זריתי לרוח אנחתי .[דף שיר].
דפנא, משה, 1884-1963 מלחין
פריטבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
בשדמות בית לחם
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
- הקלטה
- 1960 השותפים ביצירה:
- קרצ'בסקי, חנינא (מלחין);
- שפירא, אבא קונסטנטין (מחבר)
| בְּשַׁדְמוֹת בֵּית-לֶחֶם,בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה,בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה.עֲלֵי-קֶבֶר קְדוּמִיםתֶּאֱבַל מַצֶּבֶת,תֶּאֱבַל מַצָּבֶת.וּבְבוֹא חֲצוֹת לַיְלָה,מֵאֶרֶץ עֵיפָתָה,תַּעֲלֶה יְפַת מַרְאֶהבֵּית קִבְרָהּ עוֹזֶבֶת.אֶל יַרְדֵּן מִזְרָחָהדּוּמָם צוֹעֶדֶת,דּוּמָם צוֹעָדֶת.אֶל גַּלֵּי מֵי-קֹדֶשׁדּוּמָם צוֹפִיָּה,דּוּמָם צוֹפִיָּה.דִּמְעָה יוֹרֶדֶתאֶל גַּלֵּי מֵי-קֹדֶשׁמְפַכִּים דּוּמִיָּה.דִּמְעָה אַחַר דִּמְעָהחֶרֶשׁ נוֹזֶלֶת,אֵין בְּכִי וַאֲנָחוֹת,אַךְ דְּמָעוֹת נִגָּרוּ,דִּמְעָה אַחַר דִּמְעָהלַיַּרְדֵּן נוֹפֶלֶת,וְהַמַּיִם יִנְהָרוּ. |
| בשדמות בית לחם הוא שירו של המשורר והאמן אבא קונסטנטין שפירא אשר התחבר במאה ה-19. השיר מבטא געגועים לארץ ישראל בתקופת המקרא ואת הרצון הציבורי הכלל ישראלי, לחזור ולעלות אל הארץ. בשיר מתוארת דמותה הנאה של רחל אמנו- למרות ששמה אינו מוזכר. מילות השיר מתארות את תחייתה כביכול מקברה, שעל פי מסורות נמצא באתר קבר רחל ליד בית לחם המקראית, ואת צעידתה-מסעה העל-זמני מזרחה, אל נהר הירדן. הדמעות נגרות מעיניה של רחל, בשירו של שפירא, כתוצאה מבִכְיה המתמשך על בניה החסרים והנעדרים, המתואר בספר ירמיהו: "כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ"בשיר במפורש משלהי המאה ה-19 השיר התפרסם ונעשה אהוד. הוא שויך ליצירה העברית הציונית, ובמיוחד לאחר שהולחן על ידי חנינא קרצ'בסקי. וצורף למסכתות ההקראה והשירה במוסדות החינוך העבריים ביישוב החדש בארץ ישראל. (מתוך מאמר של ניצה דורי, בשדמות בית לחם) הלחן חובר בשנות העשרה או העשרים של המאה העשרים. |
| כותר |
בשדמות בית לחם |
|---|---|
| בביצוע |
עטרי, יונה; אטאס, רחל |
| תאריך היצירה |
1960 |
| השותפים ביצירה |
קרצ'בסקי, חנינא 1877-1925 (מלחין)
עטרי, יונה 1933-2019 (מבצע) אטאס, רחל 1934-2004 (מבצע) שפירא, אבא קונסטנטין (מחבר) |
| הערת מקום וזמן |
15.5.1960 |
| סוגה |
Songs, Hebrew |
| שפה |
heb |
| מספר מדף |
ZMR 04595 |
| מספר מערכת |
990039751520205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
בשדמות בית לחם הוא שירו של המשורר והאמן אבא קונסטנטין שפירא אשר התחבר במאה ה-19. השיר מבטא געגועים לארץ ישראל בתקופת המקרא ואת הרצון הציבורי הכלל ישראלי, לחזור ולעלות אל הארץ. בשיר מתוארת דמותה הנאה של רחל אמנו- למרות ששמה אינו מוזכר. מילות השיר מתארות את תחייתה כביכול מקברה, שעל פי מסורות נמצא באתר קבר רחל ליד בית לחם המקראית, ואת צעידתה-מסעה העל-זמני מזרחה, אל נהר הירדן. הדמעות נגרות מעיניה של רחל, בשירו של שפירא, כתוצאה מבִכְיה המתמשך על בניה החסרים והנעדרים, המתואר בספר ירמיהו: "כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ"בשיר במפורש משלהי המאה ה-19 השיר התפרסם ונעשה אהוד. הוא שויך ליצירה העברית הציונית, ובמיוחד לאחר שהולחן על ידי חנינא קרצ'בסקי. וצורף למסכתות ההקראה והשירה במוסדות החינוך העבריים ביישוב החדש בארץ ישראל. (מתוך מאמר של ניצה דורי, בשדמות בית לחם) הלחן חובר בשנות העשרה או העשרים של המאה העשרים.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
