אשיר לך ארץ חמדה / מרוקו / זידאן / להקת צפון מערב
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
להאזנה
שואף כמו עבד / ר' שלמה אבן גבירול שׁוֹאֵף כְּמוֹ עֶבֶד יִשְׁאַף לְיַד רַבּוֹ חַסְדָּךְ פְּרֹשׂ עָלָיו וּקְרַע שְׁטַר חוֹבוֹ לוּלֵי אֲמִירָתְךָ שׁוּבוּ וְאָשׁוּבָה הָיָה כְּרַב חוֹבֵל נִכְנַע בְּמַצָּבוֹ מִשְׁעוֹל תְּשׁוּבָתְךָ תִּפְתַּח לְעֶבֶד קָם טֶרֶם לְהִתְפַּלֵּל לָךְ יַעֲרֹך נִיבוֹ הָהּ לִי בְעֵת רוֹאִי שֵׂיבָה זְרוּקָה בִי לִבִּי בְּיַם חֶטְאוֹ יִשְׂחֶה בְּמֵי עָצְבּוֹ נִשְׁמַת מְיַחֲלֶיךָ תָּעִיד עֲלֵי לִבִּי לֹא יַעֲשֶׂה עָוֶל מֵאַחֲרֵי שׁוּבוֹ |
אחד מפיוטיו הקצרים והמפורסמים ביותר של ר' שלמה אבן גבירול, בן המאה ה-11, מגדולי משוררי ספרד. הפיוט מושר בקהילות הספרדיות בתפילת שחרית של ראש השנה, בדרך כלל ע"י החזן לבדו, כמי שמייצג ומבטא את רחשי הלב של הציבור כולו. אבן גבירול מציג בפיוט את דמותו של האדם כעבד הנתון לחסדי אדונו מחד וכדמות רב חובל המנווט ספינה בלב ים ונאלץ להישיר מבט נוכח גורלו, מאידך. זוהי דמות אדם כנוע ותשוש ששיבה זרקה בו - לאו דווקא זקנת הגוף, אלא זקנתה טרם עת של הנשמה הנאבקת זמן רב בגלים הסוערים של ים החיים והעולם ומתבוססת במי עצבה, ועתה משתוקקת לצעוד במשעול התשובה. לאורך השיר כולו פונה האדם אל הקב"ה בדיבור ישיר, בגוף שני, נוכח, מתחנן ולעתים כמעט מצווה : פְּרֹשׂ, קְרַע, תִּפְתַּח. אולם בדמותו של ה"אני" המדבר מתחולל מפנה משמעותי - בשלושת הבתים הראשונים הוא מופיע בגוף שלישי, נסתר ועקיף : יִשְׁאַף, עָלָיו, חוֹבוֹ, נִיבוֹ... אולי כדי לסמל את המרחק שיצר החטא בין האדם לנשמתו. ואילו בשני הבתים האחרונים, לאחר שנפתח משעול התשובה, קרוב הדובר אצל עצמו ומביע מילותיו בגוף ראשון : רוֹאִי, בִי, לִבִּי. |
• שׁוֹאֵף – האדם השואף אל האל, ונראה כי המשורר כותב כאן על עצמו. • כְּמוֹ עֶבֶד יִשְׁאַף לְיַד רַבּוֹ – כעבד השואף ומתאווה למתת ידו של אדונו. לפי הפסוק מאיוב ז, ב כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל וּכְשָׂכִיר יְקַוֶּה פָעֳלוֹ. • חַסְדָּךְ פְּרֹשׂ עָלָיו – נהג עמו בחסד. ביסוד הביטוי עומד דימוי של החסד לכנף או שמלה של הגנה שפורשים אותה מתוך רוחב לב על הנזקק. • וּקְרַע שְׁטַר חוֹבוֹ – קרע את המסמך המעיד על חובו כלפיך. זהו דימוי המבטא מחילה על החוב והחטא, על דרך הנאמר בתפילת 'אבינו מלכנו': אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קְרַע רוֹעַ גְּזַר דִּינֵנוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחוֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵינוּ. • לוּלֵי אֲמִירָתְךָ – אילו לא אמרת. • שׁוּבוּ וְאָשׁוּבָה – זהו קיצור אמירת ה' המובאת בספר מלאכי ג, ז: שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר ה'. ומשמע המשפט: אילו לא אפשרת את תהליך התשובה – • הָיָה כְּרַב חוֹבֵל נִכְנַע בְּמַצָּבוֹ – היה האדם כרב חובל הנכנע והמיואש בעומדו בעת סערה. • מִשְׁעוֹל תְּשׁוּבָתְךָ תִּפְתַּח לְעֶבֶד קָם – את דרך התשובה שלך תפתח בפני האדם, עבדך. • טֶרֶם לְהִתְפַּלֵּל לָךְ יַעֲרֹך נִיבוֹ – מתעורר ומכין את דבריו אליך עוד קודם התפילה. • הָהּ לִי – אוי לי. • בְעֵת רוֹאִי שֵׂיבָה זְרוּקָה בִי – כאשר אני רואה שהזדקנתי. • לִבִּי בְּיַם חֶטְאוֹ יִשְׂחֶה בְּמֵי עָצְבּוֹ – לבי נתון בתוך מצולות החטא המעציבים. ייתכן שתמונת השיבה שבשורה הקודמת מתלכדת עם תמונת הים. שיבת המשורר היא כקצף על פני ים החטא. • נִשְׁמַת מְיַחֲלֶיךָ תָּעִיד עֲלֵי לִבִּי – הנשמה הטהורה המפעמת בלבות המחכים והנכספים לך תעיד עלי: • לֹא יַעֲשֶׂה עָוֶל מֵאַחֲרֵי שׁוּבוֹ – הנשמה יכולה להעיד מראש שלאחר התשובה לא אחטא עוד. השיבוץ הוא מירמיהו לא, יז-יח השומע את אפרים המיוסר מתנודד: הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהָי. וממשיך: כִּי אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי סָפַקְתִּי עַל יָרֵךְ בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי. |
פיוט זה, המהווה רשות ל"נשמת" מושר בתפילת שחרית של ראש השנה במספר לחנים. כאן מופיע הלחן המקובל יותר אצל יהדות מרוקו, המיוחד לפיוט זה בלבד. במחזורים חוזרת לאחר כל בית השורה חַסְדָּךְ פְּרֹשׂ עָלָיו וּקְרַע שְׁטַר חוֹבוֹ, כפזמון. |
כותר |
שואף כמו עבד / מרוקו / קבוצת חזנים |
---|---|
מסורת |
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו |
לחן ממסורת |
שואף כמו עבד / מרוקו |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
יום כיפור |
מועד התפילה |
שחרית |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
דירוג ביצוע |
1 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?