אשיר לך ארץ חמדה / מרוקו / זידאן / להקת צפון מערב
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
שולמית בשיר יספה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- פיוט
-
בביצוע
- צפון מערב מסורת:
- ספרדים צפון אפריקה - מרוקו סולם:
- נובה: חג'אז אלכביר מעגל השנה:
- שירת הבקשות מאפייני הקלטה:
- מסחרי
נגן שירים ברצף
כל המסורות
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
כל המסורות
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
-
1.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו התזמורת האנדלוסית , חיים לוק
-
2.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו צפון מערב
נגן שירים ברצף
|
שולמית בשיר יספה שׁוּלַמִּית בְּשִׁיר יָסְפָה לִפְנֵי צוּר קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל רוּחָהּ יְגֵעָה עֲיֵפָה מֵרֹב עֹל גָּלוּת יִשְׁמָעֵאל כִּי מִמְּצָרִים לָהּ יִגְאַל בְּשָׁלוֹם תָּבוֹא לֹא תֶחְדָּל אִישׁ חָמָס חָדוֹל יֶחֱדַּל לֹא יִמְשׁוֹל בְּעַם יִשְׂרָאֵל שׁוּבִי נָא שׁוּבִי הַיּוֹנָה יֹאמַר לָהּ גְּאוֹן יִשְׂרָאֵל עוּרִי אַהֲבָה בִרְנָנָה יִשְׁלַח לָהּ פּוֹדֶה וְגוֹאֵל וְגָאוֹל לָהּ מַלְכָּהּ יִגְאַל יִבְנֶה לָהּ מִבְצָר וּמִגְדָּל יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ יִתְגַּדַּל כִּי פָקַד עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל |
| פיוט משירת הבקשות של יהודי מרוקו לפרשת ויצא. בבית הראשון של השיר מדבר על כנסת ישראל, השולמית, כפי שהיא מכונה בשיר השירים, שנפשה יגעה במצוקת הגלות. בבית השני לעומת זאת, מדבר על הגאולה. המשורר מעודד את רוחה הנכאה של הרעיה ומבשר לה את בוא הגואל: שׁוּבִי נָא שׁוּבִי הַיּוֹנָה, עוּרִי אַהֲבָה בִרְנָנָה. |
| • שׁוּלַמִּית – כינוי לכנסת ישראל, לפי שיר השירים ז, א שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה... • בְּשִׁיר יָסְפָה – המשיכה לשיר, על אף הצרות, או גם: פסקה מלשיר, מרוב צרות ועינויים. • צוּר קְדוֹשׁ יִשְרָאֵל – כינויים לאלוהים. • מֵרֹב עֹל גָּלוּת יִשְׁמָעֵאל – ישראל נחלשו תחת שלטון עמי האסלאם. • מִמְּצָרִים לָהּ יִגְאַל – יגאל אותה מגלותה. הגלות נתפסת כמצר, מקום מגביל וחונק.. • בְּשָׁלוֹם תָבוֹא לא תֶחְדָּל – ואז תהיה בשלום ושלוה תמידיים שלא ייפסקו. • אִישׁ חָמָס חָדוֹל יֶחֱדַל לא יִמְשׁוֹל בְּעַם יִשְׂרָאֵל – האויב, רשע וגזלן, לא ימשול עוד בעם ישראל. • שׁוּבִי נָא שׁוּבִי – לפי הפסוק שצוטט בביאור הראשון משיר השירים ז, א. • הַיּוֹנָה – אף זה כינוי של עם ישראל בשיר השירים, כפי שנאמר למשל (שם ב, יד): יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ... • גְּאוֹן יִשְׂרָאֵל – כינוי לאלוהים, שהוא גאוותו של ישראל. הביטוי מופיע בהושע (ה, ה; ז, י). • בִּרְנָנָה – בשירה. • פּוֹדֶה – מושיע. • וְגָאוֹל לָהּ מַלְכָּהּ יִגְאַל – אלוהים, מלכה של ציון, יגאל אותה. • יִבְנֶה לָהּ מִבְצָר וּמִגְדָּל – הוא יבצר ויחזק את ארצה. • כִּי פָקַד עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל – כי זכר וגאל את ישראל, כפי שנאמר בהיות ישראל במצרים בשמות ד, לא: וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ, וכן ברות א, ו. |
| כותר |
שולמית בשיר יספה / מרוקו / חג'אז אלכביר / להקת צפון מערב |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו |
| לחן ממסורת |
שולמית בשיר יספה / מרוקו / חג'אז אלכביר |
| מאפייני הקלטה |
מסחרי |
| סולם |
נובה: חג'אז אלכביר |
| מעגל השנה |
שירת הבקשות |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
4 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• שׁוּלַמִּית – כינוי לכנסת ישראל, לפי שיר השירים ז, א שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה... • בְּשִׁיר יָסְפָה – המשיכה לשיר, על אף הצרות, או גם: פסקה מלשיר, מרוב צרות ועינויים. • צוּר קְדוֹשׁ יִשְרָאֵל – כינויים לאלוהים. • מֵרֹב עֹל גָּלוּת יִשְׁמָעֵאל – ישראל נחלשו תחת שלטון עמי האסלאם. • מִמְּצָרִים לָהּ יִגְאַל – יגאל אותה מגלותה. הגלות נתפסת כמצר, מקום מגביל וחונק.. • בְּשָׁלוֹם תָבוֹא לא תֶחְדָּל – ואז תהיה בשלום ושלוה תמידיים שלא ייפסקו. • אִישׁ חָמָס חָדוֹל יֶחֱדַל לא יִמְשׁוֹל בְּעַם יִשְׂרָאֵל – האויב, רשע וגזלן, לא ימשול עוד בעם ישראל. • שׁוּבִי נָא שׁוּבִי – לפי הפסוק שצוטט בביאור הראשון משיר השירים ז, א. • הַיּוֹנָה – אף זה כינוי של עם ישראל בשיר השירים, כפי שנאמר למשל (שם ב, יד): יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ... • גְּאוֹן יִשְׂרָאֵל – כינוי לאלוהים, שהוא גאוותו של ישראל. הביטוי מופיע בהושע (ה, ה; ז, י). • בִּרְנָנָה – בשירה. • פּוֹדֶה – מושיע. • וְגָאוֹל לָהּ מַלְכָּהּ יִגְאַל – אלוהים, מלכה של ציון, יגאל אותה. • יִבְנֶה לָהּ מִבְצָר וּמִגְדָּל – הוא יבצר ויחזק את ארצה. • כִּי פָקַד עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל – כי זכר וגאל את ישראל, כפי שנאמר בהיות ישראל במצרים בשמות ד, לא: וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ, וכן ברות א, ו.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
