השקדיה פורחת

הקלטה מסחרית

מתוך אלבום:

השותפים ביצירה:

רבינא, מנשה (מלחין);
דושמן, ישראל (מחבר)

נגן שירים ברצף

01.

השקדיה פורחת

1:40
02.

כי תבואו אל הארץ
03.

מקהלה עליזה
04.

האילן
05.

לשנה טובה שקדיה
06.

כך הולכים השותלים

0:59
07.

הטיול הקטן

1:00
08.

ניצנים נראו בארץ
09.

רקוד עצי הגן

2:00
10.

כלניות
11.

קשתנו על שכמנו
12.

בר כוכבא

1:33
13.

אש אש

1:50
14.

למנצח שיר מזמור

2:33
15.

והבא עלינו
16.

חג שבועות תעשה לך

3:00
17.

פרי גני

2:25
18.

סלינו על כתפינו
19.

הללויה
20.

שיר תודה

1:56
21.

שירת הקציר
22.

יום של זיו

נגן שירים ברצף

	הַשְּׁקֵדִיָּה פּוֹרַחַת, וְשֶׁמֶשׁ פָּז זוֹרַחַת. צִפֳּרִים מֵרֹאשׁ כָּל גַּג מְבַשְּׂרוֹת אֶת בּוֹא הֶחָג: הָאָרֶץ מְשַׁוַּעַת: הִגִּיעָה עֵת לָטַעַת! כָּל אֶחָד יִטַּע פֹּה עֵץ, בְּאִתִּים נֵצֵא חוֹצֵץ: נִטַּע כָּל הַר וָגֶבַע, מִדָּן וְעַד בְּאֵר-שֶׁבַע: וְאַרְצֵנוּ שׁוּב נִירַשׁ - אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ. ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ - חַג הָאִילָנוֹת! ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ - חַג הָאִילָנוֹת.

	במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג. ; השיר פורסם בגלוית דואר של הקרן הקיימת לישראל (גלויה מס' 57). הגלויות הודפסו בין השנים 1932-1939.

כותר	השקדיה פורחת
כותרים נוספים	השקדיה בטראנס [ביצוע מוקלט] טו בשבט בריו דה ז'נרו [ביצוע מוקלט] טו בשבט הגיע [ביצוע מוקלט] טו בשבט [ביצוע מוקלט]
מתוך	שירי חגים לילדים לכל השנה.
חברת התקליטים	[ישראל] : ראובני הפקות
תאריך היצירה	[2000 בערך]
השותפים ביצירה	רבינא, מנשה 1899-1968 (מלחין) דושמן, ישראל 1884-1947 (מחבר)
סוגה	Children's songs,Songs, Hebrew Children's songs
שפה	heb
משך	00:01:40
הערות	רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו.
מספר מערכת	997008872057005171

כותר

כותרים נוספים

מתוך

חברת התקליטים

תאריך היצירה

השותפים ביצירה

סוגה

שפה

משך

הערות

מספר מערכת

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC

אודות

במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג.

השיר פורסם בגלוית דואר של הקרן הקיימת לישראל (גלויה מס' 57). הגלויות הודפסו בין השנים 1932-1939.