שכב בני

הקלטת רדיו
הקלטה

2007

השותפים ביצירה:

חריטונוב, שלום (מלחין);
הרוסי, עמנואל (מחבר)

	שְׁכַב בְּנִי, שְׁכַב בִּמְנוּחָה, אַל נָא תִּבְכֶּה מָרָה. עַל יָדְךָ יוֹשֶׁבֶת אִמְּךָ, שׁוֹמֶרֶת מִכָּל רַע. מְיַלֵּל בַּחוּץ הַתַּן וְנוֹשֶׁבֶת רוּחַ שָׁם... אַךְ אַתָּה, בְּנִי הַקָּטָן, נוּמָה שְׁכַב וִישַׁן. לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה צֵל יָעוּף מַהֵר מְאוֹד. אָסוּר, אָסוּר לְהִתְעַצֵּל. מָחָר צָרִיךְ לַעֲבֹד. מָחָר יֵצֵא אַבָּא לַחְרֹשׁ, בַּתֶּלֶם, בַּתֶּלֶם יֵלֵךְ הָאָב. הִנֵּה תִּגְדַּל, תָּרִים הָרֹאשׁ, תֵּצְאוּ לַשָּׂדֶה אָז יַחְדָּיו. הִנֵּה תִּצְמַח, הִנֵּה תִּגְדַּל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לִקְרַאת הַגִּיל, לִקְרַאת עָמָל, כְּמוֹ אַבָּא תִּהְיֶה פּוֹעֵל. אָז תִּזְרַע בְּדִמְעָה וְתִקְצֹר בְּרִנָּה - אַךְ כָּעֵת לְאִמָּא שְׁמַע: נוּמָה, נוּמָה נָא. לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה קַר, שׁוּעָל חוֹרֵק לוֹ שֵׁן. סוֹבֵב, סוֹבֵב עַל הַמִּשְׁמָר, אַבָּא אֵינוֹ יָשֵׁן. בַּיּוֹם עָבַד, בַּלַּיְלָה יִשְׁמֹר, שָׁם בַּגֹּרֶן יִשְׁמֹר הָאָב. הִנֵּה תִּגְדַּל, תִּהְיֶה גִּבּוֹר, תֵּצְאוּ לַשְּׁמִירָה אָז יַחְדָּיו. שְׁכַב בְּנִי, שְׁכַב, אַל תִּירָא, כָּל הַמּוֹשָׁב עֵר. אִמָּא גַּם כֵּן בַּשְּׁמִירָה, תָּגֵן עַל בְּנָהּ אַבְנֵר. בּוֹעֶרֶת הַגֹּרֶן בְּתֵל יוֹסֵף, וְגַם מִבֵּית אַלְפָא עוֹלֶה עָשָׁן... אַךְ אַתָּה לִבְכּוֹת אַל תּוֹסֵף, נוּמָה, שְׁכַב וִישַׁן. לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה אֵשׁ תֹּאכַל חָצִיר וָקַשׁ, אָסוּר, אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ מָחָר נַתְחִיל מֵחָדָשׁ. מָחָר צָרִיךְ לִירוֹת הַמַּסָּד, בַּיִת לִבְנוֹ יִבְנֶה הָאָב. הִנֵּה תִּגְדַּל, תָּרִים הַיָּד, תֵּצְאוּ לַבִּנְיָן אָז יַחְדָּיו.

	השיר "שכב בני" נכתב על ידי עמנואל הרוּסִי (נובוגרבלסקי) בשנת 1929, לכבוד הולדת בנו, אבנר ומתאר את אהבתו של אב לבנו וחרדתו ביחס לעתיד, המהולה בתקווה לעתיד טוב יותר. הפזמון הותאם ללחן שכתב שנים קודם לכן המלחין רבי שלום חאריטאנאוו, בן חסידות חב"ד בניקולאייב (עיר גדולה באוקראינה השוכנת לשפת הים השחור), שכתב אותו כניגון (שיר ללא מילים שמטרתו להביא להתעלות רוחנית מתוך שירה משותפת ונפוץ בקהילות חסידיות). הרוסי, גם הוא בן העיר ניקולאייב, היה איש אשכולות ורב פעלים שנשפט לגלות בסיביר בשל חברותו במפלגה הציונית הסוציאליסטית ועלה לישראל בשנת 1924 כחלק מהסכם חילופי שבויים בין בריטניה לרוסיה – המנדט הבריטי שחרר אסירים רוסים שהוחזקו על ידי המנדט בישראל בתמורה לשחרור אסירים פוליטיים שהחזיקה רוסיה בסיביר. הכינוי לו זכה נובוגרלבסקי, "הרוסי", ניתן לו בתקופה בה שירת בגדוד העבודה, שם היה חבר קבוצה נוסף בשם עמנואל ומאז החלו לכנותו הרוסי (אוקראינה אז היתה עוד חלק מברית המועצות ולכן כונתה גם רוסיה). אבנר הרוסי, עליו נכתב השיר, מספר שהוא נולד במהלך מאורעות תרפ"ט (1929), בזמן שאביו השתתף בהגנה על העיר תל אביב ושהמילים לשיר משקפות את התקופה המפחידה שעברה על היישוב היהודי בישראל, שהיה אז מלא חרדה מפני עתידו. החל משנות השישים נפוץ גם המנהג לשיר את הפיוט "כי הנה כחומר ביד היוצר" מתפילת הערב של יום כיפור בנעימה זו. יתכן שהחיבור הראשוני שיצר הרוסי ללחנו של חאריטאנאוו, אשר שיווה לפזמון אימה ורעד לקראת הבאות, עמד בבסיס יצירתו של המנהג לחבר בין הלחן לבין תפילת יום כיפור. מקורו של המנהג הוא כנראה חזן צעיר באחת מקהילות חב"ד, אשר בעוברו לפני התיבה באחד מימי הכיפורים בשנות השישים, התאים בין הפיוט ללחן ומאז נפוץ המנהג גם בקרב זרמים שונים בציונות הדתית. כמו כן, מספר זמרים ישראלים מפורסמים הקליטו זה מכבר ביצוע שלהם לפיוט עם הלחן של חאריטאנאוו, ביניהם שולה חן, חווה אלברשטיין, נתן גושן ועוד.

בביצוע	זמרשת, משתתפי האירוע
תאריך היצירה	2007
השותפים ביצירה	חריטונוב, שלום 1886-1934 (מלחין) הרוסי, עמנואל 1903-1979 (מחבר) זמרשת, משתתפי האירוע (מבצע)
הערת מקום וזמן	2007
סוגה	Lullabies (Songs),Canons (Music) Lullabies
שפה	heb
הערות	מתוך אירוע זמרשת מס' 2מועצה מקומית אזור 13.12.07גיטרה והובלת שירה: נגה אשדהוקלט במכשיר הקלטה ביתי
מספר מדף	ZMR 00358
מספר מערכת	990039710400205171

בביצוע

תאריך היצירה

השותפים ביצירה

הערת מקום וזמן

סוגה

שפה

הערות

מספר מדף

מספר מערכת

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC

אודות

השיר "שכב בני" נכתב על ידי עמנואל הרוּסִי (נובוגרבלסקי) בשנת 1929, לכבוד הולדת בנו, אבנר ומתאר את אהבתו של אב לבנו וחרדתו ביחס לעתיד, המהולה בתקווה לעתיד טוב יותר. הפזמון הותאם ללחן שכתב שנים קודם לכן המלחין רבי שלום חאריטאנאוו, בן חסידות חב"ד בניקולאייב (עיר גדולה באוקראינה השוכנת לשפת הים השחור), שכתב אותו כניגון (שיר ללא מילים שמטרתו להביא להתעלות רוחנית מתוך שירה משותפת ונפוץ בקהילות חסידיות).
הרוסי, גם הוא בן העיר ניקולאייב, היה איש אשכולות ורב פעלים שנשפט לגלות בסיביר בשל חברותו במפלגה הציונית הסוציאליסטית ועלה לישראל בשנת 1924 כחלק מהסכם חילופי שבויים בין בריטניה לרוסיה – המנדט הבריטי שחרר אסירים רוסים שהוחזקו על ידי המנדט בישראל בתמורה לשחרור אסירים פוליטיים שהחזיקה רוסיה בסיביר. הכינוי לו זכה נובוגרלבסקי, "הרוסי", ניתן לו בתקופה בה שירת בגדוד העבודה, שם היה חבר קבוצה נוסף בשם עמנואל ומאז החלו לכנותו הרוסי (אוקראינה אז היתה עוד חלק מברית המועצות ולכן כונתה גם רוסיה). אבנר הרוסי, עליו נכתב השיר, מספר שהוא נולד במהלך מאורעות תרפ"ט (1929), בזמן שאביו השתתף בהגנה על העיר תל אביב ושהמילים לשיר משקפות את התקופה המפחידה שעברה על היישוב היהודי בישראל, שהיה אז מלא חרדה מפני עתידו.
החל משנות השישים נפוץ גם המנהג לשיר את הפיוט "כי הנה כחומר ביד היוצר" מתפילת הערב של יום כיפור בנעימה זו. יתכן שהחיבור הראשוני שיצר הרוסי ללחנו של חאריטאנאוו, אשר שיווה לפזמון אימה ורעד לקראת הבאות, עמד בבסיס יצירתו של המנהג לחבר בין הלחן לבין תפילת יום כיפור. מקורו של המנהג הוא כנראה חזן צעיר באחת מקהילות חב"ד, אשר בעוברו לפני התיבה באחד מימי הכיפורים בשנות השישים, התאים בין הפיוט ללחן ומאז נפוץ המנהג גם בקרב זרמים שונים בציונות הדתית. כמו כן, מספר זמרים ישראלים מפורסמים הקליטו זה מכבר ביצוע שלהם לפיוט עם הלחן של חאריטאנאוו, ביניהם שולה חן, חווה אלברשטיין, נתן גושן ועוד.