ציון הלא תשאלי
לירון, ציונה, 1927-2010 מלחין
לצפייה בפריטבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
ציון הלא תשאלי
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- רומנסות ספרדיות ומשירת יהדות ספרד.
- Ramat Gan, Israel : Hataklit
- [1993] השותפים ביצירה:
- לירון, ציונה (מלחין);
- יהודה (מחבר);
- קרול, מאירה (מעבד מוזיקלי)
נגן שירים ברצף
-
01.
הב לי הבקבוק
-
02.
געגועים
-
03.
שיח אהבה
-
04.
הטבעת שנתת לי
-
05.
פרידה
-
06.
לבי במזרח
-
07.
אשכים לבית השר
-
08.
אני השר
-
09.
כבודי במקומי
-
10.
כתונת פסים
-
11.
נפש המשורר
-
12.
משוש תבל
-
13.
ציון הלא תשאלי
-
14.
מה לאחותי
-
15.
מה זה אשלם לדודי
-
16.
אל תושבי העיר מורה
-
17.
לו היתה נפשי
נגן שירים ברצף
| צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ,דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִךְ?מִיָּם וּמִזְרָח וּמִצָּפוֹן וְתֵימָן שְׁלוֹםרָחוֹק וְקָרוֹב שְׂאִי מִכֹּל עֲבָרָיִךְ,וּשְׁלוֹם אֲסִיר תַּאֲוָה, נוֹתֵן דְּמָעָיו כְּטַל–חֶרְמוֹן וְנִכְסַף לְרִדְתָּם עַל הֲרָרָיִךְ!לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים, וְעֵת אֶחֱלֹםשִׁיבַת שְׁבוּתֵך – אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ.לִבִּי לְבֵית-אֵל וְלִפְנִיאֵל מְאֹד יֶהֱמֶהוּלְמַחֲנַיִם וְכֹל פִּגְעֵי טְהוֹרָיִךְ,שָׁם הַשְּׁכִינָה שְׁכֵנָה לָךְ, וְהַיּוֹצְרֵךְפָּתַח לְמוּל שַׁעֲרֵי שַׁחַק שְׁעָרָיִךְ,וּכְבוֹד אֲדֹנָי לְבַד הָיָה מְאוֹרֵךְ, וְאֵיןשֶׁמֶשׁ וְסַהַר וְכוֹכָבִים מְאִירָיִךְ.אֶבְחַר לְנַפְשִׁי לְהִשְׁתַּפֵּךְ בְּמָקוֹם אֲשֶררוּחַ אֱלֹהִים שְׁפוּכָה עַל בְּחִירָיִךְ.אַתְּ בֵּית מְלוּכָה וְאַתְּ כִּסֵּא אֲדֹנָי, וְאֵיךְיָשְׁבוּ עֲבָדִים עֲלֵי כִסְאוֹת גְּבִירָיִךְ?מִי יִתְּנֵנִי מְשׁוֹטֵט בַּמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁרנִגְלוּ אֱלֹהִים לְחוֹזַיִךְ וְצִירָיִךְ!מִי יַעֲשֶׂה לִי כְנָפַיִם וְאַרְחִיק נְדוֹד,אָנִיד לְבִתְרֵי לְבָבִי בֵּין בְּתָרָיִךְ!אֶפֹּל לְאַפַּי עֲלֵי אַרְצֵךְ וְאֶרְצֶה אֲבָ-נַיִךְ מְאֹד וַאֲחֹנֵן אֶת-עֲפָרָיִךְ,אַף כִּי בְעָמְדִי עֲלֵי קִבְרוֹת אֲבֹתַי וְאֶשְׁ-תּוֹמֵם בְּחֶבְרוֹן עֲלֵי מִבְחַר קְבָרָיִךְ!אֶעְבֹר בְּיַעְרֵךְ וְכַרְמִלֵּךְ וְאֶעְמֹד בְּגִלְ-עָדֵךְ וְאֶשְׁתּוֹמֲמָה אֶל הַר עֲבָרָיִךְ,הַר הָעֲבָרִים וְהֹר הָהָר, אֲשֶׁר שָׁם שְׁנֵיאוֹרִים גְּדוֹלִים מְאִירַיִךְ וּמוֹרָיִךְ.חַיֵּי נְשָׁמוֹת – אֲוִיר אַרְצֵךְ, וּמִמָּר דְרוֹראַבְקַת עֲפָרֵךְ, וְנֹפֶת צוּף – נְהָרָיִךְ!יִנְעַם לְנַפְשִׁי הֲלֹךְ עָרֹם וְיָחֵף עֲלֵיחָרְבוֹת שְׁמָמָה אֲשֶׁר הָיוּ דְבִירָיִךְ,בִּמְקוֹם אֲרוֹנֵךְ אֲשֶׁר נִגְנַז, וּבִמְקוֹם כְּרוּ-בַיִךְ אֲשֶׁר שָׁכְנוּ חַדְרֵי חֲדָרָיִךְ!אָגֹז וְאַשְׁלִיךְ פְּאֵר נִזְרִי וְאֶקֹּב זְמָן,חִלֵּל בְּאֶרֶץ טְמֵאָה אֶת-נְזִירָיִךְ–אֵיךְ יֶעֱרַב לִי אֲכֹל וּשְׁתוֹת בְּעֵת אֶחֱזֶה,כִּי יִּסְחֲבוּ הַכְּלָבִים אֶת-כְּפִירָיִךְ?אוֹ אֵיךְ מְאוֹר יוֹם יְהִי מָתוֹק לְעֵינַי בְּעוֹדאֶרְאֶה בְּפִי עֹרְבִים פִּגְרֵי נְשָׁרָיִךְ?כּוֹס הַיְגוֹנִים, לְאַט! הַרְפִּי מְעַט, כִּי כְבָרמָלְאוּ כְסָלַי וְנַפְשִׁי מַמְּרוֹרָיִךְ.עֵת אֶזְכְּרָה אָהֳלָה – אֶשְׁתֶּה חֲמָתֵךְ, וְאֶזְ-כֹּר אָהֳלִיבָה – וְאֶמְצֶה אֶת-שְׁמָרָיִךְ!צִיּוֹן כְּלִילַת יֳפִי, אַהְבָה וְחֵן תִּקְשְׁרִימֵאָז, וּבָךְ נִקְשְׁרוּ נַפְשׁוֹת חֲבֵרָיִךְ–הֵם הַשְּׂמֵחִים לְשַׁלְוָתֵךְ וְהַכּוֹאֲבִיםעַל שׁוֹמֲמוּתֵךְ וּבוֹכִים עַל שְׁבָרָיִךְ.מִבּוֹר שְׁבִי שׁוֹאֲפִים נֶגְדֵּךְ וּמִשְׁתַּחֲוִיםאִישׁ מִמְּקוֹמוֹ אֱלֵי נֹכַח שְׁעָרָיִךְ,עֶדְרֵי הֲמוֹנֵךְ, אֲשֶׁר גָּלוּ וְהִתְפַּזְּרוּמֵהַר לְגִבְעָה וְלֹא שָׁכְחוּ גְדֵרָיִךְ,הַמַּחֲזִיקִים בְּשׁוּלַיִךְ וּמִתְאַמְּצִיםלַעְלוֹת וְלֶאְחֹז בְּסַנְסִנֵּי תְּמָרָיִךְ.שִׁנְעָר וּפַתְרוֹס הֲיַעַרְכוּךְ בְּגָדְלָם, וְאִםהֶבְלָם יְדַמּוּ לְתֻמַּיִךְ וְאוּרָיִךְ?אֶל מִי יְדַמּוּ מְשִׁיחַיִךְ וְאֶל מִי נְבִי-אַיִךְ וְאֶל מִי לְוִיַּיִךְ וְשָׁרָיִךְ?יִשְׁנֶה וְיַחְלֹף כְּלִיל כָּל-מַמְלְכוֹת הָאֱלִיל.חָסְנֵךְ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדוֹר נְזָרָיִךְ.אִוָּךְ לְמוֹשָׁב אֱלֹהַיִךְ, וְאַשְׁרֵי אֱנוֹשׁיִבְחַר יְקָרֵב וְיִשְׁכֹּן בַּחֲצֵרָיִךְ!אַשְׁרֵי מְחַכֶּה וְיַגִּיעַ וְיִרְאֶה עֲלוֹתאוֹרֵךְ וְיִבָּקְעוּ עָלָיו שְׁחָרָיִךְ,לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירַיִךְ וְלַעְלֹז בְּשִׂמְ-חָתֵךְ בְּשׁוּבֵךְ אֱלֵי קַדְמַת נְעוּרָיִךְ! |
|
"ציון הלא תשאלי" הוא שיר שהוקלט לראשונה בלחן זה לאלבום "רומנסות ספרדיות ומשירת יהדות ספרד" שהוקלט על ידי להקת "כתונת הפסים" בשנת 1993. את השיר הלחינה המוזיקאית והיוצרת ציונה לוי-לירון מקיבוץ שפיים שהייתה אחת הראשונות להלחין את שירת יהדות ספרת ועדות המזרח במוזיקה הישראלית. השיר "ציון אל תשאלי" נחשב לאחד מהשירים החשובים בתור הזהב של יהדות ספרד. השיר הוא חלק מקבוצת השירים ה-"ציונים" שכולל שירי אהבה וגעגועים למולדת שכתב רבי יהודה הלוי ושהוכנסו לסדר הקינות לתשעה באב בשני הנוסחים של קהילות אשכנז ואירופה. השיר מדבר על הגעגועים לאדמתה של ארץ ישראל ועל הרצון לחזור ולהתאחד איתה כעם. בשיר זה הכוונה בשם "ציון" הוא לא ככינוי לירושלים כמו שבדרך כלל שם זה מוזכר, אלא לארץ ישראל בכללותה. השיר כולל גם אזכורים למקומות ספציפיים בארץ ישראל, בין היתר בית אל, חברון והשומרון. השיר הולחן מספר רב של פעמים, גם בלחנים שמטרתם ללוות את קינות תשעה באב וגם במוזיקה הכללית, בין היתר על ידי המלחינה נורית הירש. "ציון הלא תשאלי" היה מקור השראה גדול בתרבות העברית. בין יתר השפעותיו הברוכות ניתן למנות את השיר "ירושלים של זהב" שבו נעמי שמר הוסיפה בהיפוך את השורה "אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ", ובשיר "בשערייך ירושלים" של יוסי גמזו בו הוא כתב את השורה "ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך". |
| כותר |
ציון הלא תשאלי |
|---|---|
| בביצוע |
להקת כתונת הפסים |
| מתוך |
רומנסות ספרדיות ומשירת יהדות ספרד. |
| חברת התקליטים |
Ramat Gan, Israel : Hataklit |
| תאריך היצירה |
[1993] |
| השותפים ביצירה |
לירון, ציונה 1927-2010 (מלחין)
יהודה 1075 בערך-1141 (מחבר) קרול, מאירה (מעבד מוזיקלי) להקת כתונת הפסים (מבצע) |
| סוגה |
Musical traditions (Jewish),Musical traditions (Jewish), Sephardi,Songs, Hebrew Musical traditions (Jewish) |
| שפה |
heb |
| משך |
00:04:35 |
| הערות |
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו. |
| מספר מערכת |
997008755053005171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
"ציון הלא תשאלי" הוא שיר שהוקלט לראשונה בלחן זה לאלבום "רומנסות ספרדיות ומשירת יהדות ספרד" שהוקלט על ידי להקת "כתונת הפסים" בשנת 1993. את השיר הלחינה המוזיקאית והיוצרת ציונה לוי-לירון מקיבוץ שפיים שהייתה אחת הראשונות להלחין את שירת יהדות ספרת ועדות המזרח במוזיקה הישראלית.
השיר "ציון אל תשאלי" נחשב לאחד מהשירים החשובים בתור הזהב של יהדות ספרד. השיר הוא חלק מקבוצת השירים ה-"ציונים" שכולל שירי אהבה וגעגועים למולדת שכתב רבי יהודה הלוי ושהוכנסו לסדר הקינות לתשעה באב בשני הנוסחים של קהילות אשכנז ואירופה. השיר מדבר על הגעגועים לאדמתה של ארץ ישראל ועל הרצון לחזור ולהתאחד איתה כעם. בשיר זה הכוונה בשם "ציון" הוא לא ככינוי לירושלים כמו שבדרך כלל שם זה מוזכר, אלא לארץ ישראל בכללותה. השיר כולל גם אזכורים למקומות ספציפיים בארץ ישראל, בין היתר בית אל, חברון והשומרון.
השיר הולחן מספר רב של פעמים, גם בלחנים שמטרתם ללוות את קינות תשעה באב וגם במוזיקה הכללית, בין היתר על ידי המלחינה נורית הירש. "ציון הלא תשאלי" היה מקור השראה גדול בתרבות העברית. בין יתר השפעותיו הברוכות ניתן למנות את השיר "ירושלים של זהב" שבו נעמי שמר הוסיפה בהיפוך את השורה "אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ", ובשיר "בשערייך ירושלים" של יוסי גמזו בו הוא כתב את השורה "ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך".
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
