|
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז: הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו: הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר: הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן: מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר: הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן: מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב: הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם: <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
|
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוא המזמור השני מבין מזמורי ההלל הנאמר בימים מיוחדים. בשל תוכנו, נתייחד למזמור זה מקום של כבוד גם בחג הפסח - הוא חותם את תפילת ערבית של ליל פסח (כמנהג הספרדים) ומושר בליל הסדר – בתוך ההגדה של פסח. מבין כל מזמורי ההלל מזמור זה הוא היחיד המתייחס לאירועים לאומיים־היסטוריים שהתרחשו בהקשר של יציאת מצרים: קריעת ים סוף, קריעת הירדן, ואולי גם רמזים למעמד הר סיני. המזמור סימטרי ביחידותיו השונות – כל פסוק משמונת פסוקיו מכיל תקבולת, שאורכי צלעותיה שווים פחות או יותר. כל צמד פסוקים בונה יחידת משמעות פשוטה אחת – מעין בית. הבית הראשון פותח בציון הזמן של יציאת מצרים, אך כיוון שבמהלך המזמור נזכרים אירועים שונים שהתרחשו מאז היציאה ממצרים ועד למעבר הירדן, מסתבר כי הפסוק הראשון אינו מהווה תיאור זמן נקודתי של אירוע היציאה ממצרים, אלא משמש נקודת התחלה בזמן לאירועים מכוננים ודרמטיים בהיסטוריה של עם ישראל המהווים מעין רקע, השראה והעצמה לאמירת ההלל כך מזכיר הבית השני כמה אירועים שהתרחשו בזמנים שונים: קריעת ים סוף (שבעה ימים לאחר היציאה ממצרים), וקריעת הירדן (בסוף ארבעים שנות ההליכה במדבר). ריקוד ההרים והגבעות רומז אף לאירוע היסטורי – חרדתו וזעזועו של הר סיני כשניתנה עליו תורה. אופיו החגיגי של המזמור ומשקלו הקצבי והסימטרי הוליד לחנים רבים שנתחברו למזמור זה לאורך הדורות, וכמעט בכל המנהגים נוהגים לשיר את המזמור הזה. מרבית הלחנים מדגישים את השאלות והתשובות שבמזמור. החזן שר את צלעית השאלה והקהל משיב בשירת התשובה. לחן מוכר מאד הוא זה העושה שימוש בשני קולות, כך שהקהל מתחלק לשניים, קול אחד מצטרף לחזן וקול שני לקהל. |
|
• * עַם לֹעֵז - עם המדבר בשפה זרה, כינוי למצרים. |
| כותר |
תהלים קיד: בצאת ישראל ממצרים |
|---|---|
| מעגל השנה |
חנוכה;לכל עת;סוכות;פסח;ראש חודש;שבועות;שמחת תורה / שמיני עצרת |
| מועד התפילה |
אחר ללא לחן |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
* עַם לֹעֵז - עם המדבר בשפה זרה, כינוי למצרים.
* הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו - נודע בגויים שארץ יהודה וישראל תהא מקום קדשו של ה'.
* הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס - ים סוף ראה את התגלות ה' ונסיו וברח, רמז לקריעת הים.
* הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר - קריעת מי הירדן בימי יהושע כאשר נכנסו בני ישראל לארץ - הירדן סב לאחור - הפך את כיוון זרימתו ושב אחורנית (יהושע ג, טז-יז)
* הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן - ההרים והגבעות זעו ממקומם ורקדו. רמז למעמד הר סיני, שאז על פי המדרש הבריאה כולה נזדעזעה.
* חוּלִי, אָרֶץ - פנייה בלשון ציווי אל הארץ כאומר לה: רקדי ונועי, או: רעדי, חרדי - מלפני הופעתו של ה'.
* הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם - ה', ההופך את הסלע לאגם מים, רמז להכאת הסלע על ידי משה (שמות יז, ו).
* חַלָּמִיש - סלע קשה.
* לְמַעְיְנוֹ מָיִם - למעין מים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
