צימרמן
יבין, רבקה; יבין, אביבי | 2008
א.חַג לָנוּ הַיּוֹםאָנוּ חוֹנְכִים אֶת הַמּוֹעֲדוֹןאוּלָם אֵיךְ נִהְיָה הַדָּבָר?שִׁמְעוּ נָא לַאֲשֶׁר חֻבַּר.הוֹי, הוֹי, לָמָּה לָמָּה לָמָּה,אַל תִּשְׁאָלָה, אַל תִּשְׁאַללָמָּה לָמָּה, נֹעַר לֹא חָלַמְתָּשֶׁיִּהְיֶה לְךָ אוּלָם.ב.רָאִינוּ הַקַּיִץ עוֹבֵר וְחוֹלֵףוּבַחֹרֶף אֵין מָקוֹם לְהִתְאַסֵּףכִּי הָאוּלָם עוֹמֵד לְהִמּוֹטבִּגְלַל הַטִּיחַ שֶׁעַל הַקִּירוֹת הוֹי, הוֹי...ג.וְקָבְעָה הַחֲבוּרָהכִּי בְּלִי אוּלָם מְשַׁעֲמֵם נוֹרָאוְהִתְחִילוּ הַתָּכְנִיּוֹתשֶׁהֵן טוֹבוֹת וּרְצִינִיּוֹת הוֹי, הוֹי...ד.וְהֻחְלַט בִּשְׁעַת טִיּוּל בָּרְחוֹבכִּי כָּךְ נָהוּג עַל פִּי רֹבעַל רִצּוּף, טִיחַ וְסִיּוּד -שֶׁיִּמָּסֵר לַקַּבְּלָן בְּאַחְרָיוּת הוֹי, הוֹי...ה.וְהַקַּבְּלָן הוּא תָּמִידהֶחָבֵר גּוֹלְדְּמַן דָּוִדשֶׁמָּסַר הַצָּעָה טוֹבָהלַעֲבֹד עַל חֶשְׁבּוֹן הוֹצְאוֹת הַמּוֹשָׁבָה הוֹי, הוֹי...ו.כֶּסֶף לָנוּ קְצָת חָסַרעַד שֶׁהַדָּבָר קַל נִפְתַּרוְהֻחְלַט לִנְסֹעַ לְיַבְנְאֵלאֶל צִימֶרְמַן שְׁמוּאֵל. הוֹי, הוֹי...ז.הוּא קִבְּלַנוּ בְּסֵבֶר-פָּנִים יָפוֹת וְגַם נָתַן חָמֵשׁ לִירוֹתאוּלָם הוּא בִּקְּשַׁנוּ מְאוֹדשֶׁבַּמּוֹשָׁבָה נֶאֱסֹף עוֹד. הוֹי, הוֹי...ח.בְּבֵית הַוַּעַד הִתְחַלְנוּ לְהוֹפִיעַוְכֶסֶף דָּרַשְׁנוּ בְּמַפְגִּיעַהֵם בְּשֶׁלָּהֶם עוֹנִים בְּנַחַת:בִּמְזֻמָּן לֹא נִתֵּן אַף פְּרוּטָה אַחַת. הוֹי, הוֹי...ט.נוֹסָף לְזֶה הַסִּדּוּרִים הַפְּנִימִיִּיםבְּעֵינֵיהֶם אֵינָם מַתְאִימִיםזֶה לֹא מַסְפִּיק מִשְׂחָקִים וְהוֹלְלוּת,צָרִיךְ לַפְּעֻלּוֹת לָגֶשֶׁת בִּרְצִינוּת הוֹי, הוֹי...י.שֶׁלָּהֶם נַבְטִיחַ לְסַדֵּרשֶׁעִתּוֹן, יַרְחוֹן וְכָל חֹמֶר אַחֵריִהְיוּ מְצוּיִים בָּאוּלָם לְהַבָּא,לַצָּעִיר, לַזָּקֵן וּמִי שֶׁבָּא. הוֹי, הוֹי...י"א.אָנוּ לָכֶם עַל הַכֹּל נַחְתֹּםרַק תְּנוּ נְיָר אָדֹם!וּלְבַסּוֹף נִתְּנָה הַהַבְטָחָהוְהֵחֵלּוּ בָּאוּלָם בַּמְּלָאכָה הוֹי, הוֹי...י"ב.וְהַקַּבְּלָן מִמְּקוֹמוֹ לֹא מָשׁ,עַד שֶׁהַכֶּסֶף יֻבְטַח מַמָּשׁ.אֵינֶנּוּ רוֹצֶה לִחְיוֹת בְּתִקְווֹתעַל סְמַךְ אֵיזֶה שֶׁהֵן הַבְטָחוֹת הוֹי, הוֹי...י"ג.וְהִתְחִילוּ לַעֲסֹק בַּמְּלָאכָהעִתּוֹנַאי וְגָפִיר כַּהֲלָכָהכִּי הֵם הָיוּ הַקַּבְּלָנִים שֶׁבְּמִקְרֶה הֵחֵלּוּ מִתְלוֹנְנִים: הוֹי, הוֹי...י"ד."אָנוּ כָּאן רַק מַפְסִידִיםוְאֶת זְמַנֵּנוּ מְאַבְּדִיםוְהַתַּשְׁלוּם שֶׁיִּהְיֶה בִּמְזֻמָּנִיםעִם הַוַּעַד אֵין לָנוּ עִנְיָנִים!" הוֹי, הוֹי...ט"ו.וְהִתְחִילוּ בֵּינֵינוּ וִכּוּחִיםוְאֶת הַהַבְטָחוֹת הֵם שׁוֹכְחִיםוּמִלֵּאנוּ אֶת רְצוֹנָם בַּכֹּל,רַק שֶׁהָעֲבוֹדָה לֹא תִּסְבֹּל. הוֹי, הוֹי...ט"ז.וְכָךְ גָּמַרְנוּ עִם הַטִּיחַוּלְרַצֵּף לָנוּ דָּוִד גּוֹלְדְּמַן מַבְטִיחַרַק שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ תּוֹסֶפֶת יֹקֶר -וּבָעֲבוֹדָה הוּא מַתְחִיל מָחָר בַּבֹּקֶר. הוֹי, הוֹי...י"ז.וּבַבֹּקֶר לָעֲבוֹדָה הָלַךְוְהָרִצּוּף הוּא בִּכְלָל שָׁכַח.הָרִצּוּף זֶה טוֹב וְנָעִיםרַק בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. הוֹי, הוֹי...י"ח.בִּמְהֵרָה הֵחֵלּוּ גְּשָׁמִים יוֹרְדִיםוּבְרִצּוּף בְּמֶרֶץ עוֹבְדִים.רַק עוֹד סִיּוּר אֶחָדוְהָאוּלָם יִהְיֶה נֶחְמָד. הוֹי, הוֹי...י"ט.עִתּוֹן יוֹמִי יוֹפִיעַ מֵהַיּוֹםלְכָל מְבַקֵּר בַּמּוֹעֲדוֹן.נְקַוֶּה שֶׁעֲמָלֵנוּ לֹא לַשָּׁוְא הָיָהוִישַׁמֵּשׁ הָאוּלָם פִּנָּה חַיָּה. הוֹי, הוֹי...כ.הָאוּלָם הֻשְׁלַם חִישׁ וּבַקֻּפָּה כֶּסֶף מַאפִישׁ...וּלְהָסִיר מִלִּבְּכֶם הַדְּאָגָה -סִפַּרְנוּ לָכֶם אֶת הַהַצָּגָה. הוֹי, הוֹי... |
בביצוע |
אלון, עזריה |
---|---|
תאריך היצירה |
2011 |
השותפים ביצירה |
זעירא, מרדכי 1905-1968 (מלחין)
אלון, עזריה 1918-2014 (מבצע) עופר (הרשקוביץ), שמעון (מחבר) תלמידי בי"ס כדורי, 1940 (מחבר) |
הערת מקום וזמן |
12.5.2011 |
שפה |
heb |
הערות |
עזריה שר את הבתים הזכורים לו מתוך הטקסט המלא. |
מספר מדף |
ZMR 04937 |
מספר מערכת |
990039754770205171 |
תנאי השימוש:
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?