| "היי אתה! היי אתה!", צעקו השומרים "עצור!". אבל ג'ונגיר רץ הלאה כאילו כוח נסתר משך אותו קדימה ישר אל תוך האולם הגדול בו חגגו את יום הולדתה של ג'מלי פורוש. אורות בוהקים בנברשות פאר, אלפי נרות דולקים, משרתים מתרוצצים ומגישים לאורחים מטעמים ויינות בכלי זהב. המנגנים והמשוררים מנעימים לאורחים בצלילים סוחפים. המחוללות רוקדות לכבוד בת המלך ג'מלי פורוש היפה בבנות. ג'ונגיר הגיע לאולם נושם ונושף, עומד כמוכה הלם. הנה, הנה היא הנסיכה יושבת מולו על כיסא זהב, לימינה המלך שבאס ולשמאלה המלכה האם. ג'מלי פורוש לבושה שמלת משי לבנה, לראשה כתר זהב, קורנת כלבנה במילואה. אבל עיניה עצובות. "היי אתה!", צעקו השומרים "היי אתה! הזר! עליך לעזוב מיד את הארמון!"קמה מהומה. ג'ונגיר הביט מיואש בנסיכה. היא הביטה לעברו ופניה החווירו. היא מיד הכירה את שתי העיניים האלה הבוערות. כן, כן זהו העלם שמבטו עצר נשימתה, הדיר שינה מעיניה ופצע את ליבה. בגללו, בגללו היא יושבת כאן עצובה בתוך החגיגה שלה. והנה הוא כאן עומד מולה. בין לבין, כשהשומרים מנסים להוציא את ג'ונגיר מן האולם, והוא מתחנן כי יניחוהו, נשמעה קריאתו של המלך המצווה: "מי זה? מה פשר המהומה הזאת?". הס הושלך בארמון. ואחד השומרים אמר בהכנעה: "אדוני המלך, איש זה התפרץ לארמון ללא רשות". –"ללא רשות?! מי אתה העלם?" –"אני ג'ונגיר הוד מעלתך. חוטב עצים אני"."חוטב עצים, הא?! מדוע התפרצת לארמון ללא רשות? האינך יודע כי כל העושה זאת אחת דינו - מוות!".-"אני יודע הוד מעלתך, אני יודע. א.. אבל לא יכולתי. א.. אני רציתי ולו רק פעם אחת לראות שוב את פניה של בתך ג'מלי פורוש. אפילו אם תצווה להורגני. כי בלעדי הנסיכה, חיי אינם חיים"."מה? בתי יחידתי, ג'מלי פורוש?!"והמלך הביט לעבר בתו וראה איך זו הפעם הראשונה לאחר שבועות רבים עיניה בורקות. חכם היה המלך והכיר מיד את אש האהבה בעיניה של בתו. אש שלא ראה מעולם למרות שפע החתנים המכובדים והעשירים שהציעו לה. ג'מלי פורוש החזירה לאביה מבט מתחנן ומיד השפילה את עיניה. המלך פנה לג'ונגיר ושאל: "מה רצונך?" ג'ונגיר שמע כמו בחלום את קולו רועד ומהדהד באולם הגדול. –"ר.. רצוני, רצוני אדוני המלך, בקשתי היא.. כי.. כי.. כי תתן לי לשאת את בתך ג'מלי פורוש לאישה". המלך הביט משועשע בעלם התמים: "את בתי?!"-"כן אדוני המלך"."ג'מלי פורוש?!"-"כן אדוני המלך"."לאשה?!"-"כן אדוני המלך".ג'ונגיר עמד שם חיוור, גאה וזקוף. ג'מלי פורוש הביטה שוב בתחינה לעבר אביה. המלך השתיק את האורחים המצחקקים ואמר: "ראה אישי הצעיר. מעריך אני אומץ לב ויודע אני לב אוהב. גם אני הייתי צעיר, גם אני אהבתי". המלך הפסיק לרגע, הביט בכל המסובים, העביר מבט לעבר בתו ג'מלי פורוש והמשיך: "אנסה אותך בניסיון. והיה אם תצליח תזכה בברכתי ובתי תהיה לך לאישה. אבל אם לא תעמוד בניסיון, תגורש לנצח מפרס וכף רגלך לא תדרוך על אדמתה כל ימי חייך. האם תסכים?".-"כן, אדוני המלך. אם לא אקבל את ברכתך טוב מותי מחיי". "אם כן, זאת נעשה. עליך לספר לנו כאן מיד סיפור. אבל לא סתם סיפור, אלא סיפור מוגזם; סיפור שכולו שקר. סיפור דמיוני אשר לא יעלה על הדעת. אם תצליח, תקבל את בתי לאישה. ואם לא, תגורש מארצנו לצמיתות. מוכן?".הס הושלך בארמון. כל העיניים נתלו בג'ונגיר. והוא עמד שם מול המלך, המלכה, הווזירים, השרים וכל האורחים וכל איבריו כמו היו משותקים. ואז הביטה בו ג'מלי פורוש במבט אוהב ומעודד. הוא חייך לעברה, פתח ואמר: "אדוני המלך, גבירתי המלכה, שרים ורוזנים נכבדים. עלמתי ג'מלי פורוש..." |
| כותר |
ג'ונגיר פורץ לארמון |
|---|---|
| בביצוע |
בנאי, אהוד; בנאי, יעקב |
| מתוך |
תחת שיח היסמין |
| חברת התקליטים |
[רמת השרון] : אן.אם.סי |
| תאריך היצירה |
c1989, 1994 |
| השותפים ביצירה |
בנאי, אהוד 1953- (מלחין, מבצע)
בנאי, יעקב 1919-1993 (דובר, מבצע) |
| הערת מקום וזמן |
הוקלט בשנת 1989. |
| סוגה |
Songs, Hebrew |
| שפה |
heb |
| ISRC |
IL1010100307 |
| משך |
00:06:39 |
| מספר מדף |
CD/01430 |
| מספר מערכת |
990040878750205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
