כי אשמרה שבת

הקלטה מסחרית

מתוך אלבום:

השותפים ביצירה:

חורי, יוסי (מעבד מוזיקלי)

נגן שירים ברצף

01.

פתחי דלתך הסגורה

2:11
02.

כי אשמרה שבת

3:48
03.

הקטנטנה הסמיקה

2:39
04.

דרור יקרא

3:11
05.

אמא טרם ראיתי

3:12
06.

שני אהובים לי אמא

2:59
07.

התאהבתי בזמר

3:43
08.

שחרחורת

2:36
09.

פתחי את התריס

2:25
10.

השושנה פורחת

3:30
11.

השקדיות

2:45
12.

למה זה תבכי ילדונת

3:10

נגן שירים ברצף

	כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵנִי / אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי אָסוּר מְצֹא חֵפֶץ לַעֲשׂוֹת דְּרָכִים / גַּם מִלְּדַבֵּר בּוֹ דִּבְרֵי צְרָכִים דִּבְרֵי סְחוֹרָה אוֹ דִבְרֵי מְלָכִים / אֶהְגֶּה בְּתוֹרַת אֵל וּתְחַכְּמֵנִי בּוֹ אֶמְצְאָה תָמִיד נוֹחַ לְנַפְשִׁי / הִנֵּה לְדוֹר רִאשׁוֹן נָתַן קְדוֹשִׁי מוֹפֵת בְּתֵת לֶחֶם מִשְׁנֶה בַּשִּׁשִּׁי / כָּכָה בְּכָל שִׁשִּׁי יַכְפִּיל מְזוֹנִי רָשַׁם בְּדַת הַיּוֹם (הָאֵל) חֹק אֶל סְגָנָיו / בּוֹ לַעֲרֹךְ לֶחֶם פָּנִים לְפָנָיו עַל כֵּן לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ עַל פִּי נְבוֹנָיו / אָסוּר לְבַד מִיּוֹם כִּפּוּר עֲוֹנִי הַיּוֹם מְכֻבָּד הוּא יוֹם תַּעֲנוּגִים / לֶחֶם וְיַיִן טוֹב בָּשָׂר וְדָגִים הַשְּׂמֵחִים בּוֹ הֵם שִׂמְחָה מַשִּׂיגִים / כִּי יוֹם שְׂמָחוֹת הוּא וּתְשַׂמְּחֵנִי מֵחֵל מְלָאכָה בּוֹ סוֹפוֹ לְהַכְרִית / עַל כֵּן אֲכַבֵּס בּוֹ לִבִּי בְּבוֹרִית אֶתְפַּלְּלָה אֶל אֵל עַרְבִית וְשַׁחֲרִית / מוּסָף וְגַם מִנְחָה הוּא יַעֲנֵנִי

	"כי אשמרה שבת" הוא אחד מפיוטי השבת הנפוצים והידועים ביותר, המושר על ידי כל קהילות ישראל. מחברו של הפיוט הוא ר' אברהם אבן עזרא, בן המאה ה-12, מגדולי משוררי תור הזהב, שהיה גם פרשן מקרא ומדען. הפיוט בנוי מחמישה בתים ובצורת אקרוסטיכון, כך שחמש האותיות הראשונות שבכל אחד מחמשת הבתים יוצרות את המילה "אברהם", שם המחבר. לאורך כל הפיוט ניכרת ובולטת שמחתו של המשורר ביום השבת ואהבתו אליה. בשבת הוא נח, מתענג בלימוד התורה ובסעודות השבת, מתרחק מדברי חול, מטהר את לבו מתחבר למהות הרוחנית של השבת. הפזמון החוזר של הפיוט מדגיש את חשיבותה של השבת, המהווה אות ועדות לקשר שבין עם ישראל והקב"ה ולברית שביניהם. במהלך הדורות חוברו לפיוט עשרות לחנים, חלקם לחנים שהוצמדו והותאמו לפיוט. מרביתם של הלחנים משקפים את הלך הרוח השמח השורה על השיר.

	שפת לאדינו, שהיא תערובת של ספרדית ועברית, דוברה במשך מאות שנים בפיהם של היהודים הספרדים שהתגוררו בארצות שמסביב לאגן הים התיכון. יהודים אלה הם צאצאיהם של היהודים שגורשו מספרד בשנת 1492. גם היום משמשת שפת לאדינו רבים מיהודי הבלקן, טורקיה, וישראל.יוסי חורי ונסים מנחם, שמשפחותיהם מוצאן, הראשונה מעיראק והשניה מתימן, הם כיום זמרי הפולקלור המפורסמים ביותר בישראל הפרברים - ושוב ושוב הם יוצאים כמנצחים בפסטיבלים של הזמר הישראלי. כאן לפנינו הם שרים את השירים שבחרו בקפדנות ובאהבה מן האוצר המתנגן של מוסיקת לאדינו.את השקדיות שתלתי למען עיניך הירוקות. את כתפי וזרועותי צמותיך יכסו..." השירה היא גלוית-לב, ללא מעצורים, חושנית וכל־ כולה מלאה סמלים ורמזים. כאבות אבותיהם, יוצרי שירת ספרד העברית, כן גם אותם משוררים אלמונים של שירי לאדינו עירבבו תמיד את שירי אהבתם בשירי אהבה ממין אחר, שירי אהבה למסורת הדת והאמונה, ולהתגלמותן בשבת. כך שרו, ועדיין הם שרים, דור אחרי דור, מרמות אנטוליה שבטורקיה ועד לפרדסי ספרד תחת יקוד החמה שבשמיים התכולים של הים התיכון.

כותר	כי אשמרה שבת
כותרים נוספים	Transliterated title: Ki Eshmerah
בביצוע	הפרברים (צמד)
מתוך	הפרברים בשירת לאדינו.
חברת התקליטים	[ישראל] : CBS
תאריך היצירה	[1966]
השותפים ביצירה	חורי, יוסי 1940- (מעבד מוזיקלי) הפרברים (צמד) (מבצע)
סוגה	Songs, Hebrew,Songs, Ladino Synagogue music
שפה	heb
משך	00:03:48
הערות	לחן מסורתי. רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו.
מספר מערכת	997009118523105171

כותר

כותרים נוספים

בביצוע

מתוך

חברת התקליטים

תאריך היצירה

השותפים ביצירה

סוגה

שפה

משך

הערות

מספר מערכת

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC

אודות

"כי אשמרה שבת" הוא אחד מפיוטי השבת הנפוצים והידועים ביותר, המושר על ידי כל קהילות ישראל. מחברו של הפיוט הוא ר' אברהם אבן עזרא, בן המאה ה-12, מגדולי משוררי תור הזהב, שהיה גם פרשן מקרא ומדען.
הפיוט בנוי מחמישה בתים ובצורת אקרוסטיכון, כך שחמש האותיות הראשונות שבכל אחד מחמשת הבתים יוצרות את המילה "אברהם", שם המחבר. לאורך כל הפיוט ניכרת ובולטת שמחתו של המשורר ביום השבת ואהבתו אליה. בשבת הוא נח, מתענג בלימוד התורה ובסעודות השבת, מתרחק מדברי חול, מטהר את לבו מתחבר למהות הרוחנית של השבת. הפזמון החוזר של הפיוט מדגיש את חשיבותה של השבת, המהווה אות ועדות לקשר שבין עם ישראל והקב"ה ולברית שביניהם.
במהלך הדורות חוברו לפיוט עשרות לחנים, חלקם לחנים שהוצמדו והותאמו לפיוט. מרביתם של הלחנים משקפים את הלך הרוח השמח השורה על השיר.