אשיר לך ארץ חמדה / מרוקו / זידאן / להקת צפון מערב
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
אדום וצח
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- פיוט
-
בביצוע
- מימון כהן מסורת:
- ספרדים צפון אפריקה - מרוקו סולם:
- נובה: חיג'אז אלכביר-מרוקו מעגל השנה:
- לכל עת מאפייני הקלטה:
- הופעה חיה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
כל המסורות
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
-
1.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מימון כהן
-
2.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו צפון מערב
נגן שירים ברצף
|
אדום וצח / משה צבאח אָדֹם וְצַח [X2] יוֹשֵׁב שָׁמַיִם אָדֹם וְצַח יוֹשֵׁב שָׁמַיִם נוֹרָא נֶצַח [X2] בַּשֵּׂר עֲגוּמִים נוֹרָא נֶצַח בַּשֵּׂר עֲגוּמִים יִזְרַח אוֹר צַח [X2] עַל עַם מִשְׁתּוֹמֵם מָזוֹר שְׁלַח הַתֵּר אֲסוּרִים קוּם וּפְדֵמוֹ שׁוֹכֵן מְרוֹמִים צוּר בָּךְ אֶבְטַח [X2] חַי דַּר שָׁמַיִם צוּר בָּךְ אֶבְטַח חַי דַּר שָׁמַיִם |
| שיר לכל עת ממסורת יהודי מרוקו, שלחנו לקוח משירת ה"אלא" האנדלוסית. השיר הקצר שעניינו בקשת גאולה לעם הסובל בגלות, פותח בפניה אל האל היושב בשמים וחותם בהצהרת בטחון באל דר שמים. כמה כינויים בפיוט הזה מתייחסים לשמים: יושב שמים, שוכן מרומים, דר שמים. |
| • אָדֹם וְצַח – כינוי לקב"ה. ע"פ שיר השירים ה, י: דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה. הגר"א מפרש שם בעקבות המדרש: "'דודי צח ואדום', צח בחסד ואדום בדין, שמנהג את העולם בחסד ובדין". • יוֹשֵׁב שָׁמַיִם – בד"כ מקובל לתאר את השמים כמקום מושבו של האל, כך למשל מתואר בתהילים ב, ד: יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק ה' יִלְעַג לָמוֹ. • נוֹרָא – כינוי לקב"ה המופיע במקומות רבים במקרא ומשמעו מטיל מורא ושמעשיו נוראים. ניתן לפרש גם כרומז לספירת גבורה. • נֶצַח – כינוי לקב"ה שמשמעו האל חי לעד וקיים לנצח, ככתוב בשמואל א טו, כט: וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם. אפשר לפרש גם כרומז לספירת נצח. • בַּשֵּׂר עֲגוּמִים – בשר לעם ישראל את בשורת הגאולה. • יִזְרַח אוֹר צַח – מקביל לביטוי "אדום וצח" שבו פתח המשורר את שירו. המשורר מבקש מהאל שיאיר את חשכת ליל הגלות. הגאולה כאור מתוארת גם במדרש ירושלמי על מגילת אסתר. • עַם מִשְׁתּוֹמֵם – עם ישראל, החרד והנבהל בגלות. • מָזוֹר – מרפא. • הַתֵּר אֲסוּרִים – התר את עמך ישראל האסורים ונצורים בגלות. • קוּם וּפְדֵמוֹ – פדה וגאל את ישראל השבויים בגלות. • שׁוֹכֵן מְרוֹמִים – הקב"ה. • צוּר – כינוי לאל המבטא כח וגבורה. • חַי דַּר שָׁמַיִם – כינוי לאל השוכן כביכול בשמים. |
| לחן אנדלוסי בנובת חיג'אז אל כביר, לקוח מתוך המיזאן (המקצב) הקרוי בסיט. מתאימים לפיוט את הלחן הזה, כאשר מבצעים רצף מוסיקאלי אנדלוסי במיזאן בסיט בנובת חיג'אז אל כביר. בתוך הרצף זהו הלחן הפותח את החלק המהיר של המיזאן (אינצראף). בהקשרים אחרים, הפיוט 'אדום וצח' מושר בלחן נוסף (קים ונצף רמל אל מיא). |
| כותר |
אדום וצח / מרוקו / חג'אז אלכביר-מרוקו / מימון כהן בהופעה |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו |
| לחן ממסורת |
אדום וצח / מרוקו / חג'אז אלכביר-מרוקו |
| מאפייני הקלטה |
הופעה חיה |
| סולם |
נובה: חיג'אז אלכביר-מרוקו |
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
30 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• אָדֹם וְצַח – כינוי לקב"ה. ע"פ שיר השירים ה, י: דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה. הגר"א מפרש שם בעקבות המדרש: "'דודי צח ואדום', צח בחסד ואדום בדין, שמנהג את העולם בחסד ובדין". • יוֹשֵׁב שָׁמַיִם – בד"כ מקובל לתאר את השמים כמקום מושבו של האל, כך למשל מתואר בתהילים ב, ד: יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק ה' יִלְעַג לָמוֹ. • נוֹרָא – כינוי לקב"ה המופיע במקומות רבים במקרא ומשמעו מטיל מורא ושמעשיו נוראים. ניתן לפרש גם כרומז לספירת גבורה. • נֶצַח – כינוי לקב"ה שמשמעו האל חי לעד וקיים לנצח, ככתוב בשמואל א טו, כט: וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם. אפשר לפרש גם כרומז לספירת נצח. • בַּשֵּׂר עֲגוּמִים – בשר לעם ישראל את בשורת הגאולה. • יִזְרַח אוֹר צַח – מקביל לביטוי "אדום וצח" שבו פתח המשורר את שירו. המשורר מבקש מהאל שיאיר את חשכת ליל הגלות. הגאולה כאור מתוארת גם במדרש ירושלמי על מגילת אסתר. • עַם מִשְׁתּוֹמֵם – עם ישראל, החרד והנבהל בגלות. • מָזוֹר – מרפא. • הַתֵּר אֲסוּרִים – התר את עמך ישראל האסורים ונצורים בגלות. • קוּם וּפְדֵמוֹ – פדה וגאל את ישראל השבויים בגלות. • שׁוֹכֵן מְרוֹמִים – הקב"ה. • צוּר – כינוי לאל המבטא כח וגבורה. • חַי דַּר שָׁמַיִם – כינוי לאל השוכן כביכול בשמים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
