חידון: מה אתם יודעים ויודעות על חג החנוכה?
לכתבה בבלוג הספרייה
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
אדון עולם
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- [הפסקול של המדינה - תקליטור מס' 7]
- 2008 השותפים ביצירה:
- חיטמן, עוזי (מלחין);
- אסנר, חיים (מעבד מוזיקלי)
נגן שירים ברצף
-
01.
שהחיינו
-
02.
אדון עולם
-
03.
שמע ישראל
-
04.
אלי אתה ואודך
-
05.
שבחי ירושלים
-
06.
כשם שאני
-
07.
ישראל ישראל בטח בשם
-
08.
תניא
-
10.
שישו את ירושלים
-
11.
אל תשליכני לעת זקנה
-
12.
יברכך
-
13.
שבת המלכה
-
14.
ידיד נפש
-
15.
ביום השבת
-
16.
דרור יקרא
-
17.
צמאה נפשי
-
18.
שאו שערים
-
19.
אין אדיר
-
20.
השמיעיני את קולך
נגן שירים ברצף
| אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא. ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נורא והוא היה, והוא הווה והוא יהיה בתפארה והוא אחד ואין שני להמשילו להחבירה. בלי ראשית בלי תכלית ולו העוז והמשרה. והוא אלי וחי גואלי וצור חבלי בעת צרה. והוא נסי ומנוסי מנת כוסי ביום אקרא |
|
השיר הולחן עבור פסטיבל הזמר החסידי השמיני (1976) וזכה במקום השני. הפיוט זכה גם ללחנים ישראליים בני זמננו וזה של עוזי חיטמן הוא כנראה הידוע שבהם. "אדון עולם" הוא מבין הפיוטים הידועים ביותר והוא מופיע בסידורים של רוב קהילות ישראל בטרם תפילת שחרית. המשקל הערבי מחזק את ההשערה ששיר זה חובר בימי הביניים, וסביר שנכתב בספרד או באיטליה. המחבר אינו ידוע, וחלק מהאחרונים ייחסוהו לרב שרירא גאון, לרב האי גאון, או לרב שלמה אבן גבירול. עם זאת, הפיוט נמצא לראשונה בסידור בן המאה ה־13, ועל־כן המחקר דחה השערות אלו. כך כתב רבי משה מאט בספר "מטה משה" על מעלתו של הפיוט: "כל מי שמכוון בעת התחלת 'אדון עולם' ערב אני בדבר שתפלתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפלתו, ואין לו שטן ופגע רע בראש השנה ויום הכיפורים בתפלתו, ואויביו נופלים לפניו, ויש אומרים אף יצר הרע משלים איתו". |
| כותר |
אדון עולם |
|---|---|
| כותרים נוספים |
עד עולם, LORD OF ALL [ביצוע מוקלט] |
| בביצוע |
חיטמן, עוזי; צמד רעים |
| מתוך |
[הפסקול של המדינה - תקליטור מס' 7] |
| תאריך היצירה |
2008 |
| השותפים ביצירה |
חיטמן, עוזי 1952-2004 (מלחין, מבצע)
אסנר, חיים (מעבד מוזיקלי) צמד רעים (מבצע) |
| סוגה |
Songs, Hebrew |
| שפה |
heb |
| משך |
00:04:42 |
| הערות |
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו. טקסט מסורתי. |
| מספר מערכת |
997008976951505171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר הולחן עבור פסטיבל הזמר החסידי השמיני (1976) וזכה במקום השני. הפיוט זכה גם ללחנים ישראליים בני זמננו וזה של עוזי חיטמן הוא כנראה הידוע שבהם.
"אדון עולם" הוא מבין הפיוטים הידועים ביותר והוא מופיע בסידורים של רוב קהילות ישראל בטרם תפילת שחרית. המשקל הערבי מחזק את ההשערה ששיר זה חובר בימי הביניים, וסביר שנכתב בספרד או באיטליה. המחבר אינו ידוע, וחלק מהאחרונים ייחסוהו לרב שרירא גאון, לרב האי גאון, או לרב שלמה אבן גבירול. עם זאת, הפיוט נמצא לראשונה בסידור בן המאה ה־13, ועל־כן המחקר דחה השערות אלו.
כך כתב רבי משה מאט בספר "מטה משה" על מעלתו של הפיוט: "כל מי שמכוון בעת התחלת 'אדון עולם' ערב אני בדבר שתפלתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפלתו, ואין לו שטן ופגע רע בראש השנה ויום הכיפורים בתפלתו, ואויביו נופלים לפניו, ויש אומרים אף יצר הרע משלים איתו".
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
