שכב הרדם בן לי יקיר שמע אדבר שיר
פלמן, שמעון | תשנ"ט
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
| שְׁכַב, הֵרָדֵם, בֵּן לִי יַקִּירשְׁמַע, אֲדַבֵּר שִׁיר;בִּימֵי קֶדֶם בַּמֶּרְחַקִּיםהָיֹה הָיְתָה עִיר.אֲבוֹתֶיךָ הַקַּדְמוֹנִיםלְפָנִים גָּרוּ שָׁם;אֲזַי חָיוּ חַיֵּי אֹשֶׁר,אֲזַי הָיוּ עַם.עַם שֶׁאַרְצוֹ תַּחַת רַגְלָיוזָבַת חָלָב, דְּבַשׁ;עַם, שֶׁלְּעִתִּים מְאֹד רְחוֹקוֹתנִמְצָא בוֹ אִישׁ רָשׁ.אַךְ הָאָבוֹת מֵרֹב טוֹבָהעָזְבוּ תּוֹרַת אֵל;וַעֲלֵי שֶׁמֶשׁ הַצְלָחָתָםעָלוּ עָבֵי צֵל.וּבְהִתְקַצֵּף אֵל עֲלֵיהֶםגֵּרְשָׁם מִן הָעִיר...שְׁכַב, הֵרָדֵם, בֵּן לִי יַקִּירשְׁמַע, אֲדַבֵּר שִׁיר:בַּהֵיכָלִים הַנֶּהְדָּרִיםעַם הִתְיַשֵּׁב זָר;וַאֲבוֹתֶיךָ נָדִים נָעִים,נְתוּנִים בִּידֵי צַר.הַרְבֵּה מְאוֹת שָׁנִים נָדִיםהֵם גַּם פֹּה גַּם שָׁם;אַךְ הֵם מְקַוִּים, כִּי יוֹם יָבוֹא -וְשָׁבוּ לִהְיוֹת עַם.כִּי כֵן אוֹתָם אֵל הִבְטִיחַבְּיוֹם הָאַף הַלָּז,כִּי יוֹם יָבוֹא וְשָׁבוּ כֻּלָּםלִחְיוֹת עוֹד עַם עַז.כִּי יוֹם יָבוֹא - וְקָם מִקִּרְבָּםכַּאֲרִי נוֹהֵם אִישׁ,שֶׁקּוֹל יִתֵּן - וְהִתְקַבָּצוּאֵלָיו כֻּלָּם חִישׁ;אָז תִּשָּׁמַע שַׁאֲגַת אַרְיֵה:"מִי לָעָם - אֵלַי!" אָז יָרִיעוּ כֻּלָּם, כֻּלָּם:"הַמָּשִׁיחַ חַי!"אָז יָעוּפוּ חִישׁ כִּבְרָקִיםדֶּרֶךְ מֶרְחַב יָםאֶל הָעִיר הַהִיא הַיָּפָה,שֶׁגֹּרְשׁוּ מִשָּׁם;וּבִרְצוֹן הָאֵל יָבוֹאוּכֻּלָּם אֶל הָעִיר...עַתָּה שְׁכַב וִישַׁן, בֵּן יַקִּיר,שְׁמַע אֲדַבֵּר שִׁיר... |
| שיר ערש נמנה עם "שירי ציון", מרובי הבתים, חובר על סף המאה העשרים, והותאם לו לפחות חמישה לחנים. שנים מהם הם בלחן של שני שירי ערש ביידיש "שלאף מיין קינדר מיין טייסט מיין שיינער" ו"שלאף מיין קינד מיין זיסע מלאך". חוקר המוזיקה היהודית א"צ אידלסון רשם את הלחן כמנגינה פולנית. בלחן הזה שראוהו בארץ לפני מלחמת העולם הראשונה ועד סוף שנות השלושים, ואולי אף בראשית שנות הארבעים. הלחן הוא גם הותאם לשירי הערש "נומה פרח בני מחמדי" (הנמנה אף הוא עם שירי ציון הותיקים), "נומה בני ילדי עטרת" ו"כל הלילה כרובי מעלה". "שכב הירדם" ו"נומה פרח" נדפסו בקבצים רבים גם בשנות החמישים והשישים. [מתוך התקליטור "הלילות בכנען" של המרכז לחקר המוסיקה היהודית] |
| בביצוע |
שפירא, רנה |
|---|---|
| תאריך היצירה |
2008 |
| השותפים ביצירה |
שפירא, רנה 1932- (מבצע)
ליבושיצקי, אהרן 1874-1942 (מחבר) |
| הערת מקום וזמן |
2.12.2008 |
| סוגה |
Lullabies (Songs),Folk songs Lullabies (Songs) |
| שפה |
heb |
| הערות |
בהקלטה מושרים הבית הראשון השני החמישי והאחרון עם שינויי גרסה קלים.את המנגינה למדה המבצעת מהוריה שרגא ודבורה נצר (נוסוביצקי). מסורת: עממי |
| מספר מדף |
ZMR 01658 |
| מספר מערכת |
990039722810205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
שיר ערש נמנה עם "שירי ציון", מרובי הבתים, חובר על סף המאה העשרים, והותאם לו לפחות חמישה לחנים. שנים מהם הם בלחן של שני שירי ערש ביידיש "שלאף מיין קינדר מיין טייסט מיין שיינער" ו"שלאף מיין קינד מיין זיסע מלאך". חוקר המוזיקה היהודית א"צ אידלסון רשם את הלחן כמנגינה פולנית. בלחן הזה שראוהו בארץ לפני מלחמת העולם הראשונה ועד סוף שנות השלושים, ואולי אף בראשית שנות הארבעים. הלחן הוא גם הותאם לשירי הערש "נומה פרח בני מחמדי" (הנמנה אף הוא עם שירי ציון הותיקים), "נומה בני ילדי עטרת" ו"כל הלילה כרובי מעלה". "שכב הירדם" ו"נומה פרח" נדפסו בקבצים רבים גם בשנות החמישים והשישים. [מתוך התקליטור "הלילות בכנען" של המרכז לחקר המוסיקה היהודית]
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
שכב הרדם בן לי יקיר שמע אדבר שיר
פלמן, שמעון
