פקדת הארץ

הקלטת רדיו
הקלטה

2009

השותפים ביצירה:

זעירא, מרדכי (מלחין)

	פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ, רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה. פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם, תְּלָמֶיהָ רַוֵּה בִּרְבִיבִים, בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה, צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ. לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ-בָר. יִתְרוֹעֲעוּ אַף-יָשִׁירוּ, עִטַּרְתָּ שְׁנַת טוֹבָתֶךָ.

	שיר לטו בשבט, הולחן בשנת 1934-1935; פורסם תחת הכותר "שירת היום" בספר "חג זכרון בכורים" מתוך סדרת "חומר לחגים ולמועדים", בהוצאת הקרן קימת לישראל, תל אביב תרצ"ה. (1934-1935). ; במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג.

בביצוע	רותם, זיוה; אחישר, חיים; רודנר, עמוס; בר-נץ, כרמלה
תאריך היצירה	2009
השותפים ביצירה	זעירא, מרדכי 1905-1968 (מלחין) רותם, זיוה (מבצע) אחישר, חיים (מבצע) רודנר, עמוס 1934- (מבצע) בר-נץ, כרמלה (מבצע)
הערת מקום וזמן	12.10.2009
סוגה	Songs, Hebrew
שפה	heb
הערות	מן המקורות
מספר מדף	ZMR 03675
מספר מערכת	990039742600205171

בביצוע

תאריך היצירה

השותפים ביצירה

הערת מקום וזמן

סוגה

שפה

הערות

מספר מדף

מספר מערכת

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC

אודות

שיר לטו בשבט, הולחן בשנת 1934-1935

במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?