החמה מראש האילנות נסתלקה
הינמן, ורדה; מקהלת בנות של סמינר מזרחי בית חנן | 1953
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
שבת המלכה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
- הקלטה
- 1953 השותפים ביצירה:
- פינקהוף, יוסף צבי (מלחין);
- ביאליק, חיים נחמן (מחבר)
| החמה מראש האילנות נסתלקה בואו ונצא לקראת שבת המלכה הנה היא יורדת הקדושה הברוכה ועמה מלאכים צבא שלום ומנוחה. בואי בואי המלכה! בואי בואי המלכה! שלום עליכם, מלאכי השלום. קיבלנו פני שבת ברננה ותפילה הביתה נשובה בלב מלא גילה שם ערוך השולחן הנרות יאירו כל פינות הבית יזרחו, יזהירו שבת שלום ומברך! שבת שלום ומברך! באכם לשלום, מלאכי השלום. שבי זכה עמנו ובזיוך נא אורי לילה ויום, אחר תעברי. ואנחנו נכבדך בבגדי חמודות בזמירות ותפילות ובשלוש סעודות ובמנחה שלמה, ובמנוחה נעמה - ברכונו לשלום, מלאכי השלום החמה מראש האילנות נסתלקה בואו ונלווה את שבת המלכה צאתך לשלום הקדושה הזכה דעי ששת ימים אל שובך נחכה... כן לשבת הבאה! כן לשבת הבאה! צאתך לשלום, מלאכי השלום. |
|
השיר "החמה מראש האילנות נסתלקה" שנקרא גם "שבת המלכה", נכתב על ידי חיים נחמן ביאליק בשנת 1903 (לכל המאוחר). השיר, שנחשב לאחד המפורסמים ביותר של המשורר, נכתב בתקופה שבה לימד בחדר (גן ילדים) בעיר אודסה, ועסק בהכנת מערכי שיעורים יצירתיים לילדים בשפה העברית. השיר, שעוסק במעמד כניסת השבת, בהתרגשות ובציפיה לקראתה ובאווירה המיוחדת השורה במהלכה, עמוס בציטוטים וברמזים למסורת, החל מהלכות שבת כגון "ואנחנו נכבדך בבגדי חמודות" ועד ציטוטים משירים שעל שולחן השבת, כגון "שלום עליכם מלאכי השלום". את הלחן כאן כתב יוסף צבי פינקהוף בעת שהותו במחנה הריכוז "ברגן-בלזן" במהלך שנות השואה. בתו לאה, שהיתה עימו במחנה וששרדה את השואה, סיפרה שאביה לקח איתו למחנה הריכוז את ספרו של ביאליק "שירים ופזמונות לילדים", כדי שתהיה לו דרך לברוח מן המציאות העגומה, וכן שהלחין מתוכו, לצד "שבת המלכה" גם את השירים "סחרחרת" ו"הפרח לפרפר". הדפים המקוריים עליהם כתב פינקהוף את התווים ללחנו נמצאים במוזיאון יד ושם. לשיר קיימים מספר לחנים נוספים, שנכתבו בין השאר על ידי מקס ינובסקי, רחמים עמר, נורית הירש, יחזקאל בראון, ג'קי מייקה ועתליה לביא. |
| בביצוע |
מקהלת בנות סמינר מזרחי בית חנן |
|---|---|
| תאריך היצירה |
1953 |
| השותפים ביצירה |
פינקהוף, יוסף צבי 1906-1945 (מלחין)
ביאליק, חיים נחמן 1873-1934 (מחבר) מקהלת בנות סמינר מזרחי בית חנן (מבצע) |
| הערת מקום וזמן |
7.8.1953 |
| שפה |
heb |
| הערות |
מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית. |
| מספר מדף |
ZMR 05603 |
| מספר מערכת |
990039761130205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר "החמה מראש האילנות נסתלקה" שנקרא גם "שבת המלכה", נכתב על ידי חיים נחמן ביאליק בשנת 1903 (לכל המאוחר). השיר, שנחשב לאחד המפורסמים ביותר של המשורר, נכתב בתקופה שבה לימד בחדר (גן ילדים) בעיר אודסה, ועסק בהכנת מערכי שיעורים יצירתיים לילדים בשפה העברית.
השיר, שעוסק במעמד כניסת השבת, בהתרגשות ובציפיה לקראתה ובאווירה המיוחדת השורה במהלכה, עמוס בציטוטים וברמזים למסורת, החל מהלכות שבת כגון "ואנחנו נכבדך בבגדי חמודות" ועד ציטוטים משירים שעל שולחן השבת, כגון "שלום עליכם מלאכי השלום".
את הלחן כאן כתב יוסף צבי פינקהוף בעת שהותו במחנה הריכוז "ברגן-בלזן" במהלך שנות השואה. בתו לאה, שהיתה עימו במחנה וששרדה את השואה, סיפרה שאביה לקח איתו למחנה הריכוז את ספרו של ביאליק "שירים ופזמונות לילדים", כדי שתהיה לו דרך לברוח מן המציאות העגומה, וכן שהלחין מתוכו, לצד "שבת המלכה" גם את השירים "סחרחרת" ו"הפרח לפרפר". הדפים המקוריים עליהם כתב פינקהוף את התווים ללחנו נמצאים במוזיאון יד ושם.
לשיר קיימים מספר לחנים נוספים, שנכתבו בין השאר על ידי מקס ינובסקי, רחמים עמר, נורית הירש, יחזקאל בראון, ג'קי מייקה ועתליה לביא.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
החמה מראש האילנות נסתלקה
הינמן, ורדה; מקהלת בנות של סמינר מזרחי בית חנן
