כי האדם עץ השדה

הקלטה מסחרית

[ישראל] : [מוציא לאור לא ידוע]
2022

השותפים ביצירה:

	כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ כְּמוֹ הָעֵץ הָאָדָם נִגְדָּע וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה כְּמוֹ הָעֵץ הוּא שׁוֹאֵף לְמַעְלָה כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׂרָף בָּאֵשׁ וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה כְּמוֹ הָעֵץ הוּא צָמֵא לְמַיִם כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׁאָר צָמֵא וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה אָהַבְתִּי וְגַם שָׂנֵאתִי טָעַמְתִּי מִזֶּה וּמִזֶּה קָבְרוּ אוֹתִי בְּחֶלְקָה שֶׁל עָפָר וּמַר לִי מַר לִי בַּפֶּה כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

	‏"כי האדם עץ השדה" הוא שיר מאת נתן זך, שהלחין שלום חנוך ובוצע לראשונה על ידי נורית גלרון. השיר הופיע לראשונה בשנת 1981 באלבום "שירים באמצע הלילה" שבו שרה גלרון משירים שכתב נתן זך במיוחד לאלבום הזה, ובשיתוף עם המלחינים. שירו של זך ינק ממורשת ותיקה וענפה של דימויים בספרות היהודית לדורותיה. הדימוי העיקרי בשיר הוא השוואה דו-כיוונית בין האדם לבין העץ, ושותפות גורל ביניהם. מצד אחד, העץ והאדם שותפים לטעם החיים והצמיחה, אך מהצד השני שותף האדם גם לאכזריות ולסבל שהם מנת חלקו של העץ, עד המוות. זך גם מוסיף שהקבורה באדמה היא סוף חייו של האדם כשם שהיא ראשית חייו של העץ. שירם של נתן זך ושלום חנוך הפך לאחד משירי האבל המושמעים בישראל במקרי אסון. את המעמד הייחודי הזה שלו אפשר להסביר בנסיבות שבהן הוא התפרסם והתקבל – באוקטובר 1981 נרצח נשיא מצרים אנואר סאדאת, ושבוע וחצי לאחר מכן מת פתאום גם משה דיין. היתה זו תקופת החגים, שבה צוין יום השנה השמיני למלחמת יום כיפור. כל אלה יצרו תחושות דכדוך וחשש מפני הבאות, וההשמעות הרבות של השיר ברדיו לאחר מותם של סאדאת ודיין הביאו לזיהויו עם אותן תחושות . בערוב ימיו אמר זך כי השיר הזה היה אחד משני היחידים שכתב בחייו על המוות, אך קבל על כי רבים החמיצו את תוכנו המורבידי ומצאו בו תכנים אחרים. הוא סיפר: "אני שונא לשמוע את השיר הזה, הוא מסמל תמיד אסון. כל פעם שהייתי הולך ברחוב ושומע אותו מחלונות הבתים, הייתי רץ הביתה לראות מי מת".

בביצוע	פולק, עמית
חברת התקליטים	[ישראל] : [מוציא לאור לא ידוע]
תאריך היצירה	2022
השותפים ביצירה	חנוך, שלום 1946- (מלחין) פולק, עמית (זמר, מעבד מוזיקלי) זך, נתן 1930-2020 (מחבר) רוט, שי (מעבד מוזיקלי, מפיק)
סוגה	Songs, Hebrew
תיאור פיזי	1 מקור מקוון.
שפה	heb
משך	00:04:35
הערות	מן האלבום רדיו הקצה - זיכרון אחר.
הערת משתתפים	שי רוט: גיטרות, מקלדות, תכנותים, טמבורין וקולות ; עמית פולק: שירה, סקסופון וקולות ; עומר ספנסר: תופים, בונגוס ; עמרי קרן: גיטרה בס ; אלדר קדם: גיטרה קלאסית ; איתי זנגי: הקלטת שירה, תופים ובונגוס ; מיקס: שי רוט ; מאסטרינג: מאור אלוש.
הערת הפקה	מילים: נתן זך ; לחן: שלום חנוך ; הפקה מוזיקלית: שי רוט ; עיבוד: שי רוט ועמית פולק.
מספר מדף	LINKTON
מספר מערכת	997011341460205171

בביצוע

חברת התקליטים

תאריך היצירה

השותפים ביצירה

סוגה

תיאור פיזי

שפה

משך

הערות

הערת משתתפים

הערת הפקה

מספר מדף

מספר מערכת

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC

אודות

‏"כי האדם עץ השדה" הוא שיר מאת נתן זך, שהלחין שלום חנוך ובוצע לראשונה על ידי נורית גלרון. השיר הופיע לראשונה בשנת 1981 באלבום "שירים באמצע הלילה" שבו שרה גלרון משירים שכתב נתן זך במיוחד לאלבום הזה, ובשיתוף עם המלחינים.
שירו של זך ינק ממורשת ותיקה וענפה של דימויים בספרות היהודית לדורותיה. הדימוי העיקרי בשיר הוא השוואה דו-כיוונית בין האדם לבין העץ, ושותפות גורל ביניהם. מצד אחד, העץ והאדם שותפים לטעם החיים והצמיחה, אך מהצד השני שותף האדם גם לאכזריות ולסבל שהם מנת חלקו של העץ, עד המוות. זך גם מוסיף שהקבורה באדמה היא סוף חייו של האדם כשם שהיא ראשית חייו של העץ.
שירם של נתן זך ושלום חנוך הפך לאחד משירי האבל המושמעים בישראל במקרי אסון. את המעמד הייחודי הזה שלו אפשר להסביר בנסיבות שבהן הוא התפרסם והתקבל – באוקטובר 1981 נרצח נשיא מצרים אנואר סאדאת, ושבוע וחצי לאחר מכן מת פתאום גם משה דיין. היתה זו תקופת החגים, שבה צוין יום השנה השמיני למלחמת יום כיפור. כל אלה יצרו תחושות דכדוך וחשש מפני הבאות, וההשמעות הרבות של השיר ברדיו לאחר מותם של סאדאת ודיין הביאו לזיהויו עם אותן תחושות .
בערוב ימיו אמר זך כי השיר הזה היה אחד משני היחידים שכתב בחייו על המוות, אך קבל על כי רבים החמיצו את תוכנו המורבידי ומצאו בו תכנים אחרים. הוא סיפר: "אני שונא לשמוע את השיר הזה, הוא מסמל תמיד אסון. כל פעם שהייתי הולך ברחוב ושומע אותו מחלונות הבתים, הייתי רץ הביתה לראות מי מת".