קדיש / אלג'יריה-קונסטנטין / אליהו זרביב
אלג'יריה - קונסטנטין
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
פורים פורים
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
בביצוע
- דניאל אשכנזי מסורת:
- אלג'יריה - קונסטנטין מעגל השנה:
- פורים מאפייני הקלטה:
- הקלטת שדה מועד התפילה:
- אחר
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אלג'יריה - קונסטנטין
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - עדן
הודו - בני ישראל
הודו - קוצ'ין
יוון - יוון כללי
מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה
מרכז אסיה וקווקאז - גרוזיה (גאורגיה)
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן
ספרדים צפון אפריקה - לוב
עכשווי - ישראל
תימן - כלל תימן
כל המסורות
אלג'יריה - קונסטנטין
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - עדן
הודו - בני ישראל
הודו - קוצ'ין
יוון - יוון כללי
מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה
מרכז אסיה וקווקאז - גרוזיה (גאורגיה)
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן
ספרדים צפון אפריקה - לוב
עכשווי - ישראל
תימן - כלל תימן
-
1.
אלג'יריה - קונסטנטין דניאל אשכנזי
-
2.
אלג'יריה - קונסטנטין דניאל אשכנזי
-
3.
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - עדן ציון אברהם שמואל
-
4.
הודו - בני ישראל ורד אבידן
-
5.
הודו - קוצ'ין ישראל אברהם
-
6.
יוון - יוון כללי ללא מבצע
-
7.
יוון - יוון כללי מנשה כהן
-
8.
מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה עזרא מלקוב
-
9.
מרכז אסיה וקווקאז - גרוזיה (גאורגיה) פנחס כהן וקהל
-
10.
מרכז אסיה וקווקאז - גרוזיה (גאורגיה) שותא יעקבשוילי
-
11.
מרכז אסיה וקווקאז - פרס ג'נט יהודיאן-רוטשטיין
-
12.
מרכז אסיה וקווקאז - פרס שמעון בן-משיח
-
13.
ספרדים מסורות המזרח - בבל יעקב דוד חורי
-
14.
ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
-
15.
ספרדים מסורות המזרח - בבל שלמה מועלם
-
16.
ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן רמי עובדיה
-
17.
ספרדים צפון אפריקה - לוב ויקטור בובליל
-
18.
ספרדים צפון אפריקה - לוב רפאל חיון
-
19.
עכשווי - ישראל חיים פרחי
-
20.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
-
21.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
-
22.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
-
23.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
-
24.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
-
25.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
-
26.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
-
27.
תימן - כלל תימן נסים מטרי
נגן שירים ברצף
|
פורים פורים לנו / ר' יוסף שלום גלייגו פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ בָּרוּךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ יִתְרוֹמַם שֵׁם אֱלֹהֵינוּ הַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ מֵעֲמָלֵק רֹאשׁ צָרֵינוּ כִּי בִּרְפִידִים נִלְחָם בָּנוּ [לָנוּ] פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתֵנוּ גּוֹלִים בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵינוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ לְהָפֵר בְּרִיתוֹ אִתָּנוּ פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... סֵתֶר הָיְתָה לְרֹאשׁ אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בִּימֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יְיָ הוּא מִשְׂגָּב לָנוּ פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... פַּתְשֶׁגֶן הַנִּשְׁתְּוָן לְהַכְרִית אֶת עַם לֹא אַלְמָן בַּעֲצַת הַצּוֹרֵר הָמָן אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... שָׁלַח רָצִים דְּחוּפִים אֶל שֶׁבַע מֵאָה וְעֶשְׂרִים לְהַשְׁמִיד כָּל הַיְּהוּדִים לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... לָבַשׁ נָקָם וְלִי חָסָה עַל יַד יְמִינִי וַהֲדַסָּה זֶמֶר חָדָשׁ אֵלָיו אֶשָּׂא עַד הֵנָּה יְיָ עֲזָרָנוּ פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... וַיּוֹצִיאֵנוּ לִרְוָחָה וּמִיָּגוֹן וַאֲנָחָה לַיְּהוּדִים הָיְתָה שִׂמְחָה וְאוֹר יָקָר זָרַח לָנוּ פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... מַלְּאוּ גְּבִיעֲכֶם יַיִן וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאַיִן וְנִרְאֶה עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּב יְיָ אִתָּנוּ פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ בָּרוּךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ: יִתְרוֹמַם שֵׁם אֱלֹהֵינוּ הַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ מֵעֲמָלֵק רֹאשׁ צָרֵינוּ כִּי בִּרְפִידִים נִלְחָם בָּנוּ: פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתֵנוּ גּוֹלִים בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵינוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ לְהָפֵר בְּרִיתוֹ אִתָּנוּ: פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... סֵתֶר הָיְתָה לְרֹאשׁ אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בִּימֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יְיָ הוּא מִשְׂגָּב לָנוּ: פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... פַּתְשֶׁגֶן הַנִּשְׁתְּוָן לְהַכְרִית אֶת עַם לֹא אַלְמָן בַּעֲצַת הַצּוֹרֵר הָמָן אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ: פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... שָׁלַח רָצִים דְּחוּפִים אֶל שֶׁבַע מֵאָה וְעֶשְׂרִים לְהַשְׁמִיד כָּל הַיְּהוּדִים לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ: פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... לָבַשׁ נָקָם וְלִי חָסָה עַל יַד יְמִינִי וַהֲדַסָּה זֶמֶר חָדָשׁ אֵלָיו אֶשָּׂא עַד הֵנָּה יְיָ עֲזָרָנוּ: פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... וַיּוֹצִיאֵנוּ לִרְוָחָה וּמִיָּגוֹן וַאֲנָחָה לַיְּהוּדִים הָיְתָה שִׂמְחָה וְאוֹר יָקָר זָרַח לָנוּ: פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... מַלְּאוּ גְּבִיעֲכֶם יַיִן וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאַיִן וְנִרְאֶה עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּב יְיָ אִתָּנוּ: פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ... |
|
הפיוט שלפנינו הוא כפי הנראה פיוט פורים שזכה לתפוצה הרחבה ביותר, והוא מושר בלחנים שונים בקרב קהילות יהודי המזרח, צפון אפריקה ומרכז אסיה. הפיוט מגולל בפשטות את סיפור הגזירה וההצלה בימי מרדכי ואסתר. באופיו של הפיוט, גם בצורת הכתיבה וגם באופן השירה מודגשת השמחה על נס ההצלה. אחרי כל בית חוזרים ושונים ומשלשים את המלה פּוּרִים: פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ בָּרוּךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ - דבר המעצים ומחזק את תחושת החגיגיות והשמחה, הבולטת בשיר גם בשפע ביטויי השבח, ההלל והשמחה על הנס וההצלה. |
| • בָּרוּךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ – ברוך האל שבחר בנו והצילנו. על פי מסכת שבת פח, ע"א בזמן מתן תורה ישראל קיבלו את התורה מתוך כפיה – כפה עליהם הר כגיגית, ובימי אחשורוש קיבלו את התורה מבחירה. לכן נחשב זמן הפורים כזמן של בחירה מחודשת של ישראל והאל. • מֵעֲמָלֵק רֹאשׁ צָרֵינוּ – עמלק מכונים ראשית גויים, על פי במדבר כד, כ: וַיַּרְא אֶת עֲמָלֵק וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד. עמלק הוא האומה הראשונה הנלחמת בישראל בצאתם ממצרים, ובכך מבטאת את המרידה באל. המן הוא מזרעו של עמלק ונחשב כהמשך, כביטוי שלו. • כִּי בִּרְפִידִים נִלְחָם בָּנוּ – כפי שמתוארת מלחמת עמלק בישראל (שמות יז, ח): וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם. על פי הגרסא הנוספת נִלְחָם לָנוּ, המשמעות משתנה – גם שם, ברפידים, כמו במגילת אסתר – האל נלחם לנו את מלחמתנו בעמלק, בצורר. • סֵתֶר הָיְתָה לְרֹאשׁ – מגילת אסתר מאופינת בהסתרת פנים של האל. לאורך כל המגילה לא מופיע שמו של האל, בשמה של המגילה רמוזה ההסתרה, וכל השתלשלות נפילת ישראל ונס גאולתם נעשית בדרך טבעית היוצרת את ההסתר של האל. • יְיָ הוּא מִשְׂגָּב לָנוּ – מלשון נשגב, גבוה וכן מלשון הגנה ומחסה. האל מצוי במקום גבוה ומהווה הגנה ומחסה לישראל. על פי הלשון בתהלים מו, ח: ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה. • פַּתְשֶׁגֶן – מילה בפרסית, המופיעה פעם אחת במגילת אסתר ג, יד: פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב, ופירושה, על פי האבן עזרא – העתק. הכוונה להעתק של גזירת המלך שנשלח לכל מדינה ומדינה. • הַנִּשְׁתְּוָן – מילה בארמית, ומשמעותה איגרת, המופיעה מספר פעמים בספר עזרא: וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית (ד, ז). • עַם לֹא אַלְמָן – עם ישראל, שלמרות מה שנראה כאילו הדוד, הקב"ה נטש אותו, הוא איננו אלמן. על פי ירמיהו נא, ה: כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו מֵה' צְבָאוֹת. • בַּעֲצַת הַצּוֹרֵר הָמָן אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ – האויב מסוגל היה לנהוג כחית טרף, הבולעת את טרפה בעודו בחיים. על פי תהלים קכד, ג: אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ. • שָׁלַח רָצִים דְּחוּפִים אֶל שֶׁבַע מֵאָה וְעֶשְׂרִים לְהַשְׁמִיד כָּל הַיְּהוּדִים –אחשורוש שלח את דבר הגזרה לכל מדינה ומדינה – מאה עשרים ושבע המדינות שבשליטתו, כמתואר במגילת אסתר ג, יג-טו: וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים...הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ. • לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ – לולי האל שהושיע את ישראל, הגזרה היתה מתקיימת ועם ישראל היה מושמד. • לָבַשׁ נָקָם – האל כמו לבש בגדי נקם ונלחם באויבינו המבקשים לכלותנו. על פי התיאור המופיע בנבואת הנחמה בישעיהו נט, יז: וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה. • וְלִי חָסָה – ואותי הציל, מלשון חסות. כאן המשורר מעביר את לשון הגאולה ללשון יחיד, הנס נעשה לכלל ישראל אך גם לכל אחד ואחד. לשון המופיעה בכמה מקומות במקרא, לדוגמא בתהלים מו, ב: אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד. • עַל יַד יְמִינִי וַהֲדַסָּה – ההצלה נעשתה על ידי מרדכי, המכונה איש ימיני – משבט בנימין, ואסתר – היא הדסה. כפי שמופיע במגילת אסתר ב, ה: אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי. וכן שם ב, ז: וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם. • עַד הֵנָּה יְיָ עֲזָרָנוּ – עד הזמן הזה עוזר לנו ה'. על פי הלשון המופיע בשמואל א ז, יב: וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶבֶן אַחַת וַיָּשֶׂם בֵּין הַמִּצְפָּה וּבֵין הַשֵּׁן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ אֶבֶן הָעָזֶר וַיֹּאמַר עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ ה', וכך מופיע גם בתפילת נשמת כל חי - עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך. • וַיּוֹצִיאֵנוּ לִרְוָחָה וּמִיָּגוֹן וַאֲנָחָה – על פי הלשון בישעיהו לה, י: וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן...שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. • לַיְּהוּדִים הָיְתָה שִׂמְחָה וְאוֹר – על פי לשון המגילה בתיאור הנס, אסתר ח, טז: לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר. • מַלְּאוּ גְּבִיעֲכֶם יַיִן – אחד מציווי החג לשתות יין. • וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאַיִן – אחת ממצוות החג, לשלוח מנות לאביונים. • וְנִרְאֶה עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּב יְיָ אִתָּנוּ – בקשה לגאולה, על פי הלשון בנבואת ישעיהו (נב, ח): כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן. הביטוי נראה עין בעין מופיע בהקשר לגילוי ה' בהר סיני (במדבר יד, יד): אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה ה' וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה – זו בקשה לגאולה וקירבה גדולה לאל, בדומה להתגלות האל בהר סיני. |
| כותר |
פורים פורים / אלג'יריה- קונסטנטין 1 / דניאל אשכנזי |
|---|---|
| מסורת |
אלג'יריה - קונסטנטין |
| לחן ממסורת |
פורים פורים / אלג'יריה- קונסטנטין 1 |
| מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
פורים |
| מועד התפילה |
אחר |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
5 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• בָּרוּךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ – ברוך האל שבחר בנו והצילנו. על פי מסכת שבת פח, ע"א בזמן מתן תורה ישראל קיבלו את התורה מתוך כפיה – כפה עליהם הר כגיגית, ובימי אחשורוש קיבלו את התורה מבחירה. לכן נחשב זמן הפורים כזמן של בחירה מחודשת של ישראל והאל. • מֵעֲמָלֵק רֹאשׁ צָרֵינוּ – עמלק מכונים ראשית גויים, על פי במדבר כד, כ: וַיַּרְא אֶת עֲמָלֵק וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד. עמלק הוא האומה הראשונה הנלחמת בישראל בצאתם ממצרים, ובכך מבטאת את המרידה באל. המן הוא מזרעו של עמלק ונחשב כהמשך, כביטוי שלו. • כִּי בִּרְפִידִים נִלְחָם בָּנוּ – כפי שמתוארת מלחמת עמלק בישראל (שמות יז, ח): וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם. על פי הגרסא הנוספת נִלְחָם לָנוּ, המשמעות משתנה – גם שם, ברפידים, כמו במגילת אסתר – האל נלחם לנו את מלחמתנו בעמלק, בצורר. • סֵתֶר הָיְתָה לְרֹאשׁ – מגילת אסתר מאופינת בהסתרת פנים של האל. לאורך כל המגילה לא מופיע שמו של האל, בשמה של המגילה רמוזה ההסתרה, וכל השתלשלות נפילת ישראל ונס גאולתם נעשית בדרך טבעית היוצרת את ההסתר של האל. • יְיָ הוּא מִשְׂגָּב לָנוּ – מלשון נשגב, גבוה וכן מלשון הגנה ומחסה. האל מצוי במקום גבוה ומהווה הגנה ומחסה לישראל. על פי הלשון בתהלים מו, ח: ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה. • פַּתְשֶׁגֶן – מילה בפרסית, המופיעה פעם אחת במגילת אסתר ג, יד: פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב, ופירושה, על פי האבן עזרא – העתק. הכוונה להעתק של גזירת המלך שנשלח לכל מדינה ומדינה. • הַנִּשְׁתְּוָן – מילה בארמית, ומשמעותה איגרת, המופיעה מספר פעמים בספר עזרא: וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית (ד, ז). • עַם לֹא אַלְמָן – עם ישראל, שלמרות מה שנראה כאילו הדוד, הקב"ה נטש אותו, הוא איננו אלמן. על פי ירמיהו נא, ה: כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו מֵה' צְבָאוֹת. • בַּעֲצַת הַצּוֹרֵר הָמָן אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ – האויב מסוגל היה לנהוג כחית טרף, הבולעת את טרפה בעודו בחיים. על פי תהלים קכד, ג: אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ. • שָׁלַח רָצִים דְּחוּפִים אֶל שֶׁבַע מֵאָה וְעֶשְׂרִים לְהַשְׁמִיד כָּל הַיְּהוּדִים –אחשורוש שלח את דבר הגזרה לכל מדינה ומדינה – מאה עשרים ושבע המדינות שבשליטתו, כמתואר במגילת אסתר ג, יג-טו: וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים...הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ. • לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ – לולי האל שהושיע את ישראל, הגזרה היתה מתקיימת ועם ישראל היה מושמד. • לָבַשׁ נָקָם – האל כמו לבש בגדי נקם ונלחם באויבינו המבקשים לכלותנו. על פי התיאור המופיע בנבואת הנחמה בישעיהו נט, יז: וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה. • וְלִי חָסָה – ואותי הציל, מלשון חסות. כאן המשורר מעביר את לשון הגאולה ללשון יחיד, הנס נעשה לכלל ישראל אך גם לכל אחד ואחד. לשון המופיעה בכמה מקומות במקרא, לדוגמא בתהלים מו, ב: אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד. • עַל יַד יְמִינִי וַהֲדַסָּה – ההצלה נעשתה על ידי מרדכי, המכונה איש ימיני – משבט בנימין, ואסתר – היא הדסה. כפי שמופיע במגילת אסתר ב, ה: אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי. וכן שם ב, ז: וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם. • עַד הֵנָּה יְיָ עֲזָרָנוּ – עד הזמן הזה עוזר לנו ה'. על פי הלשון המופיע בשמואל א ז, יב: וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶבֶן אַחַת וַיָּשֶׂם בֵּין הַמִּצְפָּה וּבֵין הַשֵּׁן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ אֶבֶן הָעָזֶר וַיֹּאמַר עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ ה', וכך מופיע גם בתפילת נשמת כל חי - עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך. • וַיּוֹצִיאֵנוּ לִרְוָחָה וּמִיָּגוֹן וַאֲנָחָה – על פי הלשון בישעיהו לה, י: וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן...שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. • לַיְּהוּדִים הָיְתָה שִׂמְחָה וְאוֹר – על פי לשון המגילה בתיאור הנס, אסתר ח, טז: לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר. • מַלְּאוּ גְּבִיעֲכֶם יַיִן – אחד מציווי החג לשתות יין. • וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאַיִן – אחת ממצוות החג, לשלוח מנות לאביונים. • וְנִרְאֶה עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּב יְיָ אִתָּנוּ – בקשה לגאולה, על פי הלשון בנבואת ישעיהו (נב, ח): כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן. הביטוי נראה עין בעין מופיע בהקשר לגילוי ה' בהר סיני (במדבר יד, יד): אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה ה' וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה – זו בקשה לגאולה וקירבה גדולה לאל, בדומה להתגלות האל בהר סיני.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת אלג'יריה - קונסטנטין
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
