עין גדי
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- חמישים שנות שירי העם והארץ.
- רמת גן : התקליט
- [1998] השותפים ביצירה:
- אהרוני, דב (מלחין);
- אהרני, נפתלי (מעבד מוזיקלי);
- פרץ, איתן (מחבר)
-
01.
ירושלים של זהב
-
02.
הוי ארצי מולדתי
-
03.
ארץ
-
04.
הללויה
-
05.
על כל אלה
-
06.
היו לילות
-
07.
הליכה לקיסריה
-
08.
עין גדי
-
09.
ארץ ישראל יפה
-
10.
הצריף הקטן
-
11.
דבר אלי בפרחים
-
12.
גוונים
-
13.
רותי
-
14.
ליושינקה
-
15.
איפה הן הבחורות
-
16.
ים השבולים
-
17.
בשנה הבאה
-
18.
אמן
ים המוות הכחול בלאט ינועוממעל עננה קטנה תשוט.עץ האשל בדממה יזועוכל קו בחול יפה חרוט.האדמה תצהיב בלהט שמשואבק מחניק יעוף ברוםאך עין גדי לא תיבול בכמש,בה ישלוט גוון ירוק וחום.עין גדי, עין גדימה היה כי צמחת בחמהעין גדי, עין גדיאיך פלגים בך חותרים בשממהעין גדי, עין גדי,בך היופי יופע בכל הודוהלב יהרהר ויחמודוהלב יהרהר ויחמוד.ים המוות הכחול בלאט ינועוכל הר בו יתנשא גאה ורם.נחל ערוגות, זה הידועמהלכו יישיר אל תוך הים.האדמה תצהיב בלהט שמש,אך עין גדי היא נווה מדבריום חדש אינו דומה לאמשועתיד מזהיר צופן לה המחר.עין גדי, עין גדימה היה כי צמחת בחמהעין גדי, עין גדיאיך פלגים בך חותרים בשממהעין גדי, עין גדי,בך היופי יופע בכל הודוהלב יהרהר ויחמודוהלב יהרהר ויחמוד. |
השיר נכתב ב1959 על ידי שני תלמידי בית ספר תיכון בירושלים ששהו בקיבוץ עין גדי במסגרת "השירות הלאומי" של הגדנ"ע. באותה שנה הוקלט השיר על ידי טובה בן צבי ושמואל בר זכאי ובשנות ה-70 הקליטו אותו שוב אומנים רבים. ; על פי נחומי הר ציון: "איתן פרץ, היום איש דגניה א', סיפר לי, שההיכרות הראשונה שלו עם עין-גדי הוציאה אותו מדעתו, והוא כתב את השיר בחיק הטבע, ליד המעיין, מתוך התפעמות והתרגשות, ב'תחושה של הנוף הנמצא בין ידי"'. עם סיום כתיבת השיר הראה פרץ את המילים לחברו, דובי, שבו במקום הלחין לחן. השיר הושמע לראשונה במסיבת הסיום של השירות בקיבוץ, והפך במהרה ללהיט לאומי, מעניין שהמלחין הצעיר התבייש מכך ששמו, 'שלום דב אהרוני', יתפרסם ברבים. מסיבה זו הוא המציא שם בדוי, 'שלום דיבון', שהופיע בשירוני ארץ-ישראל רבים." |
כותר |
עין גדי |
---|---|
כותרים נוספים |
ים המוות [ביצוע מוקלט] משירי ארץ ישראל היפה-לפסנתר [ביצוע מוקלט] |
בביצוע |
בן צבי טובה ובר זכאי שלמה |
מתוך |
חמישים שנות שירי העם והארץ. |
חברת התקליטים |
רמת גן : התקליט |
תאריך היצירה |
[1998] |
השותפים ביצירה |
אהרוני, דב 1942- (מלחין)
אהרני, נפתלי 1919-2011 (מעבד מוזיקלי) פרץ, איתן 1942- (מחבר) בן צבי טובה ובר זכאי שלמה (מבצע) |
סוגה |
Songs, Hebrew |
שפה |
heb |
משך |
00:03:25 |
הערות |
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו. |
מספר מערכת |
997008754782405171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר נכתב ב1959 על ידי שני תלמידי בית ספר תיכון בירושלים ששהו בקיבוץ עין גדי במסגרת "השירות הלאומי" של הגדנ"ע. באותה שנה הוקלט השיר על ידי טובה בן צבי ושמואל בר זכאי ובשנות ה-70 הקליטו אותו שוב אומנים רבים.
על פי נחומי הר ציון: "איתן פרץ, היום איש דגניה א', סיפר לי, שההיכרות הראשונה שלו עם עין-גדי הוציאה אותו מדעתו, והוא כתב את השיר בחיק הטבע, ליד המעיין, מתוך התפעמות והתרגשות, ב'תחושה של הנוף הנמצא בין ידי"'. עם סיום כתיבת השיר הראה פרץ את המילים לחברו, דובי, שבו במקום הלחין לחן. השיר הושמע לראשונה במסיבת הסיום של השירות בקיבוץ, והפך במהרה ללהיט לאומי, מעניין שהמלחין הצעיר התבייש מכך ששמו, 'שלום דב אהרוני', יתפרסם ברבים. מסיבה זו הוא המציא שם בדוי, 'שלום דיבון', שהופיע בשירוני ארץ-ישראל רבים."
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?