אל יבנה הגליל (שני לחנים עממיים)
קוגל, שלמה |
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
אל יבנה הגליל
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- אנו נהיה הראשונים.
- [ישראל] : רשות השידור
- [1962 בערך] השותפים ביצירה:
- גרציאני, יצחק (מעבד מוזיקלי)
נגן שירים ברצף
חלק 1
חלק 2
- חלק 1
-
01.
0:39אנו נהיה הראשונים
-
02.
0:35קטע קישור פתיחה
-
03.
3:02בשוב השם
-
04.
0:54קטע קישור 2
-
05.
2:35שם במקום ארזים
-
07.
3:32אל הציפור
-
08.
2:02קטע קישור 4
-
09.
2:10שיבת ציון
-
10.
0:35קטע קישור 5
-
11.
2:55ציון
-
12.
0:28קטע קישור 6
-
13.
2:25אשאלה אלוהים
-
01.
1:13קטע קישור 1
-
02.
0:11נומה פרח
-
03.
0:29קטע קישור 2
-
04.
1:50שיר עבודה
-
05.
3:11אויפן פריפעטשיק ברענט א פייערל
-
06.
1:08קטע קישור 3
-
07.
6:58מחרוזת שירי ילדים
-
08.
0:34קטע קישור 4
-
09.
2:46השבועה (המנון פועלי ציון) (תרגום לוינסון)
-
10.
0:39קטע קישור 4
-
11.
1:12ברכת עם
- חלק 2
-
01.
3:36עם אחד היינו
-
02.
0:55קטע קישור 1
-
03.
2:07השושנה
-
04.
0:41קטע קישור 2
-
05.
2:35במחרשתי
-
06.
0:53קטע קישור 3
-
07.
2:51לא ביום ולא בלילה
-
08.
3:35יד ענגה היתה לה
-
09.
4:59הכניסיני תחת כנפך
-
01.
0:49קטע קישור 1
-
02.
1:51וטהר ליבנו
-
03.
0:35קטע קישור 2
-
04.
3:17אל יבנה הגליל
-
05.
0:55קטע קישור 3
-
06.
2:01משאת נפשי
-
07.
0:34קטע קישור 4
-
08.
2:08הירדן
-
09.
1:19קטע קישור 5
-
10.
5:11מחרוזת שירי לכת
-
11.
0:48קטע קישור 6
-
12.
2:05אנו נהיה הראשונים
-
13.
1:44התקווה
נגן שירים ברצף
| אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל,בָּרוּךְ יִבְנֶה הַגָּלִיל!אַטְלִיט לָנוּ בְּשׁוֹמְרוֹן,אֵל יִבְנֶה אֶת שׁוֹמְרוֹן,בָּרוּךְ יִבְנֶה אֶת שׁוֹמְרוֹן! אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל,בָּרוּךְ יִבְנֶה הַגָּלִיל!גְּדֵרָה לָנוּ בִּיהוּדָה,אֵל יִבְנֶה יְהוּדָה,בָּרוּךְ יִבְנֶה יְהוּדָה! |
| מקורו של השיר הוא ככל הנראה בפיוט בן מאות שנים שהפך בתחילת המאה העשרים לשיר עברי מפורסם המזוהה עם החלוציות והעבריות החדשה. השיר כתוב בצורה מקובלת של פיוטים המהללים את האל או מעלים על נס את תכונותיו של עם ישראל במבנה חזרתי בו שורות - קצרות וקצביות המתחילות בכל אחת מאותיות הא"ב לפי הסדר. אידלסון מאמין שמקורו של הפיוט מהתקופה שאחרי גירוש ספרד במאה ה-16 כאשר נוסד בגליל, בעיקר בטבריה ובצפת, מרכז רוחני יהודי. בטקסט הפיוט המקורי התחלף שם התואר של האל בתוספת "יבנה הגליל" (למשל "הדור יבנה הגליל, ותיק יבנה הגליל") ואילו בטקסט הציוני התחלפו שמות אלה ביישובים בארץ על פי סדר א"ב וגם הגליל הוחלף בחלקי ארץ שונים ("אטליט לנו בשומרון, אל יבנה לנו השומרון...") משמעות הטקסט בנוסח זה אינו מובן. השיר תועד על ידי המשלחת האתנוגרפית של אנסקי ויצא לאור באוסף קיסלגוף בשנת 1913. לשיר שתי מנגינות בעלות דמיון למוסיקה הערבית, מנגינה אחת בסולם חיג'אז והשניה במודוס דורי. השיר הפך לסמל לחלוציות וציונות שורשית ומסיבה זו השיר צוטט לעיתים קרובות וזכה לגרסאות שונות ולפארודיות. למשל, בסוף השיר "חולשה של בת" (להקת הנח"ל 1951) "אל יבנה הגליל" מצוטט בהתלהבות ספונטנית שיש בה אירוניה. מתוך "אל יבנה הגליל": זמרת הגליל בין התבוננות היחיד לאכסטזה של הכלל מתוך כנס - הגליל, המוסיקה היהודית והזמר עברי. |
| כותר |
אל יבנה הגליל |
|---|---|
| בביצוע |
תזמורת הבידור של קול ישראל |
| מתוך |
אנו נהיה הראשונים. |
| חברת התקליטים |
[ישראל] : רשות השידור ; CBS |
| תאריך היצירה |
[1962 בערך] |
| השותפים ביצירה |
גרציאני, יצחק 1924-2003 (מנצח, מעבד מוזיקלי)
תזמורת הבידור של קול ישראל (מבצע) חבורת רננים חמישיית גלבוע |
| סוגה |
Folk songs,Songs, Hebrew Horas |
| שפה |
heb |
| משך |
00:03:17 |
| הערות |
מסורת: עממי |
| הערת משתתפים |
ביצוע, חבורת רננים וחמישיית גלבוע. |
| מספר מדף |
JR 03602 |
| מספר מערכת |
997008742888105171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
מקורו של השיר הוא ככל הנראה בפיוט בן מאות שנים שהפך בתחילת המאה העשרים לשיר עברי מפורסם המזוהה עם החלוציות והעבריות החדשה. השיר כתוב בצורה מקובלת של פיוטים המהללים את האל או מעלים על נס את תכונותיו של עם ישראל במבנה חזרתי בו שורות - קצרות וקצביות המתחילות בכל אחת מאותיות הא"ב לפי הסדר. אידלסון מאמין שמקורו של הפיוט מהתקופה שאחרי גירוש ספרד במאה ה-16 כאשר נוסד בגליל, בעיקר בטבריה ובצפת, מרכז רוחני יהודי. בטקסט הפיוט המקורי התחלף שם התואר של האל בתוספת "יבנה הגליל" (למשל "הדור יבנה הגליל, ותיק יבנה הגליל") ואילו בטקסט הציוני התחלפו שמות אלה ביישובים בארץ על פי סדר א"ב וגם הגליל הוחלף בחלקי ארץ שונים ("אטליט לנו בשומרון, אל יבנה לנו השומרון...") משמעות הטקסט בנוסח זה אינו מובן. השיר תועד על ידי המשלחת האתנוגרפית של אנסקי ויצא לאור באוסף קיסלגוף בשנת 1913. לשיר שתי מנגינות בעלות דמיון למוסיקה הערבית, מנגינה אחת בסולם חיג'אז והשניה במודוס דורי. השיר הפך לסמל לחלוציות וציונות שורשית ומסיבה זו השיר צוטט לעיתים קרובות וזכה לגרסאות שונות ולפארודיות. למשל, בסוף השיר "חולשה של בת" (להקת הנח"ל 1951) "אל יבנה הגליל" מצוטט בהתלהבות ספונטנית שיש בה אירוניה. מתוך "אל יבנה הגליל": זמרת הגליל בין התבוננות היחיד לאכסטזה של הכלל מתוך כנס - הגליל, המוסיקה היהודית והזמר עברי.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
אל יבנה הגליל (שני לחנים עממיים)
קוגל, שלמה
אל יבנה הגליל (שני לחנים עממיים)
אל יבנה הגליל
וינבר, ח.; מקהלת קול ציון לגולה
אל יבנה הגליל
רזניק, הימן; Halevi Choral Society
אל יבנה הגליל
קדמן, גורית
אל יבנה הגליל
שלזינגר, חנן; תזמורת קול ישראל
אל יבנה הגליל
אל יבנה הגליל (שני לחנים עממיים)
מקהלת קול ציון לגולה
אל יבנה הגליל
וינבר, נחמיה; מקהלת קול ציון לגולה
אל יבנה הגלילה
וייל, אפרים
אל יבנה הגליל
לוסטיג, משה; פירון, טובה
אל יבנה הגליל
וינבר, נחמיה; מקהלת קול ציון לגולה
אל יבנה הגליל
אל יבנה הגליל (שני לחנים עממיים)
חבורת רננים
אל יבנה הגליל
חבורת רננים; חמישיית גלבוע
אל יבנה הגליל
קרזן, יהודית ה.; Halevi Choral Society
אל יבנה הגליל
סבו במחול (להקה)
אל יבנה הגליל
חבורת רננים
