חידון: מה אתם יודעים ויודעות על חג החנוכה?
לכתבה בבלוג הספרייה
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
שיר שמח
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- שלום על ישראל
- גבעתיים : התקליט
- 1991 השותפים ביצירה:
- זעירא, מרדכי (מלחין);
- אורלנד, יעקב (מחבר)
נגן שירים ברצף
-
02.
2:12הורה חדרה
-
03.
3:05למדבר
-
04.
3:27לילה לילה
-
06.
1:56ויבן עוזיהו
-
09.
1:44זמר זמר לך
-
10.
2:48כאן בדרום
-
15.
3:26אורחה במדבר
-
19.
2:55שיר שמח
-
25.
1:00ידיד נפש
נגן שירים ברצף
| אִם גַּם רֹאשֵׁנוּ שָׁח וְעֶצֶב סוֹבְבָנוּ -הָבָה וְנִתְלַקַּח מִן הַשִּׂמְחָה שֶׁבָּנוּ. הַי, הַי,הָבָה וְנִתְמַלֵּאשִׂמְחָה, שִׂמְחָה כִּמְלֹא הָעַיִן,הַי, הַי,שִׁירוּ עֲלֵה, עֲלֵהעֲלֵה וּבְעַר הַיַּיִן!עֲלֵה וּבְעַר הַיַּיִן!הַי, הַי... עֲלֵה וּבְעַר כָּאֵשׁ וְהַדְלִיקֵנוּ כֹּחַ! אֲבוֹי לַמִּתְיָאֵשׁ, הַלַּיְלָה יֵשׁ לִשְׂמֹחַ! הַי, הַי, הַלַּיְלָה יִגָּאֵל כָּל מִי, כָּל מִי שֶׁנְּשָׁמָה בּוֹ, הַי, הַי, כָּל אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל - נִיצוֹץ שֶׁל נֶחָמָה בּוֹ! נִיצוֹץ שֶׁל נֶחָמָה בּוֹ! הַי, הַי... |
| השיר נכתב בנשף פורים שנערך בעיצומה של תקופת המסתננים (הפידאיון) באמצע שנות ה-50, כאשר מצב הרוח של היישוב היה קשה במיוחד. משה שרת, שר החוץ דאז, שנכח בנשף שהתקיים במועדון מפא"י, פנה ליעקב אורלנד ומרדכי זעירא שהיו במקום וביקש מהם לכתוב יחד שיר שמח לכבוד החג. השיר ששילב בין העצב והשמחה, נכתב עוד באותו ערב ושרת עצמו שר אותו מדף טיוטה לפני הקהל שהורכב מסופרים ואומנים, צמרת הבוהמה התל אביבית של אותם ימים. -- מתוך גדלנו יחד: אוסף היובל של ישראל, 1998. ; שיר זה הוא הורה, צורה ריקודית- מוסיקלית שמקורה בריקוד ממסורת הכליזמר היהודי הנקרא "פריילכס". ההורה הגיעה לארץ עם החלוצים והפכה לחלק מרכזי ברפרטואר ששרו בני העלייה השנייה והשלישית כשהם רקדו יחד במעגל. עם הזמן נכתבו מילים עבריות חדשות לריקודים אלה ומאוחר יותר הולחנו שירי הורה שהיו בעלי מאפיינים מוסיקליים דומים (סינקופות רבות ומנעד רחב).ההורה מסמלת ארצישראליות חלוצית ולכן היתה נפוצה מאוד וזכתה לפארודיות רבות. |
| כותר |
שיר שמח |
|---|---|
| כותרים נוספים |
אם גם ראשנו סהר [ביצוע מוקלט] עלה ובער כיין [ביצוע מוקלט] אם גם ראשינו [ביצוע מוקלט] שמח [ביצוע מוקלט] |
| בביצוע |
קליש, חגית |
| מתוך |
שלום על ישראל |
| חברת התקליטים |
גבעתיים : התקליט |
| תאריך היצירה |
1991 |
| השותפים ביצירה |
זעירא, מרדכי 1905-1968 (מלחין)
אורלנד, יעקב 1914-2002 (מחבר) קליש, חגית (מבצע) |
| סוגה |
Dance music |
| שפה |
heb |
| משך |
00:02:55 |
| הערות |
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו |
| מספר מדף |
CD/00426 |
| מספר מערכת |
990052593550205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר נכתב בנשף פורים שנערך בעיצומה של תקופת המסתננים (הפידאיון) באמצע שנות ה-50, כאשר מצב הרוח של היישוב היה קשה במיוחד. משה שרת, שר החוץ דאז, שנכח בנשף שהתקיים במועדון מפא"י, פנה ליעקב אורלנד ומרדכי זעירא שהיו במקום וביקש מהם לכתוב יחד שיר שמח לכבוד החג. השיר ששילב בין העצב והשמחה, נכתב עוד באותו ערב ושרת עצמו שר אותו מדף טיוטה לפני הקהל שהורכב מסופרים ואומנים, צמרת הבוהמה התל אביבית של אותם ימים. -- מתוך גדלנו יחד: אוסף היובל של ישראל, 1998.
שיר זה הוא הורה, צורה ריקודית- מוסיקלית שמקורה בריקוד ממסורת הכליזמר היהודי הנקרא "פריילכס". ההורה הגיעה לארץ עם החלוצים והפכה לחלק מרכזי ברפרטואר ששרו בני העלייה השנייה והשלישית כשהם רקדו יחד במעגל. עם הזמן נכתבו מילים עבריות חדשות לריקודים אלה ומאוחר יותר הולחנו שירי הורה שהיו בעלי מאפיינים מוסיקליים דומים (סינקופות רבות ומנעד רחב).ההורה מסמלת ארצישראליות חלוצית ולכן היתה נפוצה מאוד וזכתה לפארודיות רבות.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
