חידון: מה אתם יודעים ויודעות על חג החנוכה?
לכתבה בבלוג הספרייה
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
אילת
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
- הד ארצי
- 2016 השותפים ביצירה:
- וילנסקי, משה (מלחין);
- רביקוביץ, דליה (מחבר);
- Refael Ben Moshe (arranger of music)
| באילת באילתשער העולם דרומהבאילת באילת מלח ואלמוגלא זוכרים פה את פריז ורומאפה נוסעים רחוקנוסעים רחוקלג'יבוטייצאו מטעני חרוזיםלמומבסהפחים עם שומן אווזיםלרודזיה לחבש וזנזיברלמלזיה ואולי מדגסקרללקינזיהפולינזיהאולי נייצא תפוזיםאינשאללהבמכרזיםבאילת באילתשער העולם דרומהבאילת באילת מלח ואלמוגלא זוכרים פה את פריז ורומאפה נוסעים רחוקנוסעים רחוקלכלכותהשלחו רק מטען עיתוניםלקמבודיהנושאים ארגזי שעוניםלקינשסה לסייגון להונדורסלאיראן שגם הייתה נקראת פרסלמלזיהאינדונזיהאולי נייצא לימוניםאינשאללהבהמוניםבאילת באילתשער העולם דרומהבאילת באילת מלח ואלמוגלא זוכרים פה את פריז ורומאפה נוסעים רחוקנוסעים רחוקלאוסטרליהשלחו רק אשלג ודשניםלטנזניהיצא כבר מטען גרעיניםלזמבזי משלוחים של אגסיםלוטוסי אלף טווסיםושסוניםומיליוניםאולי נייצא גם לסיןאינשאללהאם יש ניסיםבאילת באילתשער העולם דרומהבאילת באילת מלח ואלמוגלא זוכרים פה את פריז ורומאפה נוסעים רחוקנוסעים רחוק |
| השיר היה חלק מתוכנית "מעוז א' א'", שנכתבה עבור להקת פיקוד דרום על ידי דליה רביקוביץ, השיר הזה מזכיר באופיו את "ונצואלה", ולא בכדי. גם את "ונצואלה" הלחין וילנסקי. אין הרבה הומור בשיריה של רביקוביץ, לכן השיר הזה בהחלט מרענן ואחר. נדמה שהיא שחררה כל רסן ותוך כדי צחקה על האופן שבו "צריך" לכתוב שיר מוזמן. בשביל הלהקות הצבאיות, לעומת זאת, השתטות מוזיקלית לא היתה דווקא דבר חריג. ככל שגברה התחרות ביניהן, פנימית וחיצונית, על המוניטין והיוקרה, כך הן הרשו לעצמן להתפרע, מה גם שבשביל רבים ששירתו בהן והיו על סף שחרור, ממילא לא מה להפסיד. [מתוך הבלוג: "דליה רביקוביץ לא התגאתה בשירים האלה", של איתמר זהר באתר הארץ] https://www.haaretz.co.il/blogs/itamarzohar/2017-03-19/ty-article/0000017f-f8b7-d460-afff-fbf7e4ec0000 |
| כותר |
אילת |
|---|---|
| בביצוע |
להקת פיקוד הדרום |
| חברת התקליטים |
הד ארצי |
| תאריך היצירה |
2016 |
| השותפים ביצירה |
וילנסקי, משה 1910-1997 (מלחין)
רביקוביץ, דליה 1936-2005 (מחבר) Refael Ben Moshe (arranger of music) להקת פיקוד הדרום (מבצע) |
| סוגה |
Lahakot tseva'iyot |
| שפה |
heb |
| ISRC |
IL1000003478 |
| מספר מדף |
NMC |
| מספר מערכת |
990050576620205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר היה חלק מתוכנית "מעוז א' א'", שנכתבה עבור להקת פיקוד דרום על ידי דליה רביקוביץ, השיר הזה מזכיר באופיו את "ונצואלה", ולא בכדי. גם את "ונצואלה" הלחין וילנסקי. אין הרבה הומור בשיריה של רביקוביץ, לכן השיר הזה בהחלט מרענן ואחר. נדמה שהיא שחררה כל רסן ותוך כדי צחקה על האופן שבו "צריך" לכתוב שיר מוזמן. בשביל הלהקות הצבאיות, לעומת זאת, השתטות מוזיקלית לא היתה דווקא דבר חריג. ככל שגברה התחרות ביניהן, פנימית וחיצונית, על המוניטין והיוקרה, כך הן הרשו לעצמן להתפרע, מה גם שבשביל רבים ששירתו בהן והיו על סף שחרור, ממילא לא מה להפסיד. [מתוך הבלוג: "דליה רביקוביץ לא התגאתה בשירים האלה", של איתמר זהר באתר הארץ] https://www.haaretz.co.il/blogs/itamarzohar/2017-03-19/ty-article/0000017f-f8b7-d460-afff-fbf7e4ec0000
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
