מבורך שבת / אלג'יריה – אורן / דניאל אשכנזי
אלג'יריה - אורן
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
על נהרות בבל
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- טעמי המקרא
-
בביצוע
- שמואל כהן מסורת:
- אלג'יריה - אורן מעגל השנה:
- לכל עת מאפייני הקלטה:
- הקלטת שדה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
איטליה - איטליה כללי
אלג'יריה - אורן
חסידות צאנז - חסידות בובוב
חסידים - חסידות רוז'ין
מרכז אסיה וקווקאז - גרוזיה (גאורגיה)
מרכז אסיה וקווקאז - הודו
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
עכשווי - ישראל
תימן - דרום תימן (שרעב וסביבותיה);תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
תימן - כלל תימן
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
כל המסורות
איטליה - איטליה כללי
אלג'יריה - אורן
חסידות צאנז - חסידות בובוב
חסידים - חסידות רוז'ין
מרכז אסיה וקווקאז - גרוזיה (גאורגיה)
מרכז אסיה וקווקאז - הודו
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
עכשווי - ישראל
תימן - דרום תימן (שרעב וסביבותיה);תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
תימן - כלל תימן
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
-
1.
איטליה - איטליה כללי אנסמבל בית הגת
-
2.
איטליה - איטליה כללי דניאל בדרידה
-
3.
אלג'יריה - אורן שמואל כהן
-
4.
אלג'יריה - אורן שמואל כהן
-
5.
חסידות צאנז - חסידות בובוב צבי מסטבויום
-
6.
חסידים - חסידות רוז'ין לא ידוע
-
7.
מרכז אסיה וקווקאז - גרוזיה (גאורגיה) ללא מבצע
-
8.
מרכז אסיה וקווקאז - הודו בית הכנסת "שערי צדק" - דימונה
-
9.
מרכז אסיה וקווקאז - הודו בית הכנסת "שערי צדק" - דימונה
-
10.
מרכז אסיה וקווקאז - פרס מורד נדב
-
11.
מרכז אסיה וקווקאז - פרס מורד נדב
-
12.
ספרדים מסורות המזרח - בבל ברוך עבדללה עזרא
-
13.
ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
-
14.
ספרדים מסורות המזרח - בבל יחזקאל יאיר
-
15.
ספרדים מסורות המזרח - בבל לא ידוע
-
16.
ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
-
17.
ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
-
18.
ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
-
19.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
-
20.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
-
21.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
-
22.
ספרדים צפון אפריקה - תוניס יוסף בלעיש
-
23.
עכשווי - ישראל חיים פרחי
-
24.
תימן - דרום תימן (שרעב וסביבותיה);תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) יצחק נהרי
-
25.
תימן - דרום תימן (שרעב וסביבותיה);תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) שלמה מיוש
-
26.
תימן - כלל תימן חיים אסנפי
-
27.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
-
28.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
-
29.
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
נגן שירים ברצף
|
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם־בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת־צִיּוֹן: עַל־עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ: כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי־שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן: אֵיךְ נָשִׁיר אֶת־שִׁיר־ה' עַל אַדְמַת נֵכָר: אִם־אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי: תִּדְבַּק־לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם־לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם־לֹא אַעֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי: זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ: בַּת־בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם־לָךְ אֶת־גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ: אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת־עֹלָלַיִךְ אֶל־הַסָּלַע: <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
|
'על נהרות בבל' הוא מזמור קינה הפותח את תפילת ערבית בליל תשעה באב בקהילות הספרדיות. נוהגים לומר אותו בישיבה על הקרקע לאות אבל ובנעימת קינה המיוחדת ליום תשעה באב. המזמור הזה פותח גם את "תיקון חצות", שאף הוא מבכה את חורבן בית המקדש וגלות השכינה. לפי חז"ל, דוד המלך אמר מזמור זה בנבואה, והקב"ה הראה לו את חורבן בית ראשון ושני (גטין נז, ע"ב). |
|
• עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל - על שפת הנהרות בבבל - הפרת ויובליו. לבבל גלה עם ישראל עם חורבן הבית הראשון. |
| כותר |
על נהרות בבל / אלג'יריה-אורן 1 / שמואל כהן |
|---|---|
| מסורת |
אלג'יריה - אורן |
| לחן ממסורת |
על נהרות בבל / אלג'יריה-אורן 1 - לחן לתשעה באב |
| מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל - על שפת הנהרות בבבל - הפרת ויובליו. לבבל גלה עם ישראל עם חורבן הבית הראשון.
• שָׁם יָשַׁבְנוּ - עפ"י המדרש לא הניחו השובים לבני ישראל לנוח בדרך מארץ ישראל לבבל אלא הריצום ורדפום כל הדרך ורק כשהגיעו אל הנהרות בגבול בבל, הניחו להם לשבת.
• גַּם בָּכִינוּ - עפ"י המדרש כששתו הגולים, שהיו רגילים לשתות מי גשמים ומעינות, ממי נהר הפרת - היו מתים. לפיכך "היו בוכים על ההרוגים שהרגו בהם אויביהם ועל המתים שמתו בדרך ועל ההרוגים שהרג בהם פרת. באותה שעה געו כל ישראל בבכיה עד שעלתה שוועתם למרום. מהו גַּם בָּכִינוּ - שהם בוכים ומבכים עמהם הקב"ה".
• בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן - הגולים המגיעים לבבל בוכים בהיזכרם בציון וגם משום ששוביהם מזכירים להם את ציון - שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן.
• עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ - על עצי הערבה שבתוך בבל.
• תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ - הגולים הלוויים תלו את הכנורות בהם היו מנגנים בבית המקדש על עצי הערבה, אולי כמקום מסתור, על מנת ששוביהם לא יכריחו אותם לנגן בהם.
• כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר - השובים ציוו את הגולים לשיר להם.
• וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה - תוללינו מלשון הוללות ולעג. השובים הלעיגו בגולים שינגנו להם. תוֹלָלֵינוּ-תָּלִינוּ - לשון נופל על לשון.
• מִשִּׁיר צִיּוֹן - האויבים ציוו על הגולים לשיר ולנגן להם את אותם שירים שהיו משוררים בבית המקדש, אלא שכאן התביעה היא לשורר אותם לכבוד אלילי בבל.
• אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר - זוהי תשובתם של הגולים לשוביהם. המלה איך היא הן במשמעות של סירוב מוחלט והן כקינה - איך ייתכן שנשיר את שירת הקודש בגלות, איך הגענו למצב כזה.
• אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי - גולי ציון נשבעו שלא ישכחו את ירושלים בשבתם בגלות, ויחד עם השבועה קבלו עליהם קללה שאם חלילה ישכחו, יינטל כוחה של יד ימינם. תִּשְׁכַּח - מלשון תִּשְׁכַּח את פעולותיה.
• תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי - המשך השבועה: אני נשבע לזכור את ירושלים בדבורי, ואם לא, אני מקבל עלי קללה שלשוני כאילו תדבק אל חכי ותינטל ממני יכולת הדיבור.
• אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי - שבועה בכל שמחה שאערוך, אזכור ואזכיר תחילה את ירושלים, ואם לא - תשכח ימיני ותדבק לשוני לחכי.
• זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָם - פניה לקב"ה לזכור את מה שעשו בני אדום ביום חורבן ירושלים ולהיפרע מהם על כך. בני אדום ישבו בארץ אדום (דרום מזרח לים המלח) והיו אויבים קשים לישראל וליהודה. הם שמחו על חורבן ירושלים בידי הבבלים ואף סייעו בידם והסיתו אותם להחריבה עד היסוד.
• הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ - בני אדום קראו בחורבן ירושלים למחריבים להחריב אותה עד היסוד. עָרוּ מלשון לערער, להרוס, להחריב.
• בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה - הַשְּׁדוּדָה כאן בלשון קללה - האומה הבבלית שראוי לה שתהיה שדודה. ניתן לפרש גם מלשון שודדה - כלומר שכל כוחה ורכושה של בבל שדוד מן העמים שכבשה.
• אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ - אשרי מלשון שבח למי שייפרע מבבל ויחזיר לה מדה כנגד מדה על מה שעוללה לישראל.
• אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע - ראוי לנקום בבבל נקמה אכזרית על אכזריותם כלפי ציון ולנפץ את עולליה אל הסלע.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת אלג'יריה - אורן
עוד מוזיקה בסולם כללי
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
