ילדתי מרוסיה
חבורת אפי נצר | [1966]
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
ילדתי מרוסיה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- תחת שמי מוסקבה, קלינקה
- [ישראל] : [התקליט]
- [2000] השותפים ביצירה:
- רודיגין, יבגני (מלחין);
- פיליפנקו, מיכאיל (מחבר);
- נצר, אפי (מעבד מוזיקלי, מתרגם)
נגן שירים ברצף
-
01.
3:20תחת שמי מוסקבה
-
02.
מחרוזת קלינקה
-
03.
2:15עץ התפוח
-
04.
2:35למי אכפת מה שיהיה
-
05.
2:54אהובתי יפה שלי
-
06.
3:03צלצל קתרוס
-
07.
1:50קלינקה
-
08.
3:18אגדת המפוחית
-
09.
4:06ילדתי מרוסיה
-
10.
2:25רותי
-
11.
3:07אל הדרך
-
12.
3:12צבעונים וניה
-
13.
3:12נעורי זהב
-
14.
3:02ליושינקה
-
15.
3:03העגורים
-
16.
2:05דוגית נוסעת
-
17.
4:10אל הדרך
-
18.
3:00בדומיה
-
19.
3:16עד מי הפלג
-
20.
1:50קטיושקה
-
21.
2:50תכול המטפחת
-
22.
2:42הבו לנו סוסים
-
23.
רינה
-
25.
בואי אמא
נגן שירים ברצף
| אט זורם הנחל הולך לו אל הים, ולידו צומח אלון נישא ורם, בגדה מנגד מחלון בקתה ילדתי מרוסיה בעצב נשקפה. הו אלון נישא כה חסון הנך את רעי הבא לי אני כה בודדה.רוח סתיו נושבת ושלג אט צנח האלון הרם כוסה בלובן צח. בגדה מנגד בבקתה הדלה ילדתי מרוסיה עדיין מצפה. הו אלון נישא כה חסון הנך את רעי הבא לי אני כה בודדה.[גרסת "בני תורה"]בני תורה אנחנובנים לכל דברתורה את הורתנוולנו את משמרנפש וגוף את חובקתדופק חיינו, רק אתאל תוך תוכנו חודרתחיים נוטעת, לעד תורה, אנו בנים לךברית ביננו כרותהכל עוד אנו חוסים בךאין אנו בני תמותה |
|
השיר "ילדתי מרוסיה" המוכר גם בשם "אט זורם הנחל" הינו גרסה עברית לשיר רוסי בשם " החֻזְרָר מאוראל" (מרוסית:" Уральская рябинушка"), שנכתב על ידי מיכאיל פיליפנקו והולחן על ידי יבגני רודיגין בשנת 1954. בשיר, מתוארת נערה כפרית מעיירה קטנה למרגלות הרי אוראל (שמפרידות בין רוסיה לאוקראינה), שפונה לעץ חֻזְרָר (המכונה גם עוזרד) ומבקשת את עזרתו לבחור מבין שני מחזריה. הגרסה העברית המובאת כאן בתרגום אפי נצר משנות השישים של המאה העשרים, אינה תרגום ישיר של המקור הרוסי, אך נכתבה ברוחו. כך לדוגמה, ניתן לראות כי העץ שבמוקד השיר של נצר הינו עץ אלון, וכן כי הנערה בשירו של נצר יושבת בביתה ומחכה לשובו של אהובה. השיר נפוץ ברחבי העולם וזכה לתרגומים רבים וגרסאות רבות. אחת מהגרסאות האלה הינה גרסה תורנית, שחוברה עבור מחנה הקיץ של תנועת נוער חרדית בשם "בני תורה", מייסודו של הרב ברוך מרדכי אזרחי, ראש ישיבת 'עטרת ישראל' בירושלים. בשנת 1967 ייסד הרב אזרחי את תנועת הנוער שלו במטרה למשוך בחורים מישיבות תיכוניות אל עולם הישיבות הליטאיות, והתנועה קיימה מחנות קיץ מסובסדים וכך הצליחה לסחוף בחורים רבים לשורותיה. יתכן שאת המילים לגרסה התורנית, שהיתה המנון מחנה הקיץ, חיברה אשת הרב, שולמית אזרחי, שמספרים עליה שהיתה מושכת בעט. |
| כותר |
ילדתי מרוסיה |
|---|---|
| כותרים נוספים |
Uralskaja Rjabinushka [recorded performance]. ילדתי מרוסיה [ביצוע מוקלט] Ural Ashberry tree [recorded performance] Uralskaya Riabinushka [recorded performance] |
| בביצוע |
ייני, ליאור |
| מתוך |
תחת שמי מוסקבה, קלינקה |
| חברת התקליטים |
[ישראל] : [התקליט] |
| תאריך היצירה |
[2000] |
| השותפים ביצירה |
רודיגין, יבגני 1925- (מלחין)
פיליפנקו, מיכאיל 1919-1957 (מחבר) נצר, אפי 1934- (מעבד מוזיקלי, מתרגם) ייני, ליאור 1936-2021 (מבצע) |
| סוגה |
Folk songs |
| שפה |
heb |
| ISRC |
IL1057500016 |
| משך |
00:04:06 |
| הערות |
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו |
| מספר מדף |
HATAKLIT |
| מספר מערכת |
990052862370205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר "ילדתי מרוסיה" המוכר גם בשם "אט זורם הנחל" הינו גרסה עברית לשיר רוסי בשם " החֻזְרָר מאוראל" (מרוסית:" Уральская рябинушка"), שנכתב על ידי מיכאיל פיליפנקו והולחן על ידי יבגני רודיגין בשנת 1954.
בשיר, מתוארת נערה כפרית מעיירה קטנה למרגלות הרי אוראל (שמפרידות בין רוסיה לאוקראינה), שפונה לעץ חֻזְרָר (המכונה גם עוזרד) ומבקשת את עזרתו לבחור מבין שני מחזריה. הגרסה העברית המובאת כאן בתרגום אפי נצר משנות השישים של המאה העשרים, אינה תרגום ישיר של המקור הרוסי, אך נכתבה ברוחו. כך לדוגמה, ניתן לראות כי העץ שבמוקד השיר של נצר הינו עץ אלון, וכן כי הנערה בשירו של נצר יושבת בביתה ומחכה לשובו של אהובה.
השיר נפוץ ברחבי העולם וזכה לתרגומים רבים וגרסאות רבות. אחת מהגרסאות האלה הינה גרסה תורנית, שחוברה עבור מחנה הקיץ של תנועת נוער חרדית בשם "בני תורה", מייסודו של הרב ברוך מרדכי אזרחי, ראש ישיבת 'עטרת ישראל' בירושלים. בשנת 1967 ייסד הרב אזרחי את תנועת הנוער שלו במטרה למשוך בחורים מישיבות תיכוניות אל עולם הישיבות הליטאיות, והתנועה קיימה מחנות קיץ מסובסדים וכך הצליחה לסחוף בחורים רבים לשורותיה. יתכן שאת המילים לגרסה התורנית, שהיתה המנון מחנה הקיץ, חיברה אשת הרב, שולמית אזרחי, שמספרים עליה שהיתה מושכת בעט.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
ילדתי מרוסיה
חבורת אפי נצר
ילדתי מרוסיה
הגבעטרון (להקה)
ילדתי מרוסיה
הגבעטרון (להקה)
ילדתי מרוסיה
ילדתי מרוסיה
לביא אריק, רובינא אילנה, גוב גידי, זוהר רבקה, יובל חנן
ילדתי מרוסיה
ייני, ליאור
ילדתי מרוסיה
בכר, ירון
ילדתי מרוסיה
חבורת בית רוטשילד
ילדתי מרוסיה
חבורת בית רוטשילד
ילדתי מרוסיה
חבורת בית רוטשילד
ילדתי מרוסיה
גרציאני, יצחק; מקהלת הילדים שליד עיריית רמת גן
מרוסיה
צמד הדודאים
ילדתי מרוסיה
ייני, ליאור
ילדתי מרוסיה
לביא אריק, רובינא אילנה, גוב גידי, זוהר רבקה, יובל חנן
ילדתי מרוסיה
ייני, ליאור
ילדתי מרוסיה
חבורת אפי נצר
ילדתי מרוסיה
חבורת אפי נצר
ילדתי מרוסיה
כץ, עירית; גור, אפרת
