| הָעֶרֶב יוֹרֵד עֲלֵי אֹפֶק בּוֹעֵררוּחוֹת בַּצַּמֶּרֶת הִרְטִיטוּוְאָנוּ סָבִיב לַמְּדוּרָה נְסַפֵּרעַל אִישׁ הַפַּלְמָ"ח וּשְׁמוֹ דּוּדוּ:אִתָּנוּ הָלַךְ בַּמַּסָּע הַמְּפָרֵךְאִתָּנוּ סִיֵּר הוּא בַּגְּבוּלבַּקוּמְזִיץ הָיָה מְזַמֵּר וְעוֹד אֵיךְאִתָּנוּ סָחַב מִן הַלּוּל...הַגִּישׁוּ פִינְגָּ'אן וְהַגִּידוּ:הֲיֵשׁ עוֹד פַּלְמַחְ'נִיק כְּמוֹ דּוּדוּ?הָיְתָה לוֹ בְּלוֹרִית מְקֻרְזֶלֶת שֵׁעָרהָיְתָה לוֹ בַּת צְחוֹק בָּעֵינַיִםוְעֵת הִקִּיפוּהוּ בָּנוֹת עַד צַוָּאר -צָחַק הוּא עַד לֵב הַשָּׁמַיִם.אַךְ "לֵיל הוֹרָדָה" מִן הַלֵּב לֹא יַחְלֹף -עֵת עֹגֶן בַּחֹשֶׁךְ חָרַקהוּא יֶלֶד נָשָׂא מִן הַיָּם אֶל הַחוֹףלִטֵּף אֶת לֶחְיוֹ וְשָׁתַק.חָשְׁבוּ אָז הַחֶבְרֶ'ה: אָבוּד הוּאלְאָן הִתְגַּלְגַּלְתָּ יַא דּוּדוּ?וְהִנֵּה הַ"זֶּקְס" בָּא בְּעֶרֶב אֶחָדזָרַח אָז יָרֵחַ שֶׁל קַיִץוְדוּדוּ חִבֵּק אֶת הַסְּטֶן שֶׁבַּיָּדוְחֶרֶשׁ יָצָאנוּ בַּלַּיִל...עִם שַׁחַר הֵבֵאנוּ אוֹתוֹ מִן הַקְּרָבהַבְּרוֹשׁ צַמַּרְתּוֹ אַט הִרְכִּין.רַק מִי שֶׁשָּׁכַל אֶת הַטּוֹב בְּרֵעָיואוֹתָנוּ יוּכַל לְהָבִין... רֵעַי, נָא אִמְרוּ וְהַגִּידוּ:הַעוֹד מְחַיֵּךְ הוּא שָׁם, דּוּדוּ?... |
| אחד משירי הזיכרון הותיקים והמושרים ביותר הוא השיר "דודו" שכתב חיים חפר והלחין אלכסנדר אוריה בוסקוביץ בשנת 1948. את תווי השיר מסר בוסקוביץ' לחיים חפר בעת ההכנות להקמת הלהקה המרכזית. חיים חפר היה באותה העת מפקד להקת הצ'יזבטרון והוא נתן את השיר דודו למפקד הלהקה המרכזית. עוד על השיר ראו נתן שחר, שיר שיר עלה נא, עמ' 172. ; השיר נכתב על דודו צ'רקסקי, שנפל בהתקפה על משטרת נבי-יושע במצודת כ"ח. השיר נכתב להצגה "הוא הלך בשדות" מאת משה שמיר ובבימוי יוסף מילוא, שהוצגה לראשונה בתיאטרון הקאמרי במאי 1948.-- זמרשת |
| בחסד יום הנס, בפעום שוב שעת הנפלאות של תולדותינו, נעורו כמה גורמים לצורך בכינוסם יחדיו, אל תקליט אחד, של כמה שירי מגן ומר, מאז ראשית העברי בארץ ישראל ועד לקום המדינה. הכוונה לשירים שחובר וברו והושרו בשלבים שונים של המחתרת העברית על כל גווניה.כבר במיון ראשון נוכחו המלקטים לדעת כי אין אין כלקט כלשהו, נבחר וקפדני ככל שיהיה, משום מצוי מלוא היקפו של הנושא. משום כך, אף כי הוטל עליהם. לא התירו המלקטים זכות לעצמם לטפל בחומר עדין ורניש זה ככל הראוי לו. והם מנסים בזה רק להסב את הדעת עת לנושא ולעורר אליו ת עניינו של הציבור. לשם כך תלשו אלומת שירים דקה משדה התרומות המבורך שבאה בהם לידי גלוי - ולו גם במעט - ציצת תפרחתם של ימי המחתרת המופלאים.רק שירים מעטים מבין שיריה הרבים של המחתרת העברית עברו את מחסום הקול באזנו של היישוב. מנגינות ללא ספור, שותתות ומסוערות ככל שנולדו, מתו באיבן, כבולות לזמן ולמקום ולקומץ האלמונים המופלא ששר ומילל אותן. את אלו לא נביא הפעם, כוונתנו היתה לבחור בצרור שירים שאזנו של תושב הארץ נעשתה כרויה להם במשך השנים, שהכיר אותם ושורר אותם, כאז כן היום, מתוך רטט נפשי ובתחושה של שותפות גורל.דומה כי אין צורך להדגיש שליקוט השירים המובאים בתקליט זה נעשה מתוך רגש של יראת כבוד גדולה והרכנת ראש הן בפני רומו של הנושא עצמו והן בפני רוממות נושאיו כולם. מעבר לכל חילוקי דעות ומוקדי-ניגוש שהיו קיימים. או עודם קיימים, בתפישות עולמם של ארגוני המחתרת השונים - אין כשירים עצמם, עדות אצילה יותר וזכה יותר לטוהר המניעים ולקדושת התכלית שלמענה חרפו את נפשם גבורי המחתרות כולן במערכות ישראל. [יעקב אורלנד] -- מתוך הכריכה הפנימית של התקליט |
| כותר |
דודו |
|---|---|
| בביצוע |
ישראלי, שמעון |
| מתוך |
שירי לוחמים |
| חברת התקליטים |
ישראל : הד ארצי |
| תאריך היצירה |
[1967] |
| השותפים ביצירה |
בוסקוביץ, אלכסנדר אוריה 1907-1964 (מלחין)
ישראלי, שמעון 1932-2023 (מבצע) חפר, חיים 1925-2012 (מחבר) |
| סוגה |
Songs, Hebrew |
| שפה |
heb |
| מספר מערכת |
997009938830405171 |
תנאי השימוש:
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
