| תְּכֵלֶת שָׁמַיִם, סֶלַע אָדָם,רֶגֶב, אַדְמַת טְרָשִׁים.עֵמֶק שֶׁלָּנוּ, נֶגֶב וָיָםבִּרְכַּת שָׂדוֹת חֲרוּשִׁים. לַיְלָה רוֹגֵעַ, אֹהֶל קָטָןצַעַר קָדוֹשׁ בַּלֵּב.לָךְ מֵעַסְלוּג', מַנָּרָה וְדָןלָךְ שִׁירַת הָאוֹהֵב. אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת,אַרְצִי שֶׁלִּי, שֶׁלִּי,נַפְשִׁי אֵלַיִךְ כֹּה נִכְסֶפֶת.אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת,אִמִּי שֶׁלִּי שֶׁלִּי, הֲרֵיאֶת בְּנֵךְ אַתְּ כֹּה אוֹהֶבֶת. אַחֲרֵי אַלְפַּיִם שְׁנוֹת גָּלוּתאֵלַיִךְ חָזַרְתִּי.חָזַרְתִּי אֵלַיִךְ, אַתְּ הַיְּחִידָה שֶׁלִּיאַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת,לָנֶצַח אֵרַשְׂתִּיךְ.חַיִּי, חַיִּי לָעַד, אַרְצֵנוּ. לֵיל כִּנֶּרֶת, שָׁר הֶחָלִילשׁוֹקֵט עֵמֶק סָבִיב,לֵב מִתְגַּעְגֵּעַ שָׁם, בַּגָּלִיל,וּפוֹרֵחַ אָבִיב. דַּפְנָה חוֹלֶמֶת, לָמָּה זֶה דָּןלָמָּה אוֹתִי יִשְׁכַּח?דַּפְנָה זוֹכֶרֶת, יֵשׁ שִׁיר קָטָןוְשָׁרִים אוֹתוֹ כָּךְ אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת,אַרְצִי שֶׁלִּי, שֶׁלִּי,נַפְשִׁי אֵלַיִךְ כֹּה נִכְסֶפֶת.אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת,אִמִּי שֶׁלִּי שֶׁלִּי, הֲרֵיאֶת בְּנֵךְ אַתְּ כֹּה אוֹהֶבֶת. חוֹל וְשָׁמַיִם, מִדְבַּר שְׁמָמָה,דָּן הַחַיָּל זוֹכֵר,אֵי שָׁם יֵשׁ בַּיִת, יֵשׁ אֲדָמָהוְחָלִיל מְזַמֵּר. אַל תִּשְׁאֲלוּנִי, לָמָּה לְדָןצַר וְעָצוּב כָּל כָּךְ?שָׁם בַּמּוֹלֶדֶת, יֵשׁ שִׁיר קָטָןוְשָׁרִים אוֹתוֹ כָּךְ: אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת,אַרְצִי שֶׁלִּי, שֶׁלִּי,נַפְשִׁי אֵלַיִךְ כֹּה נִכְסֶפֶת.אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת,אִמִּי שֶׁלִּי שֶׁלִּי, הֲרֵיאֶת בְּנֵךְ אַתְּ כֹּה אוֹהֶבֶת.גרסה נוספתתכלת שמים, סלע אדםרגב אדמת טרשיםליפתא שלנו, שייך באדר גםעמדות תצפית נפלאיםלילה רוגע, חושך סביבשקט דממה ברחובאי שם הרחק בין צוקי הריםמגינים מסתתרים לרובהחלה התזמורתהגיעה התגבורתהיום פה מנגנים על סטן, על ברןעל מרגמות. |
|
בשירים הראשונים בתקופת היישוב הופנו רגשות האהבה בעיקר למולדת, כחלק מביטוי של אידיאולוגיה לאומית המדגישה את החברה ולא את הפרט. השיר "ארצנו הקטנטנת", שיר געגועים ואהבה למולדת ולנופיה, מהווה דוגמא לזמר אהבה ציוני שנוצר על בימת התיאטרון הסאטירי. השיר נכתב בסגנון הטנגו, ז'אנר ארגנטינאי שהצליח בארץ מאוד משנות ה-30 בשידורי הרדיו ובבתי הקפה. השיר בוצע לראשונה בקפה קברט סמדר ובתאטרון לי לה לו בתוכנית שנקראה ארצנו הקטנטנת משנת 1947. הוא הוקלט בשנת 1949 על ידי יפה ירקוני. מחבר השיר, שמואל פישר, שהיה איש תאטרון, שחקן, מלחין ומחבר, סיפר שהשיר "ארצנו הקטנטנת" חובר בשנת 1943 בתל יצחק: "אחרי כמה כוסות קוניאק, תנוח ההשראה על החייל-כנר גולד, והוא ילחין את הלחן הארצישראלי הראשון שלו. שעה לאחר מכן יראה הצריף בלידת המילים ללחן. ההשראה פקדה את פישר לאחר שנשקה לגולד. כך נוצר השיר העצוב-המתרונן "ארצנו הקטנטנת", המילים והמנגינה, המוכיחות כי יש ועצבות גדולה מולידה שמחה גדולה". |
| כותר |
ארצנו הקטנטנת ארצנו היפה |
|---|---|
| בביצוע |
שטיל, יהושע; פטרושקה, שבתי; תזמורת הריקודים של קול ישראל |
| מתוך |
ארצנו הקטנטנת ארצנו היפה |
| תאריך היצירה |
1955 |
| השותפים ביצירה |
גולד-זהבי, הנריק (מלחין)
פישר, שמואל 1914-1971 (מחבר) שטיל, יהושע 1919- (זמר, מבצע) פטרושקה, שבתי 1903-1997 (מעבד מוזיקלי, מנצח, מבצע) תזמורת הריקודים של קול ישראל (מבצע) |
| הערת מקום וזמן |
על גבי התקליט: 16.2.1955 |
| סוגה |
Musicals |
| שפה |
heb |
| משך |
00:02:52 |
| הערות |
טנגו. |
| מספר מדף |
K-07145-01-B-01 |
| מספר מערכת |
990037857690205171 |
תנאי השימוש:
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
