שיר חדש אשיר / כורדיסטן-זאכו / רמי עובדיה
כורדיסטן - זאכו
להאזנה
למענך / מחבר לא ידוע לְמַעַנְךָ וְלֹא לָנוּ וּלְשׁוֹכְבֵי מְעָרָה בְּנֵה נָא צְבִי תִּפְאָרָה וְלִירוּשָׁלַיִם הַיְּקָרָה בִּזְכוּת תּוֹרָה הַיְּשָׁרָה דִּבְּרוֹת עֲשָׂרָה סוֹדְךָ גַּלֵּה לְגַלְמוּדָה תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה בִּזְכוּת תּוֹרָה הַחֲמוּדָה עֵינַיִם מְאִירָה שְׁלַח לִי גוֹאֵל מְנַחֵם אֲבֵלֵי צִיּוֹן תְּנַחֵם אַתָּה תָּקוּם וּתְרַחֵם וּתְכוֹנֵן עֲפָרָהּ {{עַד מָתַי תִּשְׁכַּח בָּנֶיךָ}} {{וַעֲדַת סְגֻלָּתֶךָ}} {{שָׁתוּ כּוֹס מִיָּדֶיךָ}} {{וְגַם מָצוּ שְׁמָרָהּ}} בְּאוֹיְבַי עֲשֵׂה נְקָמָה כִּי קָמוּ עָלַי בְּיַד רָמָה כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה עִם בֶּן הַגְּבִירָה {{הֲשִׁיבֵנוּ וְנָשׁוּבָה}} {{אֶל תּוֹךְ צִיּוֹן הָעֲלוּבָה}} {{וְנִהְיֶה שָׁם בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה}} {{לֵב טָהוֹר לָנוּ בְּרָא}} {{שְׁלַח לָנוּ אֶת מְשִׁיחֵנוּ}} {{עִם אֵלִיָּהוּ נְבִיאֵנוּ}} {{כִּי הוּא יָאִיר עֵינֵינוּ}} {{וִיבַשֵּׂר בְּשׂוֹרָה}} אֲזַי יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְגַם יִשְׂמַח לִבֵּנוּ בְּבוֹאֵנוּ בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְשָׁם נַדְלִיק הַמְּנוֹרָה |
פיוט הלקוח משירת הבקשות החלבית ומופיע מיד אחרי הפיוט "אל מסתתר בשפריר חביון", שהוא השיר הפותח את שירת הבקשות. לא ידוע מי כתב אותו, ונראה שהוא מאד עתיק. |
• וּלְשׁוֹכְבֵי מְעָרָה - אבות האומה שוכני מערת המכפלה (ייתכן גם: בני האדם, בני תמותה שוכני קבר) • צְבִי תִּפְאָרָה - בית המקדש, מקום החמדה והתפארת, ע"פ ישעיהו כח, ה: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה... לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה. • וְלִירוּשָׁלַיִם - ואת ירושלים. • סוֹדְךָ גַּלֵּה - סוד הקץ שנסתם - גלה לנו את זמן הגאולה. • לְגַלְמוּדָה - כנסת ישראל הבודדה ללא דודה. • תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה - ואז תשמחנה בנות יהודה. השיבוץ לקוח מתהלים מח, יב: יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה. • אֲבֵלֵי צִיּוֹן - עם ישראל הגולה מארצו ומתאבל עליה; הביטוי אבלי ציון מופיע בישעיהו סא, ג. • אַתָּה תָּקוּם וּתְרַחֵם - הקב"ה יקום כביכול וירחם על ציון ויושיע את עמו ; ע"פ תהלים קב,יד: אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד. • וּתְכוֹנֵן עֲפָרָהּ - תבנה את חורבותיה, ע"פ תהלים קב, טו: כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ • וַעֲדַת סְגֻלָּתֶךָ - עם ישראל, עם סגולה. • שָׁתוּ כּוֹס מִיָּדֶיךָ וְגַם מָצוּ שְׁמָרָהּ - הדימוי לקוח מנבואות ישעיהו ומתהלים - ביד ד' מצויה כביכול כוס חֵמה ותרעלה, בה הוא משקה את האויבים או את עם ישראל, ואלו הפורענויות שבאות עליהם. עם ישראל שתה את כוס התרעלה, כוס החורבן, עד תומה, ואף את שמריה, גרגרי הפסולת שביין, ששוקעים אל תחתית הכוס. ישעיהו נא, יז: הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי קוּמִי יְרוּשָׁלַם אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד ד' אֶת כּוֹס חֲמָתוֹ אֶת קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה שָׁתִית מָצִית; תהלים עה, ט: כִּי כוֹס בְּיַד ד' וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. • בְּיַד רָמָה - בחוזק ובבטחה, מקור הביטוי ביציאת עם ישראל ממצרים, שיצאו ביד רמה. • כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה עִם בֶּן הַגְּבִירָה - בן האמה הוא ישמעאל, אומות העולם. ובן הגבירה הוא יצחק, עם ישראל, ע"פ דברי שרה לאברהם אודות הגר (בראשית כא, י): כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק. פה מזכיר כביכול המשורר לקב"ה שעם ישראל הוא בן הגבירה ושאר האומות הם בן האמה. האמה והגבירה הפכו לסמל במלחמת הנצרות מול היהדות, כאשר הנצרות טענה שהיא הגבירה וכי היהדות היא השפחה. • הֲשִׁיבֵנוּ וְנָשׁוּבָה - ע"פ איכה ה, כא: הֲשִׁיבֵנוּ ד' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. • לֵב טָהוֹר לָנוּ בְּרָא - ע"פ תהלים נא, יב: לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי. • שְׁלַח לָנוּ אֶת מְשִׁיחֵנוּ עִם אֵלִיָּהוּ נְבִיאֵנוּ - ע"פ נבואתו של מלאכי, הנביא האחרון,אליהו הנביא עתיד לבשר את הגאולה עם משיח בן דוד. • הַמְּנוֹרָה - המנורה בבית המקדש, שהיתה עשויה זהב טהור ודלקה תדיר. |
כותר |
למענך / כורדיסטאן-זאכו / רמי עובדיה |
---|---|
מסורת |
כורדיסטן - זאכו |
לחן ממסורת |
למענך / כורדיסטאן-זאכו |
מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
יום ירושלים |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?