אסדר לסעודתא / חסידות בובוב / צבי מסטבוים
חסידות צאנז - חסידות בובוב
להאזנה
אֵשֶׁת חַיִל / משלי פרק ל"א אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ נָטְעָה כָּרֶם חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ וַתְּאַמֵּץ זְרוֹעֹתֶיהָ טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי עוֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ |
מזמור זה מושר בכל המנהגים בליל שבת, מיד לאחר שירת 'שלום עליכם', לפני הקידוש. האר"י ותלמידיו הנהיגו לשיר מזמור זה בליל שבת תוך התכוונות לדמות השכינה והשבת. המזמור כולו הוא הפרק האחרון של ספר משלי (פרק ל"א, החל מפסוק י')) והוא בנוי לפי סדר הא"ב. ייתכן שבמקורו נכתב לאשה מסוימת, אך אפשר שהוא מעמיד דגם כללי של אשה אידיאלית בעיני הכותב. חכמים דרשו פסוקים אלו על נשים מקראיות שונות. ההסבר העממי הנלווה למנהג זו תולה אותה כשירת הלל לאשה הטורחת ועמלה בהכנת צורכי השבת. |
• אֵשֶׁת חַיִל – אשה חרוצה ויראת ה', כפי שמתוארים אנשי החיל: אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלוֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שׂנְאֵי בָצַע (שמות יח, כא). האשה היחידה בתנ"ך שזכתה לכינוי זה היא רות המואביה: ...וְעַתָּה בִּתִּי אַל תִּירְאִי כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה לָּךְ כִּי יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ (רות ג, יא). • מִי יִמְצָא – אשרי האיש שמוצא לו אשת חיל כזו. • וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ – ערכה רב מפנינים. • שָׁלָל – רכוש שהגיע ללא עמל. • דָּרְשָׁה – חיפשה, ביקשה. • וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ – פעלה בידיים זריזות. • הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר – הרחיקה כאניות מסחר להביא לחם. • טֶרֶף – מזון. • וְחֹק – קצובת מזון או תכנית עבודה. • לְנַעֲרֹתֶיהָ – למשרתותיה. • זָמְמָה – תכננה, חישבה לקנות. • חָגְרָה בְעוֹז – חיזקה וזירזה עצמה. • טָעֲמָה – הבינה בשכלה. • סַחְרָהּ – נכסיה, רכושה או גם הליכותיה. • יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר – הושיטה ידיה למלאכת הטוויה. • כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי – הושיטה ידיה לתמיכה בעניים. • לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג – לא חוששת מימות החורף. • שָׁנִים – בגדי צמר משובח, בצבע אדום. • מַרְבַדִּים – מצעים משובחים. • שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ – בגדי אנשי מעלה. • נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ – בולט בעלה בישיבתו במשפט ובמועצה בין חשובי המקום. • עוֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ – היא מצטיינת במידות העוז וההדר, שהן כאילו חלק מלבושה . • וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן – אינה חוששת מן העתיד. • צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ – מפקחת ורואה את המתרחש בביתה. • וְלֶחֶם עַצְלוּת – שלא התאמצו בעבורו. • קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ – בניה קמו לשבחה ולהללה. • שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי – החן והיופי כשלעצמם הם הבל, אם אינם מלווים במידות טובות. • אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל – אשה היראה את ה' תזכה לשבח ולהלל על כך. • תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ – סַפְּרו בשבחה. • בַשְּׁעָרִים – בפומבי, בפרהסיה. |
ר' שלמה הלברשטם, בנו של האדמו"ר מבובוב ר' בן ציון הלברשטאם, היה שר בניגון הזה את המזמור "אשת חיל", אבל שרו בניגון זה גם זמירות אחרות. הלחן מורכב, והמבנה שלו כולל שלושה חלקים. המשקל משתנה בפזמון מארבעה רבעים לשש שמיניות. |
כותר |
אשת חיל / חסידות בובוב - לחן ר' בן ציון הלברשטאם / צבי מסטבוים |
---|---|
מסורת |
חסידות צאנז - חסידות בובוב |
לחן ממסורת |
אשת חיל / חסידות בובוב 1- לחן ר' בן ציון הלברשטאם |
מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
לכל עת |
מעגל החיים |
חתונה |
מלחין |
בן ציון הלברשטאם |
שפה |
עברית |
דירוג ביצוע |
5 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?