עץ השדה

הקלטה מסחרית

מתוך אלבום:

השותפים ביצירה:

חנוך, שלום (מלחין, מעבד מוזיקלי);
זך, נתן (מחבר)

נגן שירים ברצף

01.

עד מחר

3:00
02.

כמעט טוב

4:01
03.

עץ השדה

4:17
04.

עם חשיכה

3:40
05.

כולנו זקוקים לחסד

4:16
06.

אין לי זמן

3:42
07.

כשצלצלת רעד קולך

3:35
08.

את חייכת

3:00
09.

שיר באמצע הלילה

4:04
10.

פזמון חוזר

4:13
11.

ועוד לא אמרתי הכל

4:00

נגן שירים ברצף

	כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ כְּמוֹ הָעֵץ הָאָדָם נִגְדָּע וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה כְּמוֹ הָעֵץ הוּא שׁוֹאֵף לְמַעְלָה כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׂרָף בָּאֵשׁ וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה כְּמוֹ הָעֵץ הוּא צָמֵא לְמַיִם כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׁאָר צָמֵא וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה אָהַבְתִּי וְגַם שָׂנֵאתִי טָעַמְתִּי מִזֶּה וּמִזֶּה קָבְרוּ אוֹתִי בְּחֶלְקָה שֶׁל עָפָר וּמַר לִי מַר לִי בַּפֶּה כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

	‏"כי האדם עץ השדה" הוא שיר מאת נתן זך, שהלחין שלום חנוך ובוצע לראשונה על ידי נורית גלרון. השיר הופיע לראשונה בשנת 1981 באלבום "שירים באמצע הלילה" שבו שרה גלרון משירים שכתב נתן זך במיוחד לאלבום הזה, ובשיתוף עם המלחינים. שירו של זך ינק ממורשת ותיקה וענפה של דימויים בספרות היהודית לדורותיה. הדימוי העיקרי בשיר הוא השוואה דו-כיוונית בין האדם לבין העץ, ושותפות גורל ביניהם. מצד אחד, העץ והאדם שותפים לטעם החיים והצמיחה, אך מהצד השני שותף האדם גם לאכזריות ולסבל שהם מנת חלקו של העץ, עד המוות. זך גם מוסיף שהקבורה באדמה היא סוף חייו של האדם כשם שהיא ראשית חייו של העץ. שירם של נתן זך ושלום חנוך הפך לאחד משירי האבל המושמעים בישראל במקרי אסון. את המעמד הייחודי הזה שלו אפשר להסביר בנסיבות שבהן הוא התפרסם והתקבל – באוקטובר 1981 נרצח נשיא מצרים אנואר סאדאת, ושבוע וחצי לאחר מכן מת פתאום גם משה דיין. היתה זו תקופת החגים, שבה צוין יום השנה השמיני למלחמת יום כיפור. כל אלה יצרו תחושות דכדוך וחשש מפני הבאות, וההשמעות הרבות של השיר ברדיו לאחר מותם של סאדאת ודיין הביאו לזיהויו עם אותן תחושות . בערוב ימיו אמר זך כי השיר הזה היה אחד משני היחידים שכתב בחייו על המוות, אך קבל על כי רבים החמיצו את תוכנו המורבידי ומצאו בו תכנים אחרים. הוא סיפר: "אני שונא לשמוע את השיר הזה, הוא מסמל תמיד אסון. כל פעם שהייתי הולך ברחוב ושומע אותו מחלונות הבתים, הייתי רץ הביתה לראות מי מת".

כותר	עץ השדה
כותרים נוספים	כי האדם עץ השדה [ביצוע מוקלט]
בביצוע	גלרון, נורית
מתוך	שירים באמצע הלילה
חברת התקליטים	תל אביב : תקליטי סי בי אס
תאריך היצירה	[1981]
השותפים ביצירה	חנוך, שלום 1946- (מלחין, מעבד מוזיקלי) גלרון, נורית 1951- (מבצע) זך, נתן 1930-2020 (מחבר)
סוגה	Songs, Hebrew
שפה	heb
משך	00:04:17
הערות	רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו.
מספר מערכת	997008908717005171

כותר

כותרים נוספים

בביצוע

מתוך

חברת התקליטים

תאריך היצירה

השותפים ביצירה

סוגה

שפה

משך

הערות

מספר מערכת

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC

אודות

‏"כי האדם עץ השדה" הוא שיר מאת נתן זך, שהלחין שלום חנוך ובוצע לראשונה על ידי נורית גלרון. השיר הופיע לראשונה בשנת 1981 באלבום "שירים באמצע הלילה" שבו שרה גלרון משירים שכתב נתן זך במיוחד לאלבום הזה, ובשיתוף עם המלחינים.
שירו של זך ינק ממורשת ותיקה וענפה של דימויים בספרות היהודית לדורותיה. הדימוי העיקרי בשיר הוא השוואה דו-כיוונית בין האדם לבין העץ, ושותפות גורל ביניהם. מצד אחד, העץ והאדם שותפים לטעם החיים והצמיחה, אך מהצד השני שותף האדם גם לאכזריות ולסבל שהם מנת חלקו של העץ, עד המוות. זך גם מוסיף שהקבורה באדמה היא סוף חייו של האדם כשם שהיא ראשית חייו של העץ.
שירם של נתן זך ושלום חנוך הפך לאחד משירי האבל המושמעים בישראל במקרי אסון. את המעמד הייחודי הזה שלו אפשר להסביר בנסיבות שבהן הוא התפרסם והתקבל – באוקטובר 1981 נרצח נשיא מצרים אנואר סאדאת, ושבוע וחצי לאחר מכן מת פתאום גם משה דיין. היתה זו תקופת החגים, שבה צוין יום השנה השמיני למלחמת יום כיפור. כל אלה יצרו תחושות דכדוך וחשש מפני הבאות, וההשמעות הרבות של השיר ברדיו לאחר מותם של סאדאת ודיין הביאו לזיהויו עם אותן תחושות .
בערוב ימיו אמר זך כי השיר הזה היה אחד משני היחידים שכתב בחייו על המוות, אך קבל על כי רבים החמיצו את תוכנו המורבידי ומצאו בו תכנים אחרים. הוא סיפר: "אני שונא לשמוע את השיר הזה, הוא מסמל תמיד אסון. כל פעם שהייתי הולך ברחוב ושומע אותו מחלונות הבתים, הייתי רץ הביתה לראות מי מת".