אכלו ילדים: לחם "תוצרת"
זמרשת, משתתפי האירוע | 2008
אִכְלוּ, יְלָדִים, לֶחֶם "תּוֹצֶרֶת"!צָמְחָה הַחִטָּה עַל-יַד יָם-כִּנֶּרֶתעָמְלוּ אַנְשֵׁי דְּגַנְיָה בְּזֵעַת אַפַּיִםשָׁם אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ גָּדוֹל שִׁבְעָתַיִםשָׁם שׁוֹמֵר לֹא יָנוּם, חוֹרֵשׁ לֹא יִישַׁןשָׁם יוֹדֵעַ לִזְרֹעַ גַּם יֶלֶד בַּגַּן.אִכְלוּ, יְלָדִים, לֶחֶם "תּוֹצֶרֶת"!צָמְחָה הַחִטָּה לְיַד הַכִּנֶּרֶת. |
השיר "אכלו ילדים: לחם תוצרת" נכתב על ידי אהרון זאב והולחן על ידי שרה לוי תנאי בשנות השלושים של המאה העשרים. השיר הינו פרסומת שמטרתה לעודד קניית לחם שנאפה מקמח שיוצר על ידי טחנות קמח ישראליות. "תוצרת" היה גם שמה של מאפייה טבריאנית אשר היתה ידועה באפיית לחם שנוצר מקמח שנטחן בקיבוץ דגניה הסמוך. הקמח הארצישראלי, היה אחד מן התוצרים המקומיים הראשונים שיוצרו על ידי מפעלים בישוב העברי המתחדש, בין השאר בעזרת תרומתו של הברון רוטשילד לבניית מספר טחנות קמח. עם זאת, המנדט הבריטי בישראל ניסה לסכל את השימוש בקמח המקומי, על מנת לעודד ייבוא של קמח מבריטניה, כדי לתמוך בכלכלת המדינה שהיתה רעועה לאחר מלחמת העולם הראשונה. ישנן עדויות לכך שהשיר, שבבסיסו נשמע כמו שיר ילדים ואף פונה אליהם, היה מושר בגני ילדים ברחבי הארץ לפני הפסקת האוכל, על מנת להעביר את המסר אל תושבי הארץ באמצעות ילדיהם הצעירים, וזאת מבלי לעורר את חשדם של הבריטים שמדובר במבצע תעמולה רשמי. |
בביצוע |
ותיקי הגבעטרון |
---|---|
תאריך היצירה |
2010 |
השותפים ביצירה |
לוי-תנאי, שרה 1910-2005 (מלחין)
זאב, אהרן 1900-1968 (מחבר) ותיקי הגבעטרון (מבצע) |
הערת מקום וזמן |
25.3.2010 |
שפה |
heb |
מספר מדף |
ZMR 03844 |
מספר מערכת |
990039744270205171 |
תנאי השימוש:
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?