גבעת התחמושת
להקת פיקוד המרכז | [1968]
"היה אז בוקר היום השני למלחמה בירושלים. האופק החוויר במזרח. היינו בעיצומו של הקרב על גבעת התחמושת. לחמנו שם זה שלוש שעות. התנהל קרב עקשני. קטלני. הירדנים נלחמו בעקשנות. זה היה יעד מבוצר בצורה בלתי רגילה. בשלב מסויים של המלחמה נשארו לידי ארבעה חיילים בלבד. עלינו לשם בכוח של שתי פלוגות. לא ידעתי היכן האחרים כיוון שהקשר עם דודיק המ"פ ניתק עוד בתחילת הקרב. באותו רגע חשבתי שכולם נהרגו". בִּשְׁתַּיִם, שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁיםנִכְנַסְנוּ דֶּרֶךְ הַטְּרָשִׁיםלִשְׂדֵה הָאֵשׁ וְהַמּוֹקְשִׁיםשֶׁל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת. מוּל בּוּנְקֶרִים מְבֻצָּרִיםוּמַרְגֵּמוֹת מֵאָה עֶשְׂרִיםמֵאָה וְכַמָּה בַּחוּרִים עַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת. עַמּוּד הַשַּׁחַר עוֹד לֹא קָםחֲצִי פְּלֻגָּה שָׁכְבָה בְּדָםאַךְ אָנוּ כְּבָר הָיִינוּ שָׁםבְּגִבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת. בֵּין הַגְּדֵרוֹת וְהַמּוֹקְשִׁיםהִשְׁאַרְנוּ רַק אֶת הַחוֹבְשִׁיםוְרַצְנוּ אֲבוּדֵי חוּשִׁיםאֶל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת. "באותו רגע נזרק רימון מבחוץ. בנס לא נפגענו. חששתי שהירדנים יזרקו רימונים נוספים. מישהו היה צריך לרוץ מלמעלה ולהשגיח. לא היה לי זמן לשאול מי מתנדב. שלחתי את איתן. איתן לא היסס לרגע. עלה למעלה והתחיל להפעיל את המקלעון. לפעמים היה עובר אותי והייתי צריך לצעוק לו שיישאר בקו שלי. ככה עברנו איזה שלושים מטר. איתן היה מחפה מלמעלה ואנחנו טיהרנו את הבונקרים מבפנים, עד שנפגע ונפל פנימה".יָרַדְנוּ אֶל הַתְּעָלוֹתאֶל הַכּוּכִים וְהַמְּסִלּוֹתוְאֶל הַמָּוֶת בַּמְּחִילוֹתעַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת. וְאִישׁ אֵי אָנָה לֹא שָׁאַלמִי שֶׁהָלַךְ רִאשׁוֹן נָפַלצָרִיךְ הָיָה הַרְבֵּה מַזָּלעַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת. מִי שֶׁנָּפַל נִסְחָב אָחוֹרשֶׁלֹּא יַפְרִיעַ לַעֲבֹרעַד שֶׁנָּפַל הַבָּא בַּתּוֹרעַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת. אוּלַי הָיִינוּ אֲרָיוֹתאַךְ מִי שֶׁעוֹד רָצָה לִחְיוֹתאָסוּר הָיָה לוֹ לִהְיוֹתעַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת. החלטנו לנסות לפוצץ את הבונקר שלהם בבזוקה. הבזוקה עשתה כמה שריטות לבטון. החלטנו לנסות בחומר נפץ. חיכיתי מעליהם עד שחזר הבחור עם חומר הנפץ. הוא היה זורק לי חבילות-חבילות, ואני הייתי מניח את החבילות אחת אחת בפתח הבונקר שלהם. להם היתה שיטה: קודם זרקו רימון, אחר כך ירו צרור, אחר כך נחו. אז בין צרור לרימון, הייתי ניגש לפתח הבונקר שלהם ושם את חומר הנפץ. הפעלתי את חומר הנפץ והתרחקתי כמה שיכולתי. היו לי ארבעה מטר לתמרן, כי גם מאחורי היו ליגיונרים. אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש. בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום".בְּשֶׁבַע, שֶׁבַע וְעֶשְׂרִיםאל בית הספר לשוטריםאספו את כל הנשארים מגבעת התחמושת. חָזַרְנוּ אֶל הָעִיר שִׁבְעָהעָשָׁן עָלָה מִן הַגִּבְעָההַשֶּׁמֶשׁ בַּמִּזְרָח גָּבְהָהעַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת. עַל בּוּנְקֶרִים מְבֻצָּרִיםוְעַל אַחֵינוּ הַגְּבָרִיםשֶׁנִּשְׁאֲרוּ שָׁם בְּנֵי עֶשְׂרִיםעַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת. |
השיר נכתב ב-1968 לתוכניתה של להקת פיקוד המרכז, "איפה המרכז?", שהועלתה אחרי מלחמת ששת הימים.השיר הגיע הישר למקום הראשון של מצעד הפזמונים בשנת 1968 אך לאחר מספר שבועות החליטו עורכי מצעד הפזמונים שמפאת חשיבותו השיר יוסר מן המקום הראשון של מצעד הפזמונים אל מחוץ למצעד ולא יירד שלבים כמו שאר השירים במצעד. למרות שהשיר היה במקורו חלק מן הרפרטואר של להקת פיקוד מרכז, הוא פותח את הסרט "הלהקה" של אבי נשר משנת 1978 שעלילתו מבוססת באופן רופף על להקת הנח"ל. יורם טהרלב מספר: "השיר ה"קרבי" ביותר שכתבתי והשיר היחידי עד אותו יום שממש השתמש בחומרים אמיתיים מהחיים והפך אותם לשיר. כל הציטוטים המופיעים בשיר לקוחים מתוך השבועון "במחנה" שבו רואיינו לוחמים מהקרב על גבעת התחמושת. אני חושב שאת כוחו שאב השיר מהראיונות האלה, הרבה יותר מאשר מהטקסט שאני כתבתי. האותנטיות של הטקסטים האלה, אני חושב, שומרת על השיר הזה מהתיישנות גם לאחר ארבעים שנה, כאשר רבים מהרעיונות המובעים בשירי המלחמה איבדו גובה. המוסיקה של יאיר רוזנבלום, שותפי לעשרות שירים, ממשיכה לצמרר אותי גם היום." כוחו של השיר ביכולתו להכניס את המאזין אל תוך חווית הלחימה במגוון דרכים. בעזרת הקצביות המודגשת שהיא מחזורית אך בו בזמן מפתיעה בהדגשותיה; וכן על ידי שילובים של קטעי דקלום שבהם הלוחמים מספרים מכלי ראשון על חויותיהם במלחמה המבוצעים על ידי הגברים בלהקת פיקוד מרכז. המקצב המתמשך לאורך זמן רק ללא הפוגה מכניס גם הוא את המאזין אל תוך לחוויה שמהווה מעין שחזור של הקרב על גבעת התחמושת. |
"בין הים והביצות" הוא אלבום הבכורה של להקת הפה והטלפיים שיצא בשנת 1989. האלבום הוקלט ביום אחד ביוני 1989 באולפן הפרטי של חברי הלהקה, והופץ לאחר מכן על קלטות על ידי חנות התקליטים: "האון השלישית". לחברי הלהקה: אסף גברון, רם אוריון ואוהד פישוף, קוד קשיח עתיר כללים באשר להתנהלות הלהקה ובחירת נושאי השירים שבו. הקוד הזה יושם לראשונה ב"בין הים והביצות" החוק הראשון קובע שהלהקה תוציא אלבום בכל שש שנים, ואכן האלבום שלאחר מכן יצא רק ב-1995. חוקים נוספים שיושמו באלבום: על עטיפת כל אלבומי הלהקה אותו צילום של גברון ממושקף ועטוי כובע, בכל אלבום תושמע גרסת כיסוי לשיר פטריוטי (באלבום זה חודש השיר "גבעת התחמושת"), בכל אלבום יהיה שיר המסמל סוף (באלבום זה: "שיר פרידה"), ובכל אלבום יהיה שיר הממוען לאישה (באלבום זה: "את רוצה אותי בפח"). כמו כן חברי הלהקה קבעו כי בכל אלבום יתארחו חברי הלהקה אדם אחד או יותר שאינו חבר בלהקה. גברון, שהיה חייל בעת הקלטת האלבום אירח את חבריו מהפלוגה בצבא בשיר "דוד אשכנזי". שיר אחר שהוא בגדר "חובה" בכל אלבומי הלהקה אמור להיות שיר קצר עם מעט מילים והרבה מנגינה (באלבום זה: "ג'ונגל בבנגקוק"). השם "בין הים והביצות" מרמז ליהודה ושומרון, וגם זה אחד מכללי הלהקה: שמות כל אלבומיה הם שמןות גיאוגרפים. קוד זה נשמר כבר עשרות שנים בקפידה. |
כותר |
גבעת התחמושת |
---|---|
בביצוע |
הפה והטלפיים (להקה) |
מתוך |
בין הים והביצות |
חברת התקליטים |
[ישראל] : [מוציא לאור לא ידוע] |
תאריך היצירה |
2019 |
השותפים ביצירה |
רוזנבלום, יאיר 1944-1996 (מלחין)
יורם טהר לב (מחבר) הפה והטלפיים (להקה) (מבצע) |
סוגה |
Lahakot tseva'iyot |
שפה |
heb |
ISRC |
IL-619-89-00021 |
מספר מדף |
KAMEA |
מספר מערכת |
990050773510205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?