| מְכוֹרָה שֶׁלִּי, אֶרֶץ נוֹי אֶבְיוֹנָה –לַמַּלְכָּה אֵין בַּיִת, לַמֶּלֶךְ אֵין כֶּתֶר.וְשִׁבְעָה יָמִים אָבִיב בַּשָּׁנָהוְסַגְרִיר וּגְשָׁמִים כָּל הַיֶּתֶר.אַךְ שִׁבְעָה יָמִים הַוְּרָדִים פּוֹרְחִים,וְשִׁבְעָה יָמִים הַטְּלָלִים זוֹרְחִים,וְשִׁבְעָה יָמִים חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים,וְכָל קַבְּצָנַיִךְ עוֹמְדִים בָּרְחוֹבוְנוֹשְׂאִים חִוְּרוֹנָם אֶל הָאוֹר הַטּוֹב,וְכָל קַבְּצָנַיִךְ שְׂמֵחִים.מְכוֹרָה שֶׁלִּי, אֶרֶץ נוֹי אֶבְיוֹנָה,לַמַּלְכָּה אֵין בַּיִת לַמֶּלֶךְ אֵין כֶּתֶר.רַק שִׁבְעָה יָמִים חַגִּים בַּשָּׁנָהוְעָמָל וְרָעָב כָּל הַיֶּתֶר.אַךְ שִׁבְעָה יָמִים הַנֵּרוֹת בְּרוּכִיםוְשִׁבְעָה יָמִים שֻׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים,וְשִׁבְעָה יָמִים הַלְּבָבוֹת פְּתוּחִים,וְכָל קַבְּצָנַיִךְ עוֹמְדִים בִּתְפִלָּה,וּבָנַיִךְ בְּנוֹתַיִךְ חָתָן כַּלָּה,וְכָל קַבְּצָנַיִךְ אַחִים.עֲלוּבָה שֶׁלִּי, אֶבְיוֹנָה וּמָרָה,לַמֶּלֶךְ אֵין בַּיִת, לַמַּלְכָּה אֵין כֶּתֶר –רַק אַחַת בָּעוֹלָם אֶת שִׁבְחֵךְ אָמְרָהוּגְנוּתֵךְ חֶרְפָּתֵךְ כָּל הַיֶּתֶר.וְעַל כֵּן אֵלֵךְ לְכָל רְחוֹב וּפִנָּה,לְכָל שׁוּק וְחָצֵר וְסִמְטָה וְגִנָּה,מֵחֻרְבָּן חוֹמוֹתַיִךְ כָּל אֶבֶן קְטַנָּה –אֲלַקֵּט וְאֶשְׁמֹר לְמַזְכֶּרֶת.וּמֵעִיר לְעִיר, מִמְּדִינָה לִמְדִינָהאָנוּדָה עִם שִׁיר וְתֵבַת נְגִינָהלְתַנּוֹת דַּלּוּתֵךְ הַזּוֹהֶרֶת. |
|
ב-1951 שלחה לאה גולדברג לאברהם שלונסקי את מחזור השירים "משירי ארץ אהבתי" והוא פרסם אותם בכתב העת "אורלוגין". השיר הראשון במחזור הוא "מכורה שלי". לאה גולדברג העבירה את שנות חייה הראשונות בעיר קוֹבנה. בימי מלחמת העולם הראשונה גורשו יהודי ליטא אל פנים רוסיה ולאה גולדברג ומשפחתה נדדו מעיר לעיר. ליטא היא ככל הנראה הארץ הגשומה שאליה מתייחסת גולדברג בשיר. רמז לכך אפשר למצוא ברשימה שכתבה ביומנה ב-1929: "פני כולם מועדים לחוץ לארץ. יש תקוות. ואני? החיים ריקים עד אין סוף. מאה ושישים יום בשנה יורד גשם בליטא. וסערות גדולות אין כאן". טובה הראל כתבה שהשיר הוא גילוי הלב של לאה גולדברג על שנות הזוועה באירופה. היא טוענת שהשיר הוא גל-עד לארץ אהבתה של גולדברג. יש הטוענים שהשיר מתייחס דווקא לארץ ישראל, ואולם כמה חוקרים אומרים שהשיר לא נכתב על ארץ מסוימת, אלא מתאר הלך-נפש. בשנת 1970 ביקשה חוה אלברשטיין מדפנה אילת להלחין את השיר והוא נעשה לשיר הנושא של אלבומה. אלברשטיין סיפרה בראיון: "במידה מסוימת זה השיר האישי ביותר ששרתי אי פעם. מהרגע הראשון שקראתי אותו ידעתי שזה השיר שלי, של חיי, של הביוגרפיה שלי – עבר, הווה וגם עתיד. יש משהו עדין וצנוע ולא מתייהר בשיר הזה". בשנת 2018, בחגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל, ביצעה שרית חדד את השיר בטקס הדלקת המשואות. הועלתה על כך ביקורת לאור העובדה שהשיר ככל הנראה מדבר על ליטא וכי גם אם מקבלים את הטענה שהוא מתייחס לארץ ישראל - התיאור בו עצוב ועגום מאד. |
| כותר |
משירי ארץ אהבתי |
|---|---|
| בביצוע |
אלברשטיין, חוה |
| חברת התקליטים |
תל אביב : תקליטי סי בי אס |
| תאריך היצירה |
[1978] |
| השותפים ביצירה |
אילת, דפנה 1938-2002 (מלחין)
גולדברג, לאה 1911-1970 (מחבר) אלברשטיין, חוה 1946- (מבצע) |
| סוגה |
Songs, Hebrew |
| שפה |
heb |
| מספר מערכת |
997010567224205171 |
תנאי השימוש:
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
