| גרסה בעבריתלֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָהחֶרֶשׁ אֵצֵא לִי אֲטַיְּלָה;לֹא בָהָר וְלֹא בַבִּקְעָה –שִׁטָּה עוֹמְדָה שָׁם עַתִּיקָה.וְהַשִּׁטָּה פּוֹתְרָה חִידוֹתוּמַגִּידָה הִיא עֲתִידוֹת.אֶת-הַשִּׁטָּה אֶשְׁאַל אָנִי:מִי וָמִי יְהִי חֲתָנִי?וּמֵאַיִן יָבוֹא, שִׁטָּה –הֲמִפּוֹלִין אִם מִלִּיטָא?הַבְּמֶרְכָּבָה יַעֲבֹר שְׁבִילוֹ,אִם בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ?וּמַה-יָּבִיא לִי שִׁלּוּמִים:חֲרוּזֵי פְנִינִים אִם אַלְגֻּמִּים?וּמַה-תָּאֳרוֹ: צַח אִם-שָׁחֹר?אַלְמָן הוּא אִם-עוֹדוֹ בָחוּר?שֶׁמָּא זָקֵן, שִׁטָּה טוֹבָה,אָז לֹא אֶשְׁמַע, אָז לֹא אֹבֶה.אֹמַר לְאָבִי: הֲמִיתֵנִי –וּבְיַד זָקֵן אַל תִּתְּנֵנִי!לְרַגְלָיו אֶפֹּל וְאֶשָּׁקֵן:אַךְ לֹא זָקֵן, אַךְ לֹא זָקֵן!גרסה ביידישניט בײַ טאָג און ניט בײַ נאַכט,גײ איך מיר אַרום פֿאַרטראַכט.ניט אױף באַרג און ניט אױף טאָל,שטײט אַ װערבע פֿון אַמאָל.ניט אױף באַרג און ניט אױף טאָל,שטײט אַ װערבע פֿון אַמאָל.אַ גבֿירטע, אַ גרױסע,איז די װערבע אַלצדינג װײסט זי.בײַ דער װערבע װעל איך פֿרגען,מײַן באַשערטען טאַקע פֿרעגען.און זי װעט מיר אַלץ דערצײלען,צו מײַן געליבטער קומט פֿון פּױלן,צו פֿון ליטע, צו פֿון זאַמעט,אַ באַנקיר, צו אַ מלמד.צו פֿון ליטע, צו פֿון זאַמעט,אַ באַנקיר, צו אַ מלמד.צו אַ בלאָנדער, אַ ברונעטער,אַ בחור, צו אַ געגטער.אפֿשר גאָר אַן אַלטן ייִדןבין איך טאַקע נישט צופֿרידן.איך װעל זאָגען טאַטע טױט מיך,נאָר ניט צום שידוך נײט מיך.אױ איך װעל דאָס ניט אױסהאַלטן,איך װעל טאַטע ניט קײַן אַלטען.אױ איך װעל דאָס ניט אױסהאַלטן,איך װעל טאַטע ניט קײַן אַלטען |
| על פי דן מירון, החמישי בסדרת שירי העם שפרסם ביאליק ב"השילוח", י"ח, חוברת ב (ק"ד), אדר תרס"ח, עמ' 109 והוא מצטרף לארבעת קודמיו בסדרה: בין נהר פרת, יש לי גן, תרזה יפה ומנהג חדש) [מהדורה מדעית של שירי ביאליק, כרך ב (דביר, 1990)]. השיר נתחבר כנראה קרוב לפרסומו ולא לפני שנת תרס"ז. מעיד דוד שמעוני: באותו יום (בשנת 1908, בפטרבורג) ראיתיו [את ביאליק] עוד פעם, בלילה, בנשף שערכה לכבודו חברת "חובבי שפת עבר": האולם הגדול והמזהיר היה מלא מפה לפה, בעיקר בני הנעורים, תלמידים ותלמידות של האוניברסיטה ויתר בתי-הספר הגבוהים שבעיר הבירה, אף כי רבים מהם לא הבינו מילה עברית. היו בתכנית הנשף כמה פרקי מוסיקה, זמרה ונגינה, ואחר כך עלה ביאליק על הבמה לרעם מחיאות כפיים שנמשכו זמן רב. הוא קרא [...] ואחר כך אחדים מ"שירי העם" וביניהם "לא ביום ולא בלילה". את השורה האחרונה "אך לא זקן, אך לא זקן" הטעים באמנות ובחן כזה, שעד היום היא מצלצלת באוזניי באינטונציה המיוחדת שלו" (פרקי זיכרונות [הוצאת דביר, 1953], עמ' 219). על פי אליהו הכהן, מקור הלחן הוא ולס רוסי [נאום בערב הענקת אות הוקרה על מפעל חיים בחקר מורשת הזמר העברי, אוניברסיטת בר-אילן, 7.6.2010, כמובא בחדשות בן עזר גליון 551]. במכתב לאורי יעקובוביץ' ביוני 2010 מסר כי מקור המידע הוא בחברת הכנסת לשעבר יהודית שמחונית, בעת שהרצה בקיבוץ גבע בשנת 1971. הלחן מותאם למילים נדפס בשירון "צלילי הארץ" בשנת תרפ"ב (שיר מס' 11, עמ' 17), אמיל סקולץ, "שירי עם יהודיים מרומניה" מביא את הנוסח היידי "די ווערבע" (שיר מס' 38 שם) בלחן זה, כפי שנרשם בשנת 1928 מפי הזמרדע לוצע בארווערמאן שהיה אז בן 16. הנוסח היידי הוא כנראה תרגום מהעברית של ביאליק, אך המהדורה המדעית של דן מירון אינה מוסרת על כך פרטים. [מתוך זמרשת] |
| כותר |
לא ביום ולא בלילה |
|---|---|
| בביצוע |
הנדל, נחמה |
| מתוך |
שירי ביאליק מפי נחמה הנדל. |
| חברת התקליטים |
Ramat Gan : הד ארצי |
| תאריך היצירה |
[1965] |
| השותפים ביצירה |
הנדל, נחמה 1936-1998 (מבצע)
|
| סוגה |
Songs, Hebrew |
| שפה |
heb;yid |
| מספר מערכת |
997008901059205171 |
תנאי השימוש:
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
