שלום עליכם

הקלטת רדיו
הקלטה

2005

השותפים ביצירה:

גולדפרב, ישראל (מלחין)

	שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם [הַשָּׁרֵת] מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן [מִ]מֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם [הַשָּׁרֵת] מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן [מִ]מֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם [הַשָּׁרֵת] מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן [מִ]מֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם [הַשָּׁרֵת] מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן [מִ]מֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשִׁבְתְּכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן [מִ]מֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם

	הלחן נכתב בחודש מאי 1918 על מדרגות אוניברסיטת קולומביה בניו יורק שם למד חינוך מוסיקלי בעברו המלחין הרב ישראל גולדפארב. הלחן נדפס לראשונה בחוברת The Jewish Songster ובאותה שנה גם בספר Friday Evening Melodies שנדפס בניו יורק ב1918. הלחן חובר עבור שירת זמירות בבית הכנסת (הקונסרבטיבי), ולא בבית. הלחנים שבכרך זה נועדו לשמש לתפילות מאוחרות של ליל שבת, שכללו גם זמירות. מדובר ביוזמה של התנועה הקונסרבטיבית שנועדה להקל על היהודים האמריקאיים החוזרים בימי שישי מאוחר מן העבודה. ישראל גולדפארב, הוסמך לרבנות על ידי התנועה הקונסרבטיבית בשנת 1902 ושימש כחזן וכרב של בית הכנסת "בית ישראל אנשי אמת" בברוקלין עד מותו בשנת 1956. גולדפארב ובני משפחתו היו מעורבים בתנועת ישראל הצעיר Young Israel, אשר עודדה כחלק מעקרונותיה את השירה הקהילתית, דבר שהיווה חידוש באותם ימים. ייתכן והלחן זכה לתפוצה נרחבת גם בזכות הקישור לקהילות אלה. הלחן נפוץ עד כדי כך שהוא היה אחד הלחן המוכרים ביותר בעולם היהודי האשכנזי במאה העשרים. לעיתים קרובות מקורו נשכח והוא מכונה כלחן "עממי" או "חסידי". ; מידע נוסף על הלחן ומחברו ניתן למצוא במאמר אליהו שלייפר, "שלום עליכם: הלחן המקובל והמלחין הנשכח", בתוך: לב שומע - ספר היובל לאביגדור הרצוג, דוכן ט"ז, עמ' 310-325.

בביצוע	צאצאי מייסדי רחובות
תאריך היצירה	2005
השותפים ביצירה	גולדפרב, ישראל 1879-1967 (מלחין) צאצאי מייסדי רחובות (מבצע)
הערת מקום וזמן	2005
סוגה	Children's songs Piyutim
שפה	heb
הערות	מן המקורות
מספר מדף	ZMR 03091
מספר מערכת	990039736870205171

בביצוע

תאריך היצירה

השותפים ביצירה

הערת מקום וזמן

סוגה

שפה

הערות

מספר מדף

מספר מערכת

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC

אודות

הלחן נכתב בחודש מאי 1918 על מדרגות אוניברסיטת קולומביה בניו יורק שם למד חינוך מוסיקלי בעברו המלחין הרב ישראל גולדפארב. הלחן נדפס לראשונה בחוברת The Jewish Songster ובאותה שנה גם בספר Friday Evening Melodies שנדפס בניו יורק ב1918. הלחן חובר עבור שירת זמירות בבית הכנסת (הקונסרבטיבי), ולא בבית. הלחנים שבכרך זה נועדו לשמש לתפילות מאוחרות של ליל שבת, שכללו גם זמירות. מדובר ביוזמה של התנועה הקונסרבטיבית שנועדה להקל על היהודים האמריקאיים החוזרים בימי שישי מאוחר מן העבודה. ישראל גולדפארב, הוסמך לרבנות על ידי התנועה הקונסרבטיבית בשנת 1902 ושימש כחזן וכרב של בית הכנסת "בית ישראל אנשי אמת" בברוקלין עד מותו בשנת 1956. גולדפארב ובני משפחתו היו מעורבים בתנועת ישראל הצעיר Young Israel, אשר עודדה כחלק מעקרונותיה את השירה הקהילתית, דבר שהיווה חידוש באותם ימים. ייתכן והלחן זכה לתפוצה נרחבת גם בזכות הקישור לקהילות אלה. הלחן נפוץ עד כדי כך שהוא היה אחד הלחן המוכרים ביותר בעולם היהודי האשכנזי במאה העשרים. לעיתים קרובות מקורו נשכח והוא מכונה כלחן "עממי" או "חסידי".

מידע נוסף על הלחן ומחברו ניתן למצוא במאמר אליהו שלייפר, "שלום עליכם: הלחן המקובל והמלחין הנשכח", בתוך: לב שומע - ספר היובל לאביגדור הרצוג, דוכן ט"ז, עמ' 310-325.