|
שוכנת בשדה / ר' שלמה אבן גבירול שׁוֹכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה עִם אֹהֳלֵי כוּשָׁן עִמְדִי לְרֹאשׁ כַּרְמֶל צַפִּי לְהַר בָּשָׁן לַגַּן אֲשֶׁר נֶחְמַס כַּלָּה שְׂאִי עֵינֵךְ וּרְאִי עֲרוּגָתֵךְ כִּי נִמְלְאָה שׁוֹשָׁן מַה לָּךְ יְפֵה עַיִן כִּי תַעֲזוֹב גַּנִּי לִרְעוֹת בְּגַן יָקְשָׁן תַּחַת עֲצֵי דִישָׁן הָבָה רְדָה לַגַּן תֹּאכַל מְגָדִים שָׁם וּבְחֵיק יְפַת עַיִן תִּשְׁכַּב וְגַם תִּישַׁן |
|
הפיוט הוא "רשות" של אחד מגדולי משוררי ספרד, ר' שלמה אבן גבירול. בפי יהודי מרוקו מושר השיר בשירת הבקשות של שבתות נח, מקץ ומשפטים. אצל יהודי בבל הוא מופיע כשיר לחג הסוכות. השיר הוא דו-שיח בין אוהבים - הדוד והרעיה, המעלה בזכרון את שיר השירים. כעת הרעיה שוכנת בשדה, בגלות, והדוד רועה בשדות זרים אבל כל אחד מהם זוכר את הגן, המקום בו התאחדו, ושניהם כמהים לשוב אליו. הדוד קורא לרעיה לעלות אל ראש ההר ולצפות אל הגן שנמלא שושנים. הרעיה מצידה משיבה לו בהזמנה אל הגן: הָבָה רְדָה לַגַּן, תֹּאכַל מְגָדִים שָׁם, וּבְחֵיק יְפַת עַיִן תִּשְׁכַּב וְגַם תִּישַׁן. |
| • שׁוֹכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה – שוכנת בגלות, המדומה לשדה, לפי מיכה ד, י: חוּלִי וָגֹחִי בַּת צִיּוֹן כַּיּוֹלֵדָה כִּי עַתָּה תֵצְאִי מִקִּרְיָה וְשָׁכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה וּבָאת עַד בָּבֶל... • עִם אֹהֳלֵי כוּשָׁן – בגלות, בקרב אומות העולם. לפי חבקוק ג, ז: תַּחַת אָוֶן רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת אֶרֶץ מִדְיָן. אהלי כושן מתפרשים שם כשבטים נוודים ויש אומרים שכושן הוא שמה הקדום של מדין, או שהכוונה לכושים. בפיוט כאן כנראה הכוונה לישמעאלים. • עִמְדִי לְרֹאשׁ כַּרְמֶל צַפִּי לְהַר בָּשָׁן – פני והביטי אל הכרמל ואל הבשן, כלומר לעבר ארץ ישראל. • לַגַּן אֲשֶׁר נֶחְמַס – לארץ ישראל שנחשפה ושחרבה, לפי איכה ב, ו וַיַּחְמֹס כַּגַּן שֻׂכּוֹ. (בנוסח המופיע בעותק קדום יותר של יהודי בבל, כתוב נִכְמַס במקום נֶחְמַס, מה שמאפשר פרשנות נוספת של הגן, ארץ ישראל, כמקום מכוסה ונסתר, מעין מקום מפגש סודי לאוהבים). • כַּלָּה – כנסת ישראל. • שְׂאִי עֵינֵךְ וּרְאִי – הרימי עיניך והביטי, לפי נבואת הנחמה של ישעיהו (מט, יח): שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ חַי אָנִי נְאֻם ה' כִּי כֻלָּם כַּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה. • עֲרוּגָתֵךְ כִּי נִמְלְאָה שׁוֹשָׁן – ארצך פורחת. • מַה לָּךְ יְפֵה עַיִן – פניה אל האל, יפה עין – מדוע ולמה. הביטוי יְפֵה עַיִן לפי תיאורו של דוד בשמואל א טז, יב. וראו גם בפיוט 'שער אשר נסגר'. • כִּי תַעֲזוֹב גַּנִּי – שסילקת שכינתך מארץ ישראל. • לִרְעוֹת בְּגַן יָקְשָׁן – שעזבת אותי והחלפת אותי בממלכות ערב. לפי בראשית כה, א-ב יקשן הוא מבני קטורה, המזוהה בבראשית רבה סא, ד עם הגר. לכן יקשן הוא כינוי לישמעאלים. הביטוי לִרְעוֹת בְּגַן עפ"י שיר השירים ו, ב: לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים. • תַּחַת עֲצֵי דִישָׁן – ממלכות הנוצרים. לפי בראשית לו, כ-כא דישן הוא מבני שעיר בארץ אדום, המזוהים על ידי חז"ל עם הנוצרים. • הָבָה רְדָה לַגַּן תֹֹּאכַל מְגָדִים – רד לגן, שהוא ארץ ישראל. תאכל בגן פירות מתוקים, כלומר תרווה נחת מעם ישראל, לפי שיר השירים ד, טז ...יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו. • יְפַת עַיִן – כנסת ישראל. |
| כותר |
שוכנת בשדה / הודו-קוצ'ין / טובה קסטיאל אהרון ונשות קוצ'ין |
|---|---|
| לחן ממסורת |
שוכנת בשדה / הודו-קוצ'ין |
| מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מעגל החיים |
חתונה |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
לצפייה בתמונה בגודל מלא
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
