כל העולם כלו גשר צר מאד (טקסט בלבד) .[זמר].
חייט, ברוך, 1946- מלחין
פריטבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
-
01.
דרור יקרא
-
02.
הניגון של הרב אליוביץ
-
03.
במוצאי יום מנוחה
-
04.
התבודדות
-
05.
קרב יום
-
06.
אשת חיל
-
07.
אדיר איום ונורא
-
08.
מעין עולם הבא
-
09.
יחדשהו
-
10.
לב נשבר
-
11.
ידיד נפש
נגן שירים ברצף
| דְּרוֹר יִקְרָא לְבֵן וּלְבַת / וְיִנְצָרְכֶם כְּמוֹ בָבַתנְעִים שִׁמְכֶם וְלֹא יֻשְׁבַּת / שְׁבוּ נוּחוּ בְּיוֹם שַׁבָּתדְּרֹשׁ נָוִי וְאוּלָמִי / וְאוֹת יֶשַׁע עֲשֵׂה עִמִּינְטַע שׂוֹרֵק בְּתוֹךְ כַּרְמִי / שְׁעֵה שַׁוְעַת בְּנֵי עַמִּידְּרֹךְ בָּבֶל בְּתוֹךְ בָּצְרָה / וְגַם אֱדוֹם אֲשֶׁר גָּבְרָהנְתֹץ צָרַי בְּאַף עֶבְרָה / שְׁמַע קוֹלִי בְּיוֹם אֶקְרָאאֱלֹהִים תֵּן בַּמִּדְבָּר הַר / הֲדַס שִׁטָּה בְּרוֹשׁ תִּדְהָרוְלַמַּזְהִיר וְלַנִּזְהָר / שְׁלוֹמִים תֵּן כְּמֵי נָהָרהֲדוֹךְ קָמַי אֵל קַנָּא / בְּמוֹג לֵבָב וּבִמְגִנָּהוְנַרְחִיב פֶּה וּנְמַלֶּאנָה / לְשׁוֹנֵנוּ לְךָ רִנָּהדְעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ / וְהִיא כֶתֶר לְרֹאשֶׁךָנְצֹר מִצְוַת קְדֹשֶׁךָ / שְׁמֹר שַׁבַּת קְדֹשֶׁךָ |
|
"דרור יקרא" הוא אחד משירי השבת הידועים והנפוצים ביותר בכל קהילות ישראל לאורך הדורות. זהו ככל הנראה השיר הראשון שנכתב במיוחד כשיר לשבת, ולא כפיוט שנועד להשתלב בתפילה או בבית הכנסת. השיר עצמו עוסק ביום השבת כיום של חופש וגאולה רוחנית לאדם ולעולם. השבת גואלת את האדם מן הנטל של שיגרת החיים ומאפשרת לו טעימה קטנה של העולם הבא ושל הגאולה העתידה. מחבר הפיוט הוא דונש בן לברט, משורר ובלשן בן המאה העשירית בספרד, תלמידו של ר' סעדיה גאון שעבר לספרד ובה פעל. הוא נחשב לחלוץ שיטת המשקל הכמותי בשירה העברית. השיר פרץ אל התודעה הישראלית הציבורית בעקבות ביצוע של שלמה בר והברירה הטבעית, בו עיבד ושר את אחד מלחניו התימניים המסורתיים של הפיוט. |
| כותר |
דרור יקרא |
|---|---|
| כותרים נוספים |
Birds are singing [recorded performance] Deror yikra [recorded performance] בירדס אר סינגינג [ביצוע מוקלט] |
| בביצוע |
מנה, אשר |
| מתוך |
קרב יום |
| חברת התקליטים |
ת"א =תל אביב : שיר חדש |
| תאריך היצירה |
[תש"ס] |
| השותפים ביצירה |
מנה, אשר (מבצע)
|
| סוגה |
Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European, Hasidim,Musical traditions (Jewish) Radio programs |
| שפה |
heb |
| הערות |
בביצוע כלי רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו Tradition: אשכנזים :מזרח-חסידים / אוקראינה - ברסלב Tradition: מסורתי |
| מספר מדף |
CD/10270 |
| מספר מערכת |
990041168280205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
"דרור יקרא" הוא אחד משירי השבת הידועים והנפוצים ביותר בכל קהילות ישראל לאורך הדורות. זהו ככל הנראה השיר הראשון שנכתב במיוחד כשיר לשבת, ולא כפיוט שנועד להשתלב בתפילה או בבית הכנסת. השיר עצמו עוסק ביום השבת כיום של חופש וגאולה רוחנית לאדם ולעולם. השבת גואלת את האדם מן הנטל של שיגרת החיים ומאפשרת לו טעימה קטנה של העולם הבא ושל הגאולה העתידה.
מחבר הפיוט הוא דונש בן לברט, משורר ובלשן בן המאה העשירית בספרד, תלמידו של ר' סעדיה גאון שעבר לספרד ובה פעל. הוא נחשב לחלוץ שיטת המשקל הכמותי בשירה העברית.
השיר פרץ אל התודעה הישראלית הציבורית בעקבות ביצוע של שלמה בר והברירה הטבעית, בו עיבד ושר את אחד מלחניו התימניים המסורתיים של הפיוט.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
