|
אגדלך / ר' אברהם אבן עזרא אֲגַדֶּלְךָ אֱלֹהֵי כָל נְשָׁמָה וְאוֹדֶךָ בְּרָב פַּחַד וְאֵימָה בְּעָמְדִי תּוֹךְ קְהָלָךְ צוּר לְרוֹמֵם לְךָ אֶכְרַע וְאָכֹף רֹאשׁ וְקוֹמָה רְקִיעֵי רוֹם הֲלֹא נָטָה בְמִבְטָא וְהָאָרֶץ יְסָדָהּ עַל בְּלִימָה הֲיוּכַל אִישׁ חֲקוֹר אֶת סוֹד יְצָרוֹ וּמִי הוּא זֶה בְּכָל קֶדְמָה וְיָמָּה מְרוֹמָם הוּא עֲלֵי כָל פֶּה וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר הִפְלִיא וְעָשָׂה כֹל בְּחָכְמָה וְיִתְגַּדַּל בְּגוֹי קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּעָלְמָא |
|
פיוט קצר לכל עת מאת ר' אברהם אבן עזרא, ששמו הפרטי חתום בראשי הבתים. הפיוט אהוב ומוכר בקרב כל הקהילות. במקור ייעד אמנם ראב"ע את פיוטו כ'רשות' לקדיש (כפי שאפשר ללמוד מהשורה האחרונה של הפיוט) אולם בימינו הוא מושר בכל עת, במיוחד בשבתות ובעתות שמחה. |
|
• אֲגַדֶּלְךָ - המשורר מבקש לגדל ולרומם את שמו של הקב"ה בעולם. הפיוט פותח במילה 'אגדלך' ומסתיים במילה 'יתגדל', מילה הפותחת את הקדיש ומובילה את הפיוט אל ייעוד - 'רשות' לאמירת קדיש. |
| כותר |
אגדלך / ספרד ירושלים / משה חבושה |
|---|---|
| לחן ממסורת |
אגדלך / ספרד ירושלים |
| מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מועד התפילה |
אחר |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
34 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• אֲגַדֶּלְךָ - המשורר מבקש לגדל ולרומם את שמו של הקב"ה בעולם. הפיוט פותח במילה 'אגדלך' ומסתיים במילה 'יתגדל', מילה הפותחת את הקדיש ומובילה את הפיוט אל ייעוד - 'רשות' לאמירת קדיש.
• אֱלֹהֵי כָל נְשָׁמָה - הקב"ה, הנותן נשמה באדם. על פי לשון הברכה הפותחת את ברכות השחר: אֱלֹהַי נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה...אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת.
• בְּעָמְדִי תּוֹךְ קְהָלָךְ - בעומדי בתפילה לפניך.
• צוּר - כינוי לאל, מלשון חוזק.
• רְקִיעֵי רוֹם הֲלֹא נָטָה בְמִבְטָא - האל כביכול פרש את הרקיע בעולם באמצעות דיבור. נשען על מדרשי חז"ל ועל האמור בתהלים (לג, ו): בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם; ובירמיהו (י, יב): וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם.
• וְהָאָרֶץ יְסָדָהּ עַל בְּלִימָה - הארץ יוסדה על לא כלום, ללא תשתיות ויסוד. על פי איוב (כו, ז): נֹטֶה צָפוֹן עַל תֹּהוּ תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה.
• הֲיוּכַל אִישׁ חֲקוֹר אֶת סוֹד יְצָרוֹ - שאלה רטורית - כיצד יוכל האדם יכול לחקור ולהבין את הקב"ה אשר יצר אותו.
• וּמִי הוּא זֶה בְּכָל קֵדְמָה וְיָמָּה - שאלה רטורית - האם יש כמו האל בכל קצוות העולם, במזרח (קֵדְמָה) ובמערב (יָמָּה).
• מְרוֹמָם הוּא עֲלֵי כָל פֶּה וְלָשׁוֹן - הקב"ה מהולל בדיבור ובשירה.
• אֲשֶׁר הִפְלִיא וְעָשָׂה כֹּל בְּחָכְמָה - הלשון על פי ברכת "אשר יצר": אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה...רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׁוֹת.
• וְיִתְגַּדַּל - חתימת הפיוט מקשרת את הפיוט לקדיש, הנפתח במילים: יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא.
• וְיִתְגַּדַּל בְּגוֹי קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן - האל מתגדל בעם ישראל שהוא עם קדוש ועליון, על פי האמור בדברים (כו, יט): וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַה'.
• וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּעָלְמָא - המשפט הפותח את הקדיש, ומשמעותו - יתקדש שמו הגדול בעולם. הלשון היא ארמית, חתימת הפיוט מובילה אל יעודו - 'רשות' לחזן לומר את הקדיש.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
