שיר חדש אשיר / כורדיסטן-זאכו / רמי עובדיה
כורדיסטן - זאכו
להאזנה
אתה אהובי / סימן אברהם חזק אַתָּה אֲהוּבִי צוּרִי מִשְׂגַּבִּי כִּי אַתָּה נָתַתָּ שִׂמְחָה בְלִבִּי בָּךְ אֶשָּׁעֵן בְּיוֹם הַמִּילָה עֲבֵד הִלּוּלָא וּבְשָׂשוֹן וּבְשִׂמְחָה טוֹבָה כְפוּלָה שָׂמָהּ עַל עֵין רָץ קַל כַּצְּבִי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בֹּא יָבֹא בִּמְהֵרָה לְכַפֵּר חוֹבִי נִצָּב עַל עֵין הַיֶּלֶד בְּנִי כְּחוּט הַשָּׁנִי בְּסִימָן טוֹב כְּגַן רָטוֹב לַנִּמּוֹל בְּנִי מַחְמַד כָּל עֵין מַצְרֵף לַכֶּסֶף יְהִי מְאַסֵּף לְזֶרַע אַבְרָהָם בֵּן פּוֹרָת יוֹסֵף פּוֹרָת עַל עֵין חַזֵּק אֶרֶץ טוֹבָה הָעִיר הָרְחָבָה וּבֵית הַבְּחִירָה מַרְגָּלִית טוֹבָה תִּרְאֶינָה עֵין |
פיוט לשמחת ברית המילה במסורת בבל, לוב וספרד ירושלים. אצל יהודי בבל זהו אחד הפיוטים המרכזיים בשמחה זו. הפיוט, שלחנו שמח ומתרונן, רצוף ביטויי שמחה המבטאים את רחשי לבו של האב, שלבו כמו גואה על גדותיו ברחשי שמחה ותודה לקב"ה שזיכה אותו בבן, ומתוך השמחה הפרטית שלו הוא פונה לקב"ה בבקשה לשמח את עם ישראל כולו ולגאול אוו. המשורר כמו חש את נוכחותו של אליהו הנביא בשמחת הברית, שכן לפי המדרש אליהו הנביא הוא מלאך הברית ומבקר בכל ברית מילה, והוא מבקש שאליהו הנביא ימשיך אל תפקידו הנוסף ויבשר את הגאולה. |
• אֲהוּבִי - פניה אל הקב"ה כאל אהוב. |
כותר |
אתה אהובי / כורדיסטן-זאכו / רמי עובדיה |
---|---|
מסורת |
כורדיסטן - זאכו |
לחן ממסורת |
אתה אהובי / כורדיסטן-זאכו |
מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
לכל עת |
מעגל החיים |
ברית מילה |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• אֲהוּבִי - פניה אל הקב"ה כאל אהוב.
• צוּרִי מִשְׂגַּבִּי - כינויים לקב"ה, שהוא כמבצר וכצוק סלע לאדם הבוטח בו, לפי הפסוקים מתהלים סב, ג; ז: אַךְ הוּא צוּרִי וִישׁוּעָתִי מִשְׂגַּבִּי לֹא אֶמֹּט.
• כִּי אַתָּה נָתַתָּ שִׂמְחָה בְלִבִּי - הקב"ה משמח את האדם, שיבוץ מתהלים ד, ח: נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי...
• עֲבֵד הִלּוּלָא - עשה שמחה ומשתה לכבוד הולדת הבן.
• טוֹבָה כְפוּלָה, שָׂמָהּ עַל עֵין - ביום שמחת ברית המילה אנו מבקשים מהקב"ה שישים עלינו עין לטובה ויזכור אותנו - מתוך השמחה הזו תצמח שמחה נוספת - שמחת הגאולה.
• רָץ קַל כַּצְּבִי... בֹּא יָבֹא... לְכַפֵּר חוֹבִי - על פי המדרש (פרקי דרבי אליעזר כח), אליהו הנביא הוא מלאך הברית והוא מבקר בכל ברית מילה. אליהו הנביא הוא גם זה העתיד לבשר את הגאולה, וזאת על פי נבואת מלאכי (ג, כג): הִנֵּה אָנֹכִי שׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ד' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. על אליהו נאמר במלכים א יח, מו: וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה. כאן מבקש החוגג כי אליהו, מלאך הברית, המצוי בעצם בשמחת ברית המילה, ירוץ לגאלנו, שאז יימחלו עוונותינו.
• נִצָּב עַל עֵין - אליהו הנביא מתואר כאילו הוא ניצב על עין מים, דבר המסמל שפע וברכה.
• כְּחוּט הַשָּׁנִי - תיאור יופיו של התינוק, ע"פ שיר השירים ד, ג: כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתֹתַיִךְ.
• בְּסִימָן טוֹב כְּגַן רָטוֹב - גן רטוב מסמל את הרעננות וההתחדשות והמשורר מבקש שיהא זה סימן טוב לבן הנולד.
• מַחְמַד כָּל עֵין - התינוק נחמד בעיני כל רואיו.
• מַצְרֵף לַכֶּסֶף -כינוי לקב"ה, הבוחן לבות בני אדם וצורפם כמצרף המזקק את הכסף. על פי משלי יז, ג: מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וּבֹחֵן לִבּוֹת ה'.
• יְהִי מְאַסֵּף - יאסוף ויקבץ את עם ישראל.
• לְזֶרַע אַבְרָהָם, בֵּן פּוֹרָת יוֹסֵף - בבקשת הגאולה מזכיר הפייטן את עם ישראל כזרע אברהם ויוסף בשל הנסיבות: ברית המילה היא בריתו של אברהם אבינו, ויוסף נקרא 'שומר הברית', על שום כך שלא התפתה לאשת פוטיפר.
• בֵּן פּוֹרָת יוֹסֵף - כך כינה יעקב אבינו את יוסף כאשר בירך את בניו לפני מותו (בראשית מט, כב). ביטוי זה התפרש כבן פורה (אונקלוס ויונתן) או כבן חן (רש"י).
• פּוֹרָת עַל עֵין - יפה לעין, וכפי שמבאר שם רש"י "חנו נטוי על העין הרואה אותו".
• הָעִיר הָרְחָבָה - ירושלים.
• וּבֵית הַבְּחִירָה - בית המקדש.
• מַרְגָּלִית טוֹבָה - אבן יקרה, כאן - כינוי למקדש.
• תִּרְאֶינָה עֵין - עינינו תראינה בבנין בית המקדש.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?