורסם חלקית לראשונה ב-1905 בספר "הזמיר". התרגום המלא, כולל שני הבתים האחרונים, מופיע בספרו "ספר הזמירות" מ-1913.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
