שי
שפירא, אמנון |
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
שי
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- שרים הדודאים.
- [ישראל] : התו השמיני
- [2018] השותפים ביצירה:
- שער, לוי (מלחין);
- רחל (מחבר);
- אמדורסקי, אסף (מעבד מוזיקלי)
נגן שירים ברצף
-
01.
3:22תלבשי לבן
-
02.
2:10תפוח חינני
-
03.
2:23נוקדים
-
04.
3:51דבקה רפיח
-
05.
3:33אבינועם בחור כארז
-
06.
2:30עץ הרימון
-
07.
2:24הרכבת
-
08.
1:50שיר התן
-
09.
2:44שבוע האחווה
-
10.
2:53שי
-
11.
2:28להם יש את אילנה
-
12.
4:31פגישה לאין קץ
-
13.
3:23סימן שאתה צעיר
-
14.
2:35בעדן ילדים
-
15.
2:51הבאתי לך בוטנים
נגן שירים ברצף
| אֲעוֹלֵל כַּגֶּפֶןשְׁאֵרִית הָרַחַשׁוְאֶשְׁלַח מִנְחָה לָךְמִזִּמְרַת לִבִּי –כָּל שֶׁיַּד הָעֶצֶבלֹא עָקְרָה מִשֹּׁרֶשׁ,שֶׁקְּדִים-הַזַּעַםלֹא שָׁדַף עוֹד בִּי.אֲרַפֵּד הַטֶּנֶאזִכְרוֹנוֹת כִּנֶּרֶת,וֶרֶד שְׁמֵי הַבֹּקֶרבֵּין עֲצֵי הַגָּן,זְהַב הַצָּהֳרַיִםבְּמֶרְחָב רוֹגֵעַוְלִילַךְ הָעֶרֶבעַל הָרֵי גוֹלָן;זֵכֶר לֵיל הַסַּהַרעַל חֶלְקַת הַמַּיִם.זוֹ תְּרוּעַת הָאֹשֶׁרבַּעֲלוֹת יָמַי,כְּבִשְׁנִי תוֹלַעַתבָּהּ אֶקְשֹׁר הַטֶּנֶאוְאֶשְׁלַח אֵלֶיךָ –הֲתִשְׂמַח לַשַּׁי? |
| הוא נכתב בתר"ץ 1930, ונכלל באסופת שיריה מנגד, שראתה אור בהוצאת דביר בתל אביב באותה שנה. מילות השיר ”וְאֶשְׁלַח מִנְחָה לָךְ מִזִּמְרַת לִבִּי” מזכיר את תורה ס"ג בליקוטי מוהר"ן, על הפסוק ”קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם” (בראשית, מ"ג, י"א), שזהו זמר וניגון שהביאו אחי יוסף אתם מארץ ישראל למצרים כמנחה ליוסף, ולא הפירות שמובנות בפשט הפסוק. יש כאן קשר גם לעולם החקלאות שיש לרחל קשר רב אליו, וגם לעולם החסידות והתורה שבו רחל קיבלה השכלה רבה בעיירת נעוריה.הבית השני, פורש תיאור חוויות חיים בחוות העלמות ובדגניה, בזמן הקצר ובזמן הארוך; בזמן הקצר מתוארים: בוקר, צהריים וערב, וביטוי מסכם שמשמעו כפול - ”בַּעֲלוֹת יָמַי” - בזמן הקצר אולי שחרית; ובזמן הארוך אותן מילים עצמן מתארות את קורות החיים מאז ימיה המאושרים כחלוצה, כפי שמתארת אותם המשוררת, ששכבה אז על ערש דווי, עד "בַּעֲלוֹת יָמַי" - על סף קץ החיים. בסיום השיר, מעניקה אותו המשוררת לידידהּ כמתנה - שי; מערך נפשי-יצירתי, שדרבן את יצירתה, והתקיים, כנראה, ברוב תהליך היצירה של שיריה. לשיר לחנים רבים, המוקדם שבהם הוא זה של יהודה שרת, זהו גם הלחן היחיד אותו זכתה רחל לשמוע מושר עוד בחייה. את השיר הלחינו גם מוני אמרליו בביצוע של חוה אלברשטיין ולוי שער הלחין את השיר בשנות השמונים, והלחן שלו מוכר בביצוע הדודאים והפרברים. [מתוך ויקיפדיה: https://he.wikipedia.org/wiki/שי_(שיר)] |
| כותר |
שי |
|---|---|
| כותרים נוספים |
Doro [recorded performance] זו תרועת האושר [ביצוע מוקלט] זו תרועת אושר [ביצוע מוקלט] אעולל כגפן [ביצוע מוקלט] התשמח לשי [ביצוע מוקלט] שי רחל [ביצוע מוקלט] |
| בביצוע |
אמדורסקי, אסף; גוריון, ישראל; פוליקר, יהודה |
| מתוך |
שרים הדודאים. |
| חברת התקליטים |
[ישראל] : התו השמיני |
| תאריך היצירה |
[2018] |
| השותפים ביצירה |
שער, לוי 1933-2014 (מלחין)
רחל 1890-1931 (מחבר) אמדורסקי, אסף 1971- (מעבד מוזיקלי, מבצע) גוריון, ישראל 1935- (מבצע) פוליקר, יהודה 1950- (מבצע) |
| סוגה |
Songs, Hebrew |
| שפה |
heb |
| משך |
00:02:53 |
| הערות |
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו |
| מספר מדף |
CD/14994 |
| מספר מערכת |
990052662500205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
הוא נכתב בתר"ץ 1930, ונכלל באסופת שיריה מנגד, שראתה אור בהוצאת דביר בתל אביב באותה שנה. מילות השיר ”וְאֶשְׁלַח מִנְחָה לָךְ מִזִּמְרַת לִבִּי” מזכיר את תורה ס"ג בליקוטי מוהר"ן, על הפסוק ”קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם” (בראשית, מ"ג, י"א), שזהו זמר וניגון שהביאו אחי יוסף אתם מארץ ישראל למצרים כמנחה ליוסף, ולא הפירות שמובנות בפשט הפסוק. יש כאן קשר גם לעולם החקלאות שיש לרחל קשר רב אליו, וגם לעולם החסידות והתורה שבו רחל קיבלה השכלה רבה בעיירת נעוריה.הבית השני, פורש תיאור חוויות חיים בחוות העלמות ובדגניה, בזמן הקצר ובזמן הארוך
מערך נפשי-יצירתי, שדרבן את יצירתה, והתקיים, כנראה, ברוב תהליך היצירה של שיריה. לשיר לחנים רבים, המוקדם שבהם הוא זה של יהודה שרת, זהו גם הלחן היחיד אותו זכתה רחל לשמוע מושר עוד בחייה. את השיר הלחינו גם מוני אמרליו בביצוע של חוה אלברשטיין ולוי שער הלחין את השיר בשנות השמונים, והלחן שלו מוכר בביצוע הדודאים והפרברים. [מתוך ויקיפדיה: https://he.wikipedia.org/wiki/שי_(שיר)]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
שי
שפירא, אמנון
שי
הפרברים (צמד); צמד הדודאים
שי
הפרברים (צמד); צמד הדודאים
שי
הפרברים (צמד)
שי
הפרברים (צמד); צמד הדודאים
שי
החברים של בני (להקה)
שי
הפרברים (צמד); צמד הדודאים
שי
הפרברים (צמד); צמד הדודאים
שי
הפרברים (צמד); צמד הדודאים
שי
רחביה, חגי
