בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
פה בארץ חמדת אבות
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- ...כי נזכור ולא נשכח
- רמת גן : התקליט
- 1997 השותפים ביצירה:
- ארליך, הרמן צבי (מלחין);
- דושמן, ישראל (מחבר);
- צור, חיים (מעבד מוזיקלי)
נגן שירים ברצף
-
01.
2:00כבר מספיק
-
02.
2:00אין דינאווערקע
-
03.
1:30מחנה קייזרוואלד
-
04.
1:41א לעבן
-
05.
1:54הנה בא האביב
-
06.
2:20הער מיין קינד
-
07.
2:07מהגטו
-
08.
1:40קדיש
-
09.
2:19ממעמקים
-
10.
2:00כבר מספיק
-
11.
1:54בדינורקה
-
12.
1:30מחנה קייזרוואלד
-
13.
1:40חיים
-
14.
1:40חיים
-
15.
1:55הנה בא האביב
-
16.
2:24שמעתי ילדה
-
17.
2:08מהגטו
-
18.
1:40קדיש
-
19.
מחרוזת א זאמלונג פון גאסן
-
20.
2:24דאס געטא ליד
-
21.
2:50מאך דו די אייגלעך
-
22.
3:50לא צימוקים ולא שקדים
-
23.
2:04וואס טויג מיר צו זארגן
-
24.
3:10זמאדן גליען
-
25.
3:00פארמאכט איז מין טיר
-
26.
2:49קליינער וואלקן
-
27.
4:00זאל זיין
-
28.
1:39ארום דער פייער
-
29.
2:23ירדן
-
30.
1:17עצי שיטים עומדים
-
31.
1:46פה בארץ חמדת אבות
נגן שירים ברצף
| פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹתתִּתְגַּשֵּׁמְנָה כָּל הַתִּקְווֹת,פֹּה נִחְיֶה וּפֹה נִצֹּר,חַיֵּי זֹהַר חַיֵּי דְּרוֹר,פֹּה תְּהֵא הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה,פֹּה תִּפְרַח גַּם שְׂפַת הַתּוֹרָה.נִירוּ נִיר, נִיר, נִיר,שִׁירוּ שִׁיר, שִׁיר, שִׁיר,גִּילוּ גִּיל, גִּיל, גִּיל,כְּבָר הֵנֵצּוּ נִצָּנִים.נִירוּ נִיר, נִיר, נִיר,שִׁירוּ שִׁיר, שִׁיר, שִׁיר,גִּילוּ גִּיל, גִּיל, גִּיל,עוֹד יָבוֹאוּ זֵרְעוֹנִים. |
| אחד משיריה המפורסמים של הגימנסיה אינו פרי עטו של חנינא קרצ'בסקי, אך קשור בו. וכך מספר אליהו הכהן: "היה זה בחופשת פסח תרע"ב (1912). תלמידי הגימנסיה עמדו לצאת לטיול האביב לגליל העליון. לקראת היציאה החליטו המורה לזמרה חנינא קרצ'בסקי, והמחנך ישראל רושמן, להכין שיר לכת מעודד שיהיה כעין המנון לטיול. קרצ'בסקי, שכבר נודע אז כמלחין מחונן, העדיף שלא לנסות את כוחו בכתיבת לחן חדש, שיצטרך לעמוד במבחן, ובמקום זאת ביקש לאלתר מנגינה קיימת ובדוקה שקליטתה תהיה מובטחת, ובכך תשרת את המטרה. באותה עת נפוץ בעולם היהודי השיר 'מצעד הגלות' שאת מילותיו כתב המשורר היהודי מוריס רוזנפלד. ; עשרות מנגינות הולחנו לשיר זה בעקבות תחרות, שיזם כתב עת יהודי בוורשה. לאחר שנתפרסמו תוצאות התחרות ונקבעו הזוכים, הסתבר, כפי שקרה פעמים רבות אחרי כן, שדווקא מנגינה שלא זכתה בתחרות - פרי עטו של מלחין בשם ריכטר שזהותו המדויקת טרם התבררה - כבשה לבבות והחלה להתפשט ברחבי הגולה. במנגינה זו בחר קרצ'בסקי לשיר הטיול. שיר זה מושר עד היום ומוכר בשם "פה בארץ חמדת אבות", וכולו תהילה לארץ ישראל המתחדשת ולגימנסיה העברית הראשונה ששפתה עברית. "פה בארץ חמדת אבות", אשר לחנו הגיע מן הגולה כ"שיר הגלות", חזר אליה בלבוש חדש ואופטימי ובשינוי קל. בגולה שרו "שם בארץ...", וכאן "פה בארץ". ; מתוך החוברת "60 שרים, ישראל חוגגת 60 שנה" בהוצאת משרד החינוך. |
| כותר |
פה בארץ חמדת אבות |
|---|---|
| בביצוע |
בן-צבי, טובה |
| מתוך |
...כי נזכור ולא נשכח |
| חברת התקליטים |
רמת גן : התקליט |
| תאריך היצירה |
1997 |
| השותפים ביצירה |
ארליך, הרמן צבי (מלחין)
דושמן, ישראל 1884-1947 (מחבר) צור, חיים 1938-2017 (מעבד מוזיקלי) בן-צבי, טובה 1928- (מבצע) |
| סוגה |
Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European |
| שפה |
heb |
| משך |
00:01:46 |
| הערות |
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו Tradition: אשכנזים :מזרח |
| מספר מדף |
CD/01351 |
| מספר מערכת |
990052598040205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
אחד משיריה המפורסמים של הגימנסיה אינו פרי עטו של חנינא קרצ'בסקי, אך קשור בו. וכך מספר אליהו הכהן: "היה זה בחופשת פסח תרע"ב (1912). תלמידי הגימנסיה עמדו לצאת לטיול האביב לגליל העליון. לקראת היציאה החליטו המורה לזמרה חנינא קרצ'בסקי, והמחנך ישראל רושמן, להכין שיר לכת מעודד שיהיה כעין המנון לטיול. קרצ'בסקי, שכבר נודע אז כמלחין מחונן, העדיף שלא לנסות את כוחו בכתיבת לחן חדש, שיצטרך לעמוד במבחן, ובמקום זאת ביקש לאלתר מנגינה קיימת ובדוקה שקליטתה תהיה מובטחת, ובכך תשרת את המטרה. באותה עת נפוץ בעולם היהודי השיר 'מצעד הגלות' שאת מילותיו כתב המשורר היהודי מוריס רוזנפלד.
מתוך החוברת "60 שרים, ישראל חוגגת 60 שנה" בהוצאת משרד החינוך.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
